אבן אור נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זוהי תביעה להכרה באוטם שריר הלב בו לקה התובע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: החוק).

רקע עובדתי

2.התובע יליד 1945, עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה בתפקיד ניהולי במחלקת רכש בתעשייה האווירית.

3.ביום 28.10.12 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין פגיעה באוטם שריר הלב מיום 29.1.90.

4.לטענת התובע, ביום 29.1.90 נשלח בהוראת מעסיקו לביצוע בדיקת מאמץ שנתית (בדיקה ארגומטרית) במכון "פרוקרדיה" במלון בזל בתל אביב. במהלך הבדיקה, תוך כדי שהוא מתאמץ מאד, חש כאבים ולחצים בחזה. משם פונה לבית החולים איכילוב, והתברר כי לקה באוטם שריר הלב.

4.ביום 24.12.12 דחה הנתבע את התביעה, בטענה כי לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

מכאן התביעה דנן.

טיעוני התובע

5.התובע טוען כי המאמץ הפיזי החריג והקשה שעבר במסגרת בדיקת המאמץ הוא שהחיש את בואו של אוטם שריר הלב.

6.לשיטתו, שעה שחוייב לעבור את הבדיקה במסגרת העבודה, אזי יש להכיר באירוע כאירוע של פגיעה בעבודה.

טיעוני הנתבע

7.דינה של התביעה להידחות מחמת שיהוי ע"פ הוראת סעיף 296 לחוק. האירוע הנטען הינו מחודש ינואר 1990 ואילו התביעה הוגשה לנתבע ביום 28.10.12, קרי באיחור של 22 שנים.

8.הנתבע טוען, כי התובע לא הביא ולו ראשית ראיה להוכחת טענתו כי ביצע את הבדיקה הארגומטרית ביום 29.1.90 במהלכה לקה בליבו. כך גם לא הוכיח כי הייתה זו חובה לבצע את הבדיקה במסגרת העבודה.

9.בנוסף נטען כי אין המדובר במאמץ חריג היות והתובע השתתף בנבחרת הספורט של התעשייה האווירית ואף ייצג אותה בתחרויות ריצה ושחיה.

10.האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים וביניהם מצב בריאותו של התובע.

דיון הכרעה

11. סעיף 83 לחוק, קובע כדלקמן:

"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם, תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

לפיכך, כאשר עסקינן בתאונה בעבודה שאינה תוצאה של גורמים הנראים לעין, כמו במקרה שלפנינו, אזי האבחנה הראשונית לעניין הקשר הסיבתי בין אוטם שריר הלב לבין האירוע בעבודה, הינה ע"פ מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד". כאשר נטל ההוכחה בדבר קיומו של "אירוע חריג" בעבודה מוטל על הטוען לאירוע מסוג זה (דב"ע מו/139-0 דן יצחק נ' המל"ל, פד"ע יח 315).