אבנעים נ' מורדוב

החלטה

1. לפני בקשתה לפטור את המבקש מחובת הפקדת ערבון בהליך הערעור.

לטענת המבקש פתח המשיב ביום 28.6.10 תיק הוצאה לפועל נגדו, במסגרתו הטיל עיקולים שונים על חשבונות הבנק של המבקש, ובכלל זה, נתפסו כ-40,000 ₪ בחשבונו. משכך טוען המבקש כי "...לאור העובדה כי בידי המשיב ו/או בידי צדדים שלישיים סכום העולה לאין שיעור על העירבון המתבקש, מתבקש בית המשפט להורות על הפטר המבקש מהפקדת ערבון בתיק זה".

2. המשיב מתנגד לבקשה, בין היתר, מהטעם כי המבקש לא שילם עד עתה את סכום הכסף שחויב בו בפסק דין של בית משפט קמא וכי אין לקשור בין הטלת העיקול לבין החובה להפקיד ערבון.

3. בתשובתו חזר המבקש על טענותיו והוסיף כי "לא בכדי, לא ציין המשיב את סכום הכספים שנתפסו על ידו, ולא בכדי הוא אינו ממהר לממש כספים אלו זאת על מנת להערים קשיים ולפגוע במבקש ככל שניתן" (סעיף 1 לתשובה).

4. בחנתי את הנטען בבקשה, בתגובה ובתשובה, וראיתי לדחות את הבקשה.

על המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון מוטל הנטל להציב את תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם יפסקו לטובתו. לצורך כך, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בדבר מצבו הכלכלי, ובכלל זה, הצגת דפי חשבון בנק; הצגת אסמכתאות מעודכנות אודות הכנסות; פירוט רכוש, וכן עליו להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו. כך גם נדרש המבקש להבהיר כיצד משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליך הנוכחי ובהליך בבית משפט קמא.

במקרה דנן, לא רק שלא הוצגה התשתית העובדתית הנדרשת, הרי שהמבקש אף אינו טוען כי יש לפטור אותו מחובת הפקדת הערבון בשל מצבו הכלכלי, אלא עותר לקבלת הפטור, אך בשל העובדה שהמשיב הטיל עיקול על כספים בחשבונו (בסך של כ- 40,000 ₪) אשר עולים כדי סכום הערבון הנדרש.

למעשה, ניתן לומר כי המבקש עותר להמיר את הערבון הנדרש בהליך הערעור, בכסף שעוקל בחשבון הבנק שלו על-ידי המשיב במסגרת הליך ההוצאה לפועל. ברי כי אין להיעתר לבקשה שכזו, בין היתר מהטעם, שמטרת הפקדת הערבון הינה להבטיח את הוצאות המשיב בערעור, במקרה שהערעור יידחה. לפיכך, אין ברצון המבקש ל"קזז" את סכום הערבון מסכום הכספים שעוקלו בחשבונו על-ידי המשיב, כדי לענות את דרישה זו. הכספים שעוקלו נועדו למימוש חוב בתיק ההוצאה לפועל, ואינם יכולים להבטיח את הוצאות המשיב בערעור. לא למותר להוסיף, כי אם נלך לפי שיטת המבקש, הרי שנביא לכך שכל "מוסד" הערבון בערעור יאבד ממשמעותו, שכן כל אימת שיעקולו כספי מבקש על חשבון פסק הדין בהליך קמא, יוכל המערער לטעון כי ניתן ל"קזז" כספים אלה, וכי הם ישמשו כערובה להוצאות המשיב בערעור, חלף הערבון. כמובן שאין להסכים עם פרקטיקה שכזאת, ואף מהטעם הזה ראיתי לדחות הבקשה.

על המערער בהליך הערעור לדאוג להפקדת ערבון בטוח, וודאי וזמין – כדי שהמשיב בערעור יוכל להיפרע ממנו, במקרה שייפסקו לזכותו הוצאות בהליך הערעור. זו המטרה שלשמה נועד הערבון. בנסיבות המקרה דנן, המבקש לא שילם את הכספים שחויב בהם בפסק דינו של בית משפט קמא, ובשל כך נאלץ המשיב לנקוט בהליכי גבייה (במסגרת תיק הוצאה לפועל). ברי כי אין המבקש צריך לצאת נשכר מכך, ובוודאי שאין לפטור אותו מחובת הפקדת ערבון, בשל העובדה כי הוטלו על חשבון הבנק שלו עיקולים שונים, שמטרתם לגבות את הכספים בהם חויב בפסק דין בהליך קמא. לפיכך, על המבקש להפקיד ערבון בהליך, אשר מטרתו להבטיח את הוצאות המשיב בערעור, וזאת במנותק, וללא קשר, להליכי הגביה בהם נוקט המשיב.

5. אשר על כן, הבקשה נדחית.

הערבון יופקד תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

ת.פ. מעקב ערבון 26.12.10.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי