אבי יצחק ואח' נ' עיריית נתניה ואח'

החלטה

מונחות לפניי בקשתן של הנתבעות 3-4 להורות לתובעים להשיב לשאלון מטעמן ובקשתם של התובעים לסילוקה על הסף של בקשתן זו של הנתבעות.

האם עשו התובעים כראוי כשהגישו בקשה לסילוקה על הסף של בקשת הנתבעות 3-4 במקום להגיב לה

ביום 23.10.12 פנו הנתבעות 3-4 לתובעים בבקשה להשיב לשאלון מטעמן. התובעים השיבו לפנייתן בשלילה. לפיכך, הגישו הנתבעות 3-4 את הבקשה דנן להורות לתובעים להשיב לשאלון מטעמן. התובעים נמנעו מלהגיש תגובה לבקשת הנתבעות 3-4, ובמקום זאת בחרו להגיש בקשה לסילוקה על הסף של בקשה זו.

לטענת הנתבעות 3-4, בכך יצרו לעצמם התובעים קונסטרוקציה שלא קיימת בדין ביחס לבקשות בכתב, וזאת ככל הנראה על מנת להקנות לעצמם יתרון דיוני, אשר יעניק להם את זכות המילה האחרונה בנושא הבקשה שהוגשה על ידי הנתבעות.

על כך משיבים התובעים כי בקשה בכתב היא בגדר "תובענה" כמוגדר בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") ולפיכך רשאי בית המשפט לדחותה על הסף מכל נימוק המצדיק זאת בהתאם להוראת תקנה 101(א)(3) בתקנות סד"א הקובעת כי רשאי בית המשפט לדחות תובענה על הסף בשל "כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע". לטענת התובעים, במקרה דנן קיימת הצדקה למחיקה על הסף של הבקשה נוכח העובדה שהאמור בבקשה אינו מגלה כל נימוק להצדקת איחור של קרוב לשנה בהגשתה.

מקובלת עליי טענתם של התובעים כי באופן עקרונית קיימת על פי הדין אפשרות להגשת בקשה לסילוקה על הסף של בקשה המוגשת במסגרת ההליכים המקדמיים. יחד עם זאת, אני סבור כי השימוש שנעשה על ידי התובעים באפשרות זו בגדרה של הבקשה דנן לא היה ראוי. הנתבעות 3 ו – 4 הגישו בקשה רגילה בעניין השאלון, וככל שהתובעים סבורים כי הבקשה חסרת בסיס – ראוי היה כי ינמקו עמדתם זו במסגרת תגובתם, ולא באמצעות בקשה לסילוק על הסף, אשר סיבכה שלא לצורך את הדיון בבקשה מקדמית זו.

יתרה מזו: גם אם עומדת לתובעים הזכות להגיש בקשה לסילוקה על הסף של הבקשה דנן – אין הדבר פוטר אותם מלהגיש את תגובתם לבקשה במועד שנקבע על ידי בית המשפט להגשת התגובה. התובעים לא קיימו החלטת בית המשפט כאשר נמנעו מהגשת תגובתם לבקשת הנתבעות 3-4, אף אם הגישו הבקשה לסילוקה על הסף.

יחד עם זאת, לצורך בירורה של הבקשה דנן, אני סבור כי ניתן לראות בנימוקים המפורטים בבקשה לסילוק על הסף של בקשת הנתבעות 3-4 כתגובה מטעם התובעים לבקשתן של הנתבעות, ואדון בכל אלה גם יחד.

האם יש לחייב את התובעים להשיב לשאלון, על אף האיחור בהגשתו

לאחר שעיינתי בכתבי טענותיהם של הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הנתבעות 3-4 להתקבל, ובוודאי שאין לסלקה על הסף.

אומנם, אין מחלוקת כי פנייתן של הנתבעות 3-4 אל התובעים והגשתה של הבקשה דנן, נעשו תוך חריגה מלוח הזמנים הקבוע בתקנה 120 בתקנות סד"א לעניין זה, ומאוחר יותר מיום 22.3.12 - אשר נקבע בהחלטתי מיום 3.11.11 כמועד אחרון להגשת בקשות מקדמיות.

יחד עם זאת, תקנה 143(3) בתקנות סד"א מקנה לבית המשפט סמכות רחבה להחליט בעניין הצגת שאלונים:

"בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט —

(3)להחליט בדבר מתן פרטים נוספים, הודיות בעובדות ובמסמכים, הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, עריכת חקירות וחשבונות, בדיקת נכסים ומינוי מומחים".

בית המשפט העליון פסק כי סמכות זו של שופט בקדם המשפט אינה מוגבלת במועדים:

"8. תקנה 143(3) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בקדם המשפט מוסמך בית המשפט "להחליט בדבר מתן פרטים נוספים, הודיות בעובדות ובמסמכים, הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, עריכת חקירות וחשבונות, בדיקת נכסים ומינוי מומחים". סמכות זו אינה מוגבלת במועדים (ר"ע 241/84 עטאללה נ' UNIVERSAL PICTURES INC, פ"ד לח(2) 643 (1984); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 283 (מהדורה עשירית, 2009)). אכן, בשלב קדם המשפט בית המשפט אינו נתון בסד ההוראות הדיוניות החלות על הליכי הגילוי והעיון בשלבי המשפט, הגם שעליו להתחשב בהן (רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל, פסקאות ח(3) ו-ח(4) להחלטת השופט רובינשטיין (לא פורסם, [פורסם בנבו], 7.11.2007), ביחס להוראות המנויות בתקנות 112-122 לתקנות סדר הדין האזרחי)" [רע"א 10538-08 המכללה האקדמאית הערכית לחינוך בישראל וחיפה נ' כנעאן (פורסם בנבו, 12.4.2009), פסקה 8 בפסק הדין].

במקרה זה, עסקינן בתיק המצוי עדיין בשלב קדם משפט. ההליכים המקדמיים בתיק זה טרם הסתיימו.

לא זו אף זו: ההליכים המקדמיים בתיק זה התאפיינו, ועודם מתאפיינים, באריכות רבה, בעשרות רבות של בקשות, תגובות ותשובות, וכן בשאלונים ארוכים ומסורבלים שהעבירו התובעים לנתבעות, אשר מנו מאות שאלות – ואשר על פי החלטת בית המשפט נקבע כי יש לקצרם.

משכך, בשים לב למורכבות התביעה, הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים, השלב בו מצוי ההליך העיקרי, בהתחשב בחשיבות הרבה שבית המשפט מייחס לחקר האמת, ומתוך הרצון לעשות צדק – אני סבור כי יש לחייב את התובעים להשיב לשאלון אותו העבירו להם הנתבעות 3-4.