ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
6151-08
30/01/2011
|
בפני השופט:
סבין כהן
|
- נגד - |
התובע:
אבי מוליאן ע"י ב"כ עוה"ד איתמר כ"ץ
|
הנתבע:
פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניה בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עניינה של התביעה התקשרות בהסכם בין התובע- מתווך נדל"ן לבין הנתבעת- חברת בנייה, לשיווק דירות בפרויקט על ידי התובע ומכירתן, כשהמחלוקת בין הצדדים היא שאלת זכאות התובע לעמלה בגין עסקאות נטענות שנעשו בתקופת מתן השירות של התובע לנתבעת.
2.לטענת התובע, פנתה אליו הנתבעת במהלך שנת 2002 על מנת שיספק לה שירותי שיווק של הדירות בפרויקט וזאת לאחר שהפרויקט נקלע לקשיים שונים. בעקבות פניה זו נחתם בין הצדדים הסכם ביום 21/07/02 (להלן:- "ההסכם"), בו הוסכם על מינוי התובע לתפקיד מנהל שיווק בלעדי של הפרויקט, כאשר הנתבעת מצדה התחייבה לשלם לתובע בעבור שירותיו עמלות כדלקמן:
2% בצירוף מע"מ ממחיר דירות שיימכרו על ידה במסגרת הפרויקט.
1% בצירוף מע"מ ממחיר הדירות שיימכרו דרך משרד מכירות של התובעת בצרפת.
1% בצירוף מע"מ ממחיר דירות שיימכרו במגרת עסקת "ברטר" בין הנתבעת לבין הקבלן המבצע של הפרויקט "לוקי בניה ופיתוח בע"מ" (להלן:- "לוקי"), הגם שהתובע לא אמור היה להיות מעורב בעסקאות אלו.
לטענת התובע, החל לספק לנתבעת שירותים במועד חתימת ההסכם ופעל ללא לאות לשיווק הפרויקט, אלא שהנתבעת הכבידה על פעילות השיווק ועל פרסום הפרויקט.
לטענתו, במהלך חודש אוקטובר 2002, פנה אל התובע בעל השליטה בנתבעת, מר רוברט הרוש, והצהיר בפני התובע, כי הנתבעת עומדת להתקשר בעסקה עם לוקי, לפיה יוקצו ללוקי דירות בפרויקט במסגרת עסקת הברטר ובאותה שיחה דרש הרוש מהתובע, כי יסכים לשנות את תנאי התגמול שלו על פי ההסכם, כך ששכרו בגין עסקות ברטר יוקטן מאחוז אחד משווי העסקה למחצית האחוז משווי העסקה ובניסיון לשכנעו ציין הרוש, כי מוטב לקבל חצי אחוז מאשר לא לקבל כלום. התובע סירב ולאור סירובו הודיעה לו הנתבעת ביום 17/10/02 על סיום ההתקשרות עמו לאלתר, באותו מועד סולק התובע ממשרד הנתבעת בבושת פנים.
לטענת התובע, גם לאחר ההודעה על הפסקת העבודה, המשיך ללוות את המגעים בין הנתבעת לבין רוכשים פוטנציאלים אשר הופיעו ברשימת קונים פוטנציאלים שיצר התובע, אולם חרף זאת התנערה הנתבעת מלשלם חובה לתובע ולמעשה התמורה היחידה שקיבל הייתה עמלה של 2% בסך 10,812 ₪ אשר שולמו לו בגין מכירת דירה מספר 34, אשר נמכרה בסיוע התובע וכנגד חשבונית.
לטענת התובע זכאי הוא לתשלום עמלות בגין כל דירה שנמכרה במהלך תקופת ההסכם לרבות תקופת 30 יום של הודעה מוקדמת, קרי מיום 21/07/02 ועד ליום 17/11/02 וכן בעבור דירות שנמכרו לאחר סיום ההתקשרות, אך מכירתן הייתה תוצאה ישירה של מאמצי השיווק של התובע במהלך עבודתו וכן עבור כל הדירות שנמכרו על ידי משרד המכירות של הנתבעת בצרפת ללא תלות במועד שבו הדירות נמכרו וכן בעבור כל הדירות אשר נמכרו ללוקי בעסקת הברטר ללא תלות במועד מכירת הדירה והכל כפי שיפורט בהמשך.
התובע טען כי אינו מודע לכל עסקאות המכר שנעשו על ידי הנתבעת במסגרת הפרויקט ולפיכך מבקש אף צו למתן חשבונות בדבר כל עסקאות המכר אשר נעשו בפרויקט.
3.הנתבעת מנגד, פירטה את נסיבות התקשרותה עם התובע בהסכם והפסקת ההסכם אחרת מהמתואר על ידי התובע. לשיטתה ההתקשרות בהסכם עם התובע הייתה בתקופה בה בדקה חברה בשם ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ אפשרות של שותפות כמשקיע חיצוני בנתבעת בין היתר בשל קשיי שיווק של הנתבעת מסיבות שונות. בתקופת הבדיקה על ידי ח.א.ש וכחלק ממנה הובא התובע באישור הנתבעת, על מנת שהתובע יעסוק עבור הנתבעת בשיווק וקידום מכירות של הדירות בפרויקט, תוך שהוא מצהיר כי הוא בעל מיומנות בתחום ויכול לקדם תוך זמן קצר את המכירות בפרויקט. אולם נוכח כישלונו של התובע בשיווק הפרויקט החליטה ח.א.ש שלא להיכנס לשותפות עם הנתבעת והאחרונה נאלצה לסיים את ההתקשרות בינה לבין התובע תוך מתן הודעה מוקדמת של 30 יום על פי תנאי ההסכם והתובע מצידו חדל ליתן את שירותיו לנתבעת טרם תקופת 30 יום של ההודעה המוקדמת וזאת בניגוד למוסכם.
לטענת הנתבעת, נסיבות הפסקת ההסכם כפי שתוארו על ידי התובע חסרות בסיס ואין כל יסוד לאמירתו כי הפסקת עבודתו הייתה על בסיס סירובו לדרישותיו של הרוש להקטנת עמלת השיווק ב-50% בעסקאות הברטר עם לוקי.
באשר לטענת התובע לזכאותו לעמלות תיווך, טענה הנתבעת כי אין כל יסוד לתביעתו וכי לא בוצעה כל עסקה של מכר דירה בתקופת מתן השירותים של התובע אשר בגינה זכאי התובע לעמלת תיווך, פרט לעסקה אחת בגינה שולמה עמלה לתובע ועל כך אין מחלוקת.
באשר לתביעה למתן חשבונות, טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח עילה למתן חשבונות, אין המדובר בתביעה במסגרת יחסים מיוחדים כגון שותפות, שליחות וכיוצ"ב, אלא מדובר ביחסים שבין נותן שירותים ומקבל שירותים.
4.יצוין, כי ראשיתה של תביעה זו, בהליכים שהתקיימו בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כאשר שם טען התובע, כי היה עובדה של הנתבעת. בסופו של יום הועבר ההליך לבית המשפט כאן בהעדר סמכות עניינית לבית הדין לעבודה, לאחר שנקבע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. לפיכך אף תוקנה התביעה כאן.
מסכת הראיות:
5.מטעם התובע העיד התובע לעצמו לאחר שהקדים והגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, כן הוסכם כי עדותו בבית הדין לעבודה טרם העברת התובענה לבית המשפט כאן תהווה חלק מחומר הראיות.
מטעם הנתבעת העידו חיים הרוש ורוברט הרוש לאחר שהקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.
הצדדים צירפו מוצגים.