אבנעים נ' עיישה-אבנעים

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין

המבקש הגיש בקשתו ביום 12.06.12 לפטור מתשלום האגרה. המבקש התגרש מהמשיבה וחייב בדמי מזונות ומדור בסך כולל של כ-105,000 ₪. המבקש הגיש ערעור על החלטת כב' הרשמת מירב אליהו בתיק המזונות מיום 7.6.12 שקבעה כי תנאי לביטול הגבלת רשיון נהיגה הינו תשלום סך 20,000 ₪ בתוך 30 יום.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא חי בבית אימו יחד עם אחותו ואחיו ושלושתם נסעדים על ידו. כמו כן טוען המבקש כי מצבו הרפואי אינו תקין (ראה ס' 22 לבקשה). לבקשה צורפו המסמכים הבאים: תצהיר על דרך ההפניה, דף תמצית פעולות בחשבון בחודשים ינואר 2012 – יוני 2012, אסמכתאות בדבר פנייתו למוסד לביטוח לאומי לקבלת הבטחת הכנסה, פסק הדין בעניין גירושיו מהמשיבה בבקשה זו.

בתגובת המשיבה הפניה לתיק פש"ר 443/06 שם בוטל צו כינוס נכסי החייב תוך ציון העובדה כי המבקש יצר מצגי שווא בפני בית המשפט לגבי אורח חייו, עבודתו והתנהלותו הכספית ואף ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. נוסף על כך, טוענת המשיבה כי המבקש חייב במזונותיה וילדתם הקטינה מיום מתן פסק הדין. המשיבה מציינת כי המבקש יוצר מצג שווא לגבי אורח וטענות נוספות לגבי התנהלותו הכלכלית.

בתשובתו מכחיש המבקש את האמור בתגובת המשיבה אך לא טוען טענות חדשות מעבר לכתוב בבקשתו.

המדינה, היא המשיבה 2 בהליך זה, שהתבקשה למסור עמדתה, טענה כי אינה צד עיקרי להליך ומסרה את הכרעתה לבית המשפט.

דיון והכרעה

כללי

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14.(א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.

(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ד)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(ה)קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ו)לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.

(ז)דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ח)פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.