החלטה
ראשיתו של הליך זה, בתביעה קודמת, גם היא בבית המשפט לתביעות קטנות, בה ניתן פסק דין ביום 13.05.09 על ידי כבוד השופט אהוד קפלן (להלן: "התביעה הראשונה"). ראה ת"ק 1543-10-08 אבני נ' ארז תעשיות עץ בע"מ (להלן: "פסק הדין הראשון").
התביעה הקטנה הנוכחית הוגשה כעשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין הראשון (להלן: "התביעה השנייה").
נשוא שתי התביעות, הנה עיסקא אחת, במסגרתה הזמין התובע ארבע דלתות מהנתבעת. התביעה הראשונה נסובה על שלוש דלתות חיצוניות בבית התובע, והתביעה השנייה דנה בדלת הרביעית – דלת הכניסה הראשית לבית התובע.
טוענת הנתבעת בכתב הגנתה, להשתק עילה ולהשתק פלוגתא.
השתק פלוגתא – ודאי שלא מתקיים, נוכח דבריו הברורים של כבוד השופט קפלן בפסק הדין הראשון, לפיהם לא דנה התביעה בפניו אלא בשלוש הדלתות האחרות:
"הנתבעת היא חברה המייצרת דלתות עץ, והתובע הזמין ממנה בזמן הרלוונטי לתביעה דלת כניסה לבית, ושלוש דלתות יציאה. תביעה זו ענינה 3 הדלתות הנ"ל, שלפי הטענה התובע שילם עבורן כ- 16,000 ₪, הם לא תאמו לדבריו את הדלתות שהוזמנו, הם לא הותקנו בצורה מקצועית ולאחר שהנתבעת לא קיימה את הבטחתה לתקן את הפגמים, טוען התובע שהזמין נגר אחר שהזמין שלוש דלתות אחרות במקום אותן דלתות ואת הדלתות הללו הוא החזיר לנתבעת, בשל כך הוא תובע את הסכום ששילם לנגר האחר עבור התקנת אותן שלוש דלתות".
[הדגשה שלי, ה.א.]
כלומר, בית המשפט הדגיש כי הוא דן בשלוש דלתות בלבד מתוך הארבע שהזמין התובע אצל הנתבעת. לכן אין המדובר בחזרה למחלוקת עובדתית שכבר הוכרעה.
לעניין השתק עילה, אני קובעת כי אף הוא לא מתקיים בנסיבות שבפניי.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט אליקים רובינשטיין:
"הדבר אולי מורכב יותר במידה מסוימת כשהמדובר בהשתק עילה, שכן ניתן לטעון על פי ניסיון החיים, כי יהיו מקרים חריגים של "יבלת כואבת" (כהגדרתו של בית המשפט המחוזי בירושלים), או של תובע בתביעות קטנות שאינו בקיא ושהגיש תביעה חלקית מתוך אי ידיעה, אך כי יש לפרש בכגון אלה פירוש גמיש את השתק העילה, קרי, אם נהיר לבית המשפט בתביעה החדשה (שלאחר התביעה הקטנה) כי המדובר במי שמיהר בתביעתו הקטנה לטפל בנושא מתוחם, או שברור כי לא תבע בבית המשפט לתביעות קטנות באורח חלקי מחוסר ידיעה – במקרה כזה, חריג כאמור, אולי לא ימהר בית המשפט לסלק את התביעה החדשה על הסף. ... ההבדל המסוים, הנובע בכל זאת מקיומם של סדרי דין שונים ודיני ראיות גמישים, יכול לבוא לידי ביטוי בגמישות-מה גם בענין השתק עילה (לא, לדידי, השתק פלוגתא) כדי לאפשר עשיית צדק במקרים המתאימים".
[הדגשה שלי, ה.א.]
ראה: רע"א 1958/06 שמעון סויסה נ' חב' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (ניתן ביום 20.10.06, פורסם בנבו).
מהנסיבות התיק אני סבורה כי מתקיים בענייננו החריג האמור לעיל, של תובע שאינו משפטן ושהגיש את התביעה הראשונה באופן חלקי לבית המשפט לתביעות קטנות, בנושא מתוחם (שלוש דלתות), תוך שהוא מציין במפורש בכתב התביעה הראשון כי תביעתו אינה עוסקת בדלת הכניסה הרביעית.
אמנם, הנזק הנטען שנגרם לתובע בגין הדלת הרביעית, היה ידוע לו כבר בעת שהגיש את התביעה הראשונה. מכאן, שהיה על התובע לבקש פיצול סעדים במסגרת הדיון בתביעה הראשונה.
הגעתי למסקנה כי יש לראות באמירת התובע בכתב התביעה הראשון כי "הנושא של דלת הכניסה, שלא תוקנה, אינו שייך לתביעה הנוכחית" (ראה שו' 22 לכתב התביעה) כבקשה לפיצול סעדים דה-פקטו, אשר נענתה בפסק הדין הראשון, בו הודגש כי הוא עוסק בשלוש דלתות בלבד.
התובע ביקש לכן פיצול סעדים כאמור - בלשונו שלו, וניתן לראות בבירור כיצד סייג את דלת הכניסה מכתב התביעה הראשון. התובע לא ניסה להסתיר את קיומה של דלת הכניסה והפגמים הנטענים בה.
לאור כל זאת, אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.
לאור בקשת הנתבעת בסעיף 3 לכתב הגנתה, אני מאפשרת לנתבעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה אודות דלת הכניסה, וזאת עד ליום 17.03.11.