ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
4760-07
23/03/2010
|
בפני השופט:
אהרן ד. גולדס
|
- נגד - |
התובע:
1. אבי ורד 2. אדריכל 3. איתן דאי רו"ח
|
הנתבע:
בני ציון כפר שיתופי אגודה חקלאית
|
פסק-דין |
פסק דין
אקדמות מילין
1. עניינה של התביעה שלפני במחלוקת אודות שכר טרחה על פי חוזה שנכרת בין הצדדים. סכום התביעה הועמד ע"ס 150,000 ₪ משיקולי אגרה.
2. העובדות הצריכות לעניין:
(א) התובעים הינם אדריכל ומתכנן ערים (להלן: "התובע 1") וכלכלן שהינו אף רואה חשבון (להלן: "התובע 2"), העוסקים, בין היתר, בייזום תכנון ופיתוח פרויקטים בתחום המקרקעין.
(ב) הנתבעת הנה אגודה שיתופית בע"מ והנה החוכרת של מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 42 בגוש 8042 בשטח של כ-15 דונם, המיועדים לתעשייה ומלאכה (להלן: המקרקעין").
(ג) ביום 20.8.06 נחתם בין התובעים לבין הנתבעת הסכם למתן שירותי ייעוץ, ניהול וקידום הפרויקט של המבנה הלוגיסטי אשר ייבנה על המקרקעין.
(ד) התמורה לה היו זכאים התובעים על פי סעיף 5ג' להסכם התחלקה לשניים:
1. תשלום חודשי קבוע ומוסכם ע"ס 1,500$ לכיסוי הוצאות שוטפות למשך 12 חודש.
2. שכר הטרחה בגובה 3 חודשי שכירות עפ"י החוזה שיחתם עם השוכר.
אין מחלוקת כי התובעים קיבלו מהנתבעת סך של 9,000$ לכיסוי הוצאות שוטפות רק
עבור6 חודשים.
(ה) ביום 29.4.07 שלח מר יצחק דרעי, יו"ר ועד הנתבעת, לנתבעים מכתב המודיע להם כי הנתבעת החליטה לסיים את ההתקשרות העסקית עמם וזאת על פי סעיף 5ב' להסכם.
3. טענות התובעים ב"קצירת האומר":
(א) לטענת התובעים, הם פעלו ליישום ההסכם ובכלל זאת נדרשו לעבודה תכנונית רבה: הוכנו מספר רב של חלופות תכנון והוצגו לנתבעת, הוכנה הדמיה תלת מימדית של הפרויקט, התובעים נפגשו מספר פעמים עם נציגי ועדות התכנון, עם ראש המועצה האזורית, ועם מהנדס הועדה. התובעים יזמו פניה אל הועדה המקומית לתכנון ובניה על מנת לאפשר לנתבעת תוספת שטחי שירות אשר נתאפשרה לאור העובדה כי על הקרקע חלות תוכניות היסטוריות ללא זכויות לשטחי שירות. רעיון זה אושר ע"י הועדה ונתקבלה תוספת של 21% לשטחי שירות. התובעים פעלו מול בנק הפועלים ומול בנק לאומי לגיבוש מתווה מימון, מתן ייעוץ לנתבעת בנושאי המימון ופעלו לגיבוש עקרונות הסכם השכירות בין השוכר שאותר לבין הנתבעת.
(ב) התובעים טענו כי הם מילאו את חלקם בהסכם, וכל אשר נותר לנתבעת לעשות היה לחתום על הסכם שכירות עם השוכר אשר אותר, חברת "הביטאט", הליך שלטעם של התובעים הוגדר כ"טכני גרידא".
(ג) לטענתם, מאחר והסיבה לביטול ההתקשרות נעוצה בשיקולים פנימיים של חברי הנתבעת ולא בהתנהגות התובעים או באיכות עבודתם, הרי שהם זכאים לשכר טרחה בהתאם לקבוע בהסכם.
(ד) התובעים טוענים כי ביטול ההסכם נעשה בחוסר תום לב תוך הפרת החוזה, הצגת מצגי שווא רשלניים וכוזבים ועשיית עושר ולא במשפט.
(ה) לטענת התובעים התמורה בסך 18,000$ + מע"מ נכתבה בהסכם כ"הוצאות" אך בפועל דובר על תמורה חוזית מוסכמת אשר הרישום על דרך הוצאות נרשם "רק מטעמי נוחיות של הנתבעת". לטענת התובעים הסכום האמור הינו מקדמה ולא החזר הוצאות ופרישתם לתשלומים נעשתה לצורך נוחיות הנתבעת.
4. טענות הנתבעת ב"קליפת האגוז":