אבראהים נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להשלמת הכנסה לזיקנה.

במכתב מיום 3.3.08 הודיע הנתבע לתובע על דחיית תביעתו בשל הכנסות מקצבאות זיקנה והכנסה רעיונית מנכס מקרקעין.

ההחלטה התבססה על דו"ח השמאי חיים ברדוגו מיום 19.2.08 ממנו עלה, כי על שמו של התובע במס רכוש רשום נכס בגוש 18765 חלקה 81 בכפר יאסיף. בחלקה נבנו שלוש דירות, באחת מתגורר התובע עצמו ובשתי הדירות הנוספות מתגוררים בניו. לתובע יוחסה הכנסה רעיונית בגין דירות הבנים וכן בגין חצר עודפת.

2.לטענת התובע, פרט לדירת מגוריו שלו, אותה אין להביא בחשבון לעניין הכנסות מנכסים, אין לו כל זכויות נוספות במקרקעין שכן זכויות הבנייה הנוספות מומשו ע"י בניו. העברת הזכויות במס רכוש אינה תנאי להוכחת העברת הזכויות.

לפיכך טוען התובע, כי טעה הנתבע בהחלטתו ויש לקבוע כי אין לו כל הכנסה מנכסים והוא זכאי לקבלת השלמת הכנסה.

3.המדובר בגלגול שני של התביעה. התביעה הראשונה כנגד החלטת הנתבע הוגשה במסגרת תיק בל' 1388/08. ביום 5.10.08 ניתן על ידי כב' הנשיא ר. כהן פסק דין בהסכמה לפיו, התובע ימציא מסמכים המעידים על קיומן, אם בכלל, של זכויות בנכס מעבר לדירת המגורים בה הוא מתגורר ופקיד התביעות ישוב ויבדוק את זכאותו לגמלה.

4.בהמשך לפסק הדין, התובע המציא מזכר בכתב יד של "מזכיר המועצה" (ללא ציון שם עורכו) על גבי נייר מכתבים של המועצה המקומית כפר יאסיף בו צויין כי מעל דירת התובע בחלקה 81 בגוש 18765 נבנו שתי דירות המשמשות למגורי בניו, סלים וחביב, המשלמים ארנונה למועצה האחד משנת 1990 והשני משנת 1999. כן הומצאו תצהירי התובע ובניו והיתר בנייה משנת 1995 על שם הבן חביב.

5.לאחר קבלת המזכר הודיע הנתבע לתובע כי משלא הומצא מסמך המעיד על מימון בניית הדירות על שם הבנים ומשלא הועברו הזכויות ע"ש הבנים, אין שינוי בעמדת הנתבע. לפיכך, נדחתה תביעתו של התובע.

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

עיקר טענות הצדדים

6.לטענת התובע, אין חובה להמציא מסמכים ממס רכוש בכדי להוכיח העברת הבעלות בדירות לבנים ודי בכך שנתן לבניו לבנות מעל דירתו על חשבונם בכדי להוות הוכחה כי זכותו במקרקעין מומשה וכי אין לו זכויות בנייה נוספות.

בסיכומיו טען התובע כי הדירות משמשות למגורי הבנים מעל לעשור שנים, דבר שנתמך באישור מזכיר המועצה בדבר תשלום ארנונה.

התובע מוסיף וטוען כי על פי תצהירי הבנים, הם אלה שמימנו את בניית הדירות.

התובע לא חלק על הערכת השמאי ולא הגיש שמאות מטעמו.

התובע מסתמך על פסק הדין בעב"ל 522/05 המל"ל נ' יוסף סעיד חטיב שם נקבע לטענתו כי זכות הבנים בשלה עם תחילת המגורים בפועל בדירות, המעידים על תפיסת החזקה בדירות, ובלבד שתמורת הבנייה מומנה על ידם. זהו לטענתו המצב בענייננו ולפיכך, משהתובע אינו בעל הזכויות בדירות, אין להביאן בחישוב הכנסותיו.

7.לטענת הנתבע, התובע הוא הבעלים של הקרקע וקיימת חזקה שהוא הבעלים של כל הבנוי עליה. התובע לא העביר את זכויות הבנייה לבניו (וגם אם העביר, יש לייחס לו את הזכויות למשך 5 שנים מיום ההעברה לפי תקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה). העברת הזכויות מחייבת דיווח על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963 ודיווח כזה לא נעשה.

הנתבע מפנה לדב"ע נ"ג/ 04-215 מנסור סובחי נ' המל"ל שם נקבע כי מבוטח שנתן לבניו להשתמש בנכס אך לא פעל כדי להעבירו ונשאר בעל המקרקעין, נחשב כבעל הנכס לעניין חוק הבטחת הכנסה.

לטענת הנתבע, לא הוכח מתי הבנים תפסו חזקה בנכס ואין להסתמך על אישור המועצה בדבר תשלום ארנונה. עוד לא הוכח, כי הבנים נשאו בעלות הבנייה ולא נעשתה ע"י התובע כל התחלה של פעולה להעברת זכויות. על כן, ועל פי הפסיקה הקיימת, יש לייחס לתובע את שווי הדירות ואת שווי זכויות הבנייה.

לטענת הנתבע, ההכנסה הרעיונית משווי זכויות הבניה (גם ללא שווי הבנייה) של הדירות ושווי החצר העודפת כשלעצמה, יחד עם ההכנסה מקצבאות זיקנה שוללים זכאות התובע להבטחת הכנסה.