אבנון זמברג נ' מיי מודיעין בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי בקשה להסתלקות לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", ו"החוק", בהתאמה) מבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה ביום 26.5.11 כנגד המשיבה בגין גביית תשלום בגין מים שלא נצרכו (להלן: "בקשת האישור"). הבקשה התבססה על תחקיר של תוכנית "כלבוטק" מיום 15.5.11 ומיום 22.5.11.

בדיון שהתקיים ביום 7.2.12 הודיעו הצדדים כי יגישו הודעה להסתלקות מבקשת האישור בתנאים מסוימים.

ביום 16.2.12 הגישו הצדדים במשותף את בקשת ההסתלקות שלפניי.

בבקשה טענו הצדדים כדלקמן:

בקשת האישור הוגשה לאחר שידור שתי כתבות תחקיר בתוכנית "כלבוטק" בהן הוצגה תופעה של השפעה הדדית בין מדי מים דירתיים המותקנים באותו בניין (להלן: "התחקיר"). על כן נטען בבקשת האישור כי רוב תושבי המדינה נדרשו לשלם עבור מים שכלל לא צרכו עקב תנודות בצנרת המים.

צוין כי בעקבות שידור התחקיר החל "גל" של בקשות אישור דומות נגד תאגידי מים ורשויות מקומיות.

ביום 25.7.11 פורסם דו"ח ביניים של "הצוות המקצועי לבדיקת תקינות מדי המים ותקינות המדידה" אשר הוקם על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן: "דו"ח הביניים"). הצווות המקצועי בדק בין היתר את "התקנת מערכות מדידת מים בבתים - זרימה חוזרת, השפעה הדדית בין מדי מים המותקנים במערכות אינסטלציה למדידה וכו'" (סעיף 1 בעמ' הפותח של דו"ח הביניים). דו"ח הביניים קבע חד משמעית כי התחקיר אינו משקף את העובדות לאשורן וכי הניסוי שערך מכון התקנים עבור התחקיר נעשה בתנאי קיצון (ר' עמ' 6 ו-45 בדו"ח הביניים). עוד קבע כי התופעה של ההשפעה ההדדית בין מדי המים היא תופעה זניחה ושולית שהועצמה. באשר ל"פתרון" לתופעת ההשפעה ההדדית שהוצג בתחקיר, קרי התקנתו של שסתום אל חוזר, נקבע בדו"ח הביניים כי אמנם התקנת אל חוזר בסמוך למד המים תשפיע על דיוק המדידה, אך גם כי האל חוזר הוא אביזר שרמת אמינותו נמוכה וכי לא מומלץ להתקין באופן גורף אל חוזרים במורד מדי מים דירתיים. עם זאת נקבע בדו"ח הביניים כי "יש לקדם במהירות רביזיה של התקן הישראלי ת"י 1171, שסתום חד-כיווני, כך שיתייחס לשסתומים חד-כיווניים המיועדים להרכבה ברשת אספקת מים ביתית" (עמ' 17 בדו"ח ביניים) וכן כי "יש לערוך בהקדם ריביזיה בת"י 63 חלק 2, מדידת זרימת מים במובילים סגורים טעונים במלואם - מדי-מים למי שתייה קרים ולמים חמים: הוראות התקנה. התקן החדש יפרט, ינתח וינחה, הנחייה פרטנית ומדויקת של מקרי התקנה שונים." (עמ' 23 בדו"ח ביניים).

ביום 24.10.11 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת האישור וטענה כי פעלה כדין בכל הקשור לגביית מים תוך שהיא מסתמכת על דו"ח הביניים ועל חוות דעתו של אינג' מרדכי פלדמן, מומחה להנדסת מים ולפחת מים (להלן: "חוות הדעת").

ביום 10.11.11 אושרה הסתלקות בהסכמה מבקשת האישור כנגד המשיבה 2 (עיריית מודיעין-מכבים-רעות) הואיל והמבקשת הגיעה למסקנה כי לא עומדת לה כנגדה עילת תביעה אישית.

נוכח דו"ח הביניים, תגובת המשיבה וחוות הדעת הגיעה המבקשת למסקנה כי גם לו הייתה לה עילת תביעה אישית, אין מקום לניהול התביעה כתובענה ייצוגית נוכח הצורך לבחון באופן פרטני את עניינו המיוחד של כל אחד מנכסיהם של חברי הקבוצה. על כן הוגשה בקשת ההסתלקות.

המשיבה מסכימה להסתלקות בכפוף לויתור על כל טענותיה של המבקשת בתביעתה האישית והסכמתה לדחיית התביעה האישית ולדחיית בקשת האישור וכן להתחייבות המבקשת ובאי כוחה שלא להיות מעורבים בעתיד בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בעילות נושא בקשת האישור.

המשיבה מודיעה כי תנהג על פי כל דין "וככל שהרביזיה שמכון התקנים ערך לתקן הישראלי 63 חלק 2 תקבע חובת התקנת שסתום אל חוזר במדי המים הדירתיים (אם בבתים רבי קומות ואם בכל נכס אחר) וקביעה זו תתקבל על ידי רשותה מים - תנחה המשיבה את קבלניה לעבוד אך על פי הנחיות התקן הישראלי ורשות המים ותאכוף את ביצועם הלכה למעשה... בנוסף, המשיבה מודיעה... כי תחדד את הנהלים בעניין אופן בירור חשבונות תקופתיים וכי תפרסם את הוראות הדין הרלוונטיות... באתר האינטרנט שלה... כמו כן, המשיבה תפעל על פי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 אשר מאמצים את האמור בדו"ח בעניין אופן הערכת צריכה וטיפול בצריכה חריגה הנובעת מנזילה ותקדם במהרה נוהל לבדיקת חשבונות חריגים כמפורט בכללים אלה. המשיבה אף תבחן, על פי שיקול דעתה, טענות בדבר מקרי קיצון למדידה בסטייה החורגת מהסטייה המותרת בתקן וכן תבחן אפשרויות הנדסיות לטיפול במקרי קיצון אלו ככל שיתגלו והכל על פי הדין התקן והכללים במחייבים בענין"" (סעיפים 19-17 בבקשת ההסתלקות).

בכפוף לאישור בית המשפט, תשלם המשיבה לבקשת ולבאי כוחה סכום של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת כהחזר הוצאותיהם במסגרת בקשת האישור. ההצדקה לתשלום נובעת מחידוד ההוראות החלות על המשיבה כאמור בסעיף 17 בבקשת ההסתלקות. הצוות המקצועי שהגיש את דו"ח הביניים הוקם לאחר התחקיר ובין השאר אף בעקבות הגשת בקשת האישור. המבקשת ובאי כוחה האמינו בעת הגשת בקשת האישור בצדקת טענותיהם ובפועלה של בקשת האישור למען הציבור הרחב.

בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהירי המבקשת ובאי כוחה המפרטים את הפרטים המהותיים הנגעים להסתלקות ובהם מצהירים המבקשת ובאי כוחה כי לא קיבלו ולא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה בקשר עם ההסתלקות, למעט החזר ההוצאות בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, בכפוף לאישור בית המשפט.

דיון

סעיף 16(א) בחוק הדן בבקשת הסתלקות קובע: "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג... לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט".

ככלל, משאושרה בקשה להסתלקות מבקשת אישור, בית המשפט אינו פוסק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג. גם לכלל זה קיימים חריגים ויש מקרים בהם מצאו בתי המשפט לנכון לפסוק גמול ושכר טרחה גם במסגרת הסתלקות מבקשת אישור.

יפים לעניין זה דבריו של המלומד אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא (יוני 2011) 5, 88-87 כאשר בחן פסיקתם של גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות מבקשת אישור:

"בקשה לאישור תובענה ייצוגית שנמחקה לא עשתה באופן פורמלי דבר למען זכויותיהם של חברי הקבוצה המיוצגת או לקידום מטרה אחרת ממטרות התובענה הייצוגית;