אבנרי ואח' נ' תעשיות בע"מ

פסק דין

התובעים מנהלים עסק המוכר בד עוטף לספרי תורה ואשר הם מוסיפים על הבד כיתוב בעבודת יד. התובעים חיפשו יצרן שייצר עבורם מכונה להדפסת הכיתוב על הבד. לטענתם לאחר חיפוש באינטרנט מצאו את שמה של הנתבעת שהציגה את עצמה כחברה לייצור מכונות. התובעים נפגשו עם מנהלה של הנתבעת ונערך ביניהם הסכם ב- 22.11.10 ואשר לפיו מחיר ייצור המכונה הוא 16,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, סוכם שמועד האספקה של המכונה הוא שלושה חודשים ממועד ההזמנה, היינו עד 22.2.12. תנאי התשלום הם כך שבמועד ההזמנה התובעים ישלמו שליש ממחיר המכונה, השליש השני עם ההתקדמות בעבודה והשליש האחרון עם סיום ייצור המכונה.

אין מחלוקת בין הצדדים שאכן נערך הסכם ביניהם והשליש הראשון שולם למחרת היום שבו נערכה ההזמנה, היינו ב- 23.11.11. התובעים טוענים שמנהל הנתבעת לא הציג בפניהם כל סימן להתקדמות בעבודה וזאת חרף פניות חוזרות ונשנות אליו שיעשה כן, ומכאן תביעתם להשבת כספם ולתשלום הוצאות ופיצוי. מנהל הנתבעת טוען שהזמין חלקים לבניית המכונה והגיש תמונה על מכונה בהקמה (נ/1) וכן חשבוניות בדבר הזמנת חלקים למכונה (נ/2 – נ/4), אך לטענתו התובעים לא הגיעו אליו לשלם לו את השליש השני ולכן לא היה יכול להתקדם עם העבודה.

בתום הדיון שהתקיים בפני ב- 21.9.11, התובעים ביקשו שהות לבדיקת מהות החלקים שהוזמנו ומפורטים בחשבוניות (נ/2 – 4). למחרת הדיון התובעים הגישו לתיק בית המשפט מכתב מטעם הנדסאי מכונות ואשר לטענתו אין קשר בין החלקים המפורטים בחשבוניות (נ/2 – 4) לבין סוג המכונה שנתבקשה הנתבעת לייצר. המכתב הועבר לתגובת התובע אשר מסר תגובתו ב- 27.10.11. יובהר כי אותו הנדסאי מכונות כלל לא התייצב לדיון ולא נשמעה עדותו, כך שבכל מקרה אינני מבסס ממצא כלשהו על האמור במכתבו.

בתיק שבפני מדובר בגרסה מול גרסה. יחד עם זאת, דין התביעה להתקבל וזאת מכל הנימוקים שלהלן :

א.על פי הסכם ההזמנה שבין התובעים לנתבע מיום 22.11.10, מועד האספקה שעליו סוכם היה שלושה חודשים. החשבוניות שסומנו נ/2 – נ/4 ואשר מתייחסים, לטענת הנתבעת, לחלקים שנרכשו על ידה לצורך ייצור המכונה, נושאים תאריכים 5.1.11, 13.1.11 ו- 23.1.11. לא קיבלתי כל הסבר מטעם מנהל הנתבעת מדוע ההזמנה היתה ב- 22.11.10 ובעוד שהחלקים הוזמנו רק במהלך חודש ינואר, כאשר מועד האספקה היה כבר קרוב ;

ב.בחוזה שבין הצדדים, שנערך על נייר המכתבים של הנתבעת, ומכאן ניתן להסיק שהיא זו שניסחה אותו, אין הסבר מה נחשב ל-"התקדמות בעבודה" על מנת לזכות את הנתבעת בתשלום השני. שומה היה על הנתבעת, כחלק מעקרון תום הלב והגילוי הנאות, להבהיר לתובעים מה נחשב להתקדמות בעבודה תוך תיאור מהות העבודה שתבוצע בכל שלב ושלב וביחס למכלול העבודה שיש לבצע. מאחר והנתבעת לא עשתה כן הדבר פועל לחובתה.

ג.התמונה נ/1 של מכונה בהקמה שהגישה הנתבעת לא ניתן ללמוד ממנה מאומה לעניין מהות העבודה שבוצעה ובאם התמונה בכלל רלבנטית להזמנה של התובעים. כך גם לגבי החשבוניות נ/2 – 4 שמתייחסים לחלקים שנרכשו. הנתבעת היא הגוף המקצועי ושומה עליה לפרט ולהסביר לבית המשפט את ההיבט המקצועי שבעניין, זאת לא כן שכן כאשר מדובר בראיות שהוגשו מטעמה.

מן הראוי לציין שהתובעים לא ציינו מהו הנזק הממוני שנגרם להם עקב אי ייצור המכונה וגם לא

הביאו ראיות בענין זה, ולכן אינני רואה מקום לפסוק להם פיצוי בגין רכיב זה בתביעתם.

לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעים, את הסכומים הבאים :

6,187 ₪ עבור המקדמה ששילמו, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום התשלום ב- 23.11.10 ועד היום;

700 ₪ הוצאות משפט.

כל הסכומים הנ"ל יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ב, 30 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.