פסק דין
1.התובעים הינם בעלי בית פרטי ברח' ברנדס 2 בחדרה (להלן: "הבית") אשר בתקופה הרלבנטית לתביעה , היה מושכר לאחרים. בתביעה שהוגשה מטעמם, דורשים התובעים פיצוי בסך 8,000 ₪ מהנתבעים 1-3, שהם חברת ביטוח "הפניקס" שביטחה את הבית באותה עת (להלן: "חברת הביטוח"), חברת "שחר" נזקי צנרת בע"מ (להלן: "חברת שחר") וסוכנות הביטוח באמצעותה התקשרו התובעים עם חברת הביטוח (להלן: "סוכנות הביטוח").
2.מכתב התביעה והמסמכים שצורפו אליו ומעדות התובע בבית המשפט, עולות טענות הנוגעות הן לאופן התייחסותן של הנתבעות 2 ו-3 אל פניותיו אליהן בעקבות פיצוץ שהתגלה ביום שישי, 21.9.13, בשעות אחר הצהריים, בצנרת המים הראשית של הבית והן לעובדה שנתבעת 1 דחתה את תביעתו לתשלום תיקון הפיצוץ, אשר בוצע בסופו של דבר , על ידי קבלן אינסטלציה אחר שהוזמן על ידו.
3.בעדותו סיפר התובע כי בשלב הראשון, בשבת 22.9.13, בשעות הבוקר, הגיע השרברב שנשלח אליו מטעם נתבעת 2, בכשלוש וחצי שעות איחור ולבסוף עזב את המקום מבלי שתיקן את הפיצוץ. זאת, מכיוון ששלומי, המפקח מטעם נתבעת 2, אשר אמור היה לתת לו אישור טלפוני לביצוע תיקון של מעקף, לא ענה לו. לטענת התובע, למחרת היום (יום א - 23.9.13) ולאחר מספר פניות שלו גם אל נתבעת 3, הגיע אותו שרברב בחברת אדם נוסף שנשלח מטעם נתבעת 2 על מנת לסייע באיתור מקור הפיצוץ, אלא שגם הפעם לא נעשה דבר, בשל סירובו של השרברב לבצע את העבודה .
4.בעקבות כך, באותו יום א', 23.9.13, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, החליט התובע להזמין קבלן אינסטלציה פרטי אשר הגיע מיד וביצע את התיקון בו במקום.
התובע טוען כי הודיע על כך לנתבעת 3 והבהיר כי בכוונתו להגיש לה את החשבוניות והקבלות בגין התיקון, כדי שזו תדאג שנתבעת 1 תשלם לו את הוצאותיו, בהתאם לפוליסה שלו אצלה.
5.תביעת התובע לתשלום סכום של 8,000 ₪ מתבססת על עלות התיקון בפועל בסך 5,265 ₪, התקנת קו הארקה בסך 800 ₪, דמי שכירות של 4 ימים בסך 1,200 ₪ שהוא לא גבה משוכרי הבית אותם העביר, ב- 4 הימים בהם לטענתו לא היו מים בבית, ליחידת דיור סמוכה, והוצאות נוספות בגין שיחות טלפון, דלק, תשלום ששילם לנתבעת 2 עבור בדיקה ודמי השתתפות עצמית.
6.בכתב ההגנה שהוגש מטעמן טוענות נתבעות 1 ו-2 כי הן היו מוכנות לפעול לתיקון מקור הנזק בכל שלב , אלא שלאור סירוב שכנם של התובעים לפרק את מרצפות מרפסת ביתו לשם כך, אי אפשר היה לבצע את התיקון. לטענת נתבעות 1 ו-2, התובעים לא היו זכאים לתיקון הפיצוץ בדרך של ביצוע מעקף, כפי שאלה דרשו, שכן תיקון מסוג זה המהווה שיפוץ והשבחת הקיים איננו עומד בתנאי הפוליסה שלהם.
נציג נתבעת 2, מר שלמה רביבו (אותו מפקח שאליו ניסה השרברב לפנות כדי לקבל אישור לביצוע מעקף) הוסיף וטען כי בהתאם לתנאי הפוליסה, כשמדובר בפיצוץ שקורה ביום שישי המוגדר כ"זמן חירום", הם לא מבצעים תיקונים אלא באים "רק כדי לסגור את המים" וכי בכל מקרה, על פי הפוליסה הם מחוייבים בתיקון מקומי בלבד, אלא שהתובע לא נתן להם להחליף את קטע הצנרת הבעייתי בלבד, ודרש החלפה של הצנרת כולה. לשאלה, היכן בתנאי הפוליסה מופיעות הגבלות אלה, השיב נציג נתבעת 2: "ככה אנחנו עובדים עם כל הלקוחות".
7.נתבעת 3 טוענת כי בהיותה סוכנות ביטוח המתווכת בעריכת פוליסות בלבד ומנסה לעזור בטיפול בבקשות מבוטחים בקשר לתביעותיהם, לא מוטלת עליה במקרה זה אחריות ביטוחית. לגופו של עניין טוענת נתבעת 3 כי היא עשתה מאמצים על מנת להביא לפתרון המצב אליו נקלעו התובעים.
לטענות אלה השיב התובע כי הוא רואה גם בנתבעת 3 אחראית משום שהוא "מצפה מסוכן ביטוח שיילחם מול החברה הראשית וייצג אותו" וכי להתרשמותו נתבעת 3 לא פעלה כך עבורו.
8.מר איתן בוטנסקי, שמאי אשר חוות דעתו הוגשה מטעם נתבעות 1 ו-2 והוא עצמו העיד בבית המשפט, הסביר בעדותו כי מצבו של צינור המים המקורי אכן היה גרוע מאוד ונדרשה החלפתו. לשאלותי האם ניתן היה להסתפק במקרה זה בתיקון מקומי, השיב: "פה היה צריך לחתוך את כל הקטע מהשעון ועד הדירה ולהתקין מעקף כזה או אחר מחוץ לבית... הטוב ביותר היה למצוא בדיוק את תוואי הצינור ולהחליף. גם השכן התנגד וגם הצינור עשה את שלו, אשר על כן היה צריך לעשות מעקף".
בחוות דעתו אישר השמאי כי במקרה זה נדרש גם חיבור חלופי להארקת מערכת החשמל וכי מחירי התביעה המתבססים על חשבונית מטעם בעלי המקצוע שתקנו את נזקי הצנרת והתקינו את קו ההארקה, נבחנו ונמצאו סבירים.
9.לאחר שקראתי בעיון את כתבי הטענות של הצדדים ונספחיהם, שמעתי את עדות התובע, עדויות נציגי הנתבעות והשמאי מטעם נתבעות 1 ו-2 ועיינתי בחוות דעת השמאי ובפרטי הפוליסה, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
ואלה נימוקי:
א.על פי תנאי הפוליסה, המהווה חוזה בין נתבעת 1 לבין התובעים, חלה פוליסה זו, בין השאר, על מקרים של "התבקעות צנרת" (ר' סעיף יא' בפרק הנושא את הכותר "מקרה ביטוח").
במקרים של נזקי מים, אחראית נתבעת 1 כלפי התובעים לביצוע התיקונים ואיכותם ועל פי נוהל הזמנת השירות, על המבוטח לפנות טלפונית אל מוקד מבצע השירות (במקרה זה – נתבעת 2), הפועל 24 שעות ביממה (למעט ביום הכיפורים)
(ר' סעיף ד' בפרק ג' שכותרתו "הרחבות מיוחדות").
אם לא קיבל המבוטח את השירות ממבצעו (נתבעת 2) למרות שהתקיימו כל התנאים, תדאג נתבעת 1 למתן השירות ע"י גורם מוסמך אחר (ר' סעיף ג4 בפרק ג' הנ"ל).
בשום מקום בפוליסה לא מצויין, אם כן, כי נתבעת 2 מחוייבת ב"תיקון מקומי בלבד" ויום שישי איננו מוגדר בה כ"מקרה חירום", כפי שטען נציג נתבעת 2 במהלך הדיון שהתקיים בפני.