החלטה
לפני בקשה לצירוף ראיה חדשה ולהארכת מועד להגשת הסיכומים מטעם המבקשים, בשלב הגשת הסיכומים ולאחר שהושלם הליך שמיעת ראיות ועדויות ואף הוגשו סיכומי המשיבה.
המבקשים ביקשו מבית המשפט להתיר להם להגיש ראיה חדשה אשר הגיעה לידיהם רק בשלב זה של ההליך, ולצרפה ליתר ראיותיהם. הראיה החדשה היא חוזה מכר מקורי מיום 9.10.1957 ומטרתה, לטענתם, היא להוכיח כי המשיבה מכרה למבקשת 1 את המקרקעין נשוא התובענה, וכי זו האחרונה שילמה במועד החתימה על חוזה המכר מלוא התמורה בעבור המקרקעין.
לטענת המבקשים, הראיה שצירופה מתבקש היא ראיה מכרעת ונחוצה לצורך בירור האמת ויש בכוחה לאשש באופן מוחלט בעלותה של מבקשת 1 במקרקעין. לטענתם, הבקשה לצירוף הראיה מוגשת רק כעת, כי במועד דיוני ההוכחות לא עמדו לרשות המבקשים מסמכי הרכישה של המקרקעין. המבקשים, אשר לא אמרו נואש גם בתום מועד דיוני ההוכחות, המשיכו לחפש את מסמכי הרכישה. רק לאחר מאמצים כבירים, הצליח מר דוגה לאתר חוזה המכר משנת 1957 בתוך קלסר ישן בבית אימו.
המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, המבקשים אינם יכולים לבקש להגיש ראיות נוספות בשלב דיוני מאוחר זה, שעה שהמשיבה כבר הגישה את סיכומיה. לטענתה, היה בידי המבקשים להציג את הראיה בשלב מוקדם יותר, בטרם הסתיימה פרשת הראיות.
עוד טענה המשיבה, כי לא מדובר בראיה טכנית, אלא בראיה מורכבת שיש לבררה לרבות בדיקה גרפולוגית, חקירת עדים ובירורים נוספים. לטענתה, בדיקה גרפולוגית שהוזמנה מטעמה העלתה כי שהמסמך שאותו מבקשים להגיש הוא מסמך מזויף. בנוסף, טענה, כי גם אם המסמך איננו מזויף, אין להתיר את הגשתו הואיל והצדדים אשר כביכול חתמו על החוזה הם אנשים שאינם צדדים להליך הנוכחי- זהות הקונה הוא זכי דוגה שאיננו צד להליך, בעוד שהליך דנן הנתבעים הם חברת אבן בע"מ ואברהם שלמה הרשום כבעל מניות והוא זה שפעל להחייאת החברה.
בתשובה לתגובה לבקשה לצירוף ראיה חדשה, טענו המבקשים, כי חוות דעת מומחה מטעמם, אשר בדק את חוזה המכר אישר כי מדובר במסמך מקורי אשר הודפס ונחתם בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להתקבל על אף המועד המאוחר בו הוגשה.
אין צריך לומר, כי לסדר הדיוני יש ליתן משקל וחשיבות הולמים. לא בכדי, נקבעו שלבי הגשת הראיות, ההוכחות, הטיעונים והסיכומים, כמות שנקבעו. הכלל הוא שבעל הדין אמור וחייב להגיש את כל ראיותיו ב"חבילה אחת", ולא בתפזורת, שאחרת "ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין,לוקה" (ראו: ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב ואבי ואח', פ"ד יט (4) תשכ"ה/תשכ"ו- 1963) (להלן: "עניין ג'ני בטאן").
עם זאת נפסק, כי יש מקום לאפשר הגשת ראיות גם לאחר שנסתיים שלב ההוכחות ואפילו לאחר מתן פסק הדין – בשלב הערעור, וזאת בהתחשב בשיקולים מסוימים, שהעיקרי ביניהם הינו נחיצותה של הראיה לשם בירור האמת ומיצוי זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (4) 577, 579, להלן: "עניין מיכאלוביץ'"). קרי, ההכרעה בבקשה לצירוף ראיות חדשות לאחר סיום שלב ההוכחות מושפעת מצירופם של שיקולים הנוגעים למועד חשיפתה של הראיה החדשה, ההצדקה לאי הגשתה במועד, ההשפעה על ניהולו של הליך הוגן, מידת עוצמתה של הראייה וסיכוייה להשליך על התוצאה בתיק (ראו: ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ (3) 477, (להלן: "עניין ששון"); עניין מיכאלוביץ', בעמ' 580). שכן, יש לייעל הדיונים, ואף לנהל המשפט במהירות וביעילות, ואולם "דחף היעילות אינו צריך להיפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה" (עניין ששון).
אולם, נקודת המוצא הינה, כי " הנטל הוא על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה לכלל" (עניין רוזין, בעמ' 742).
בענייננו, חרף העובדה שמדובר בשלב שלאחר הבאת הראיות וכן אין מדובר בראיה טכנית אלא מורכבת שיש לבררה לרבות חקירת עדים ובירורים נוספים, עיון במסמך שצירופו מתבקש עתה, מעלה כי יש טעם בו ולו לכאורה כדי לסייע בשפיכת אור על השאלה שבלב המחלוקת- שאלת הבעלות על המקרקעין.
לאור האמור לעיל, ומכיוון שבסופו של דבר מטרת בית המשפט הינה חקר האמת ועשיית צדק, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאפשר למבקשים להגיש את הראיה הנוספת- חוזה מכר מיום 9.10.1957.
יובהר, כי אין במתן הרשות האמורה כדי לפגוע בטענותיו של מי מהצדדים ביחס למסמך עצמו, אמיתותו, הרלוונטיות של אותו מסמך, כיצד הוא מתיישב עם יתר טענות הצדדים, או עומד בסתירה להן וכדומה. כמו כן, לא תותר הרחבת חזית או שינוי חזית ואין לראות באישור הגשת המסמך כרשות להרחבת חזית ו/או שינוי חזית.
בנסיבות העניין, יש להטיל על המבקשים הוצאות אשר יהיה בהן כדי לפצות את המשיבה על הצורך לשוב לאולם בית המשפט ולנהל חקירות נוספות.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה (התובעת) בסך של 20,000 ₪, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
נקבע לקדם משפט ביום 3/3/14 בשעה 11:00.
ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.