החלטה
שכ"ט העד בסך של 200 ₪ ישולם בשלב זה על ידי התובע.
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.
אילן דפדי, שופט
החלטה
שכ"ט השמאי בסך של 300 ₪ ישולם בשלב זה על ידי התובע.
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.
אילן דפדי, שופט
פסק דין
לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים. התובע טוען, כי נפגע על ידי רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 מאחור, וכי עקב הפגיעה - הוא נהדף אל הרכב שנסע לפניו ופגע בו. לאור זאת, נגרמו לרכבו הנזקים שאותם הוא תובע.
להגנתן, טענו הנתבעות, כי רכב התובע נפגע קלות מאחור מבלי שנגרם נזק למי מהרכבים.
בדיון שהתקיים לפניי תיאר התובע את אופן התרחשות התאונה. הנתבעת 1 טענה בדיון, לראשונה, טענה שעל פיה, קודם להתנגשות בין רכב הנתבעות לתובע, פגע רכב התובע ברכב שלפניו.
בדיון העיד מר חגי כהן, שנהג ברכב שנסע לפני רכב התובע. זה העיד, כי הוא הרגיש חבטה אחת בלבד ברכבו. הוא העיד, כי הפגיעה הייתה חזקה יחסית.
בדיון נחקר גם השמאי שהגיש את חוו"ד מטעם התובע. הוא העיד, כי ביצע את הבדיקה מספר ימים לאחר התאונה וכן הסביר, במענה לשאלות נציג הנתבעת 2, ממה מורכבים הנזקים, בהם הנזקים בגין ירידת הערך.
בדיון העידה גם אמה של הנתבעת 1. היא אמרה, כי לא ראתה את התאונה, אולם לדבריה, הייתה במקום לאחריה ולא הבחינה, כי נגרם נזק לרכב התובע.
נציג הנתבעת 2 העלה במהלך הדיון טענות בעיקר בהתייחס לגובה הנזק ולהפסד ירידת הערך הנתבעת.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדויות, החלטתי לקבל את התביעה. שוכנעתי, כי רכב התובע ניזוק בתאונה נושא כתב התביעה. ניתן היה ללמוד בבירור מעדותו של מר חגי כהן, הנהג ברכב שהיה לפני רכב התובע, שהפגיעה הייתה בעוצמה חזקה יחסית.
שוכנעתי גם מעדותו של התובע שנגרמו נזקים משמעותיים לרכבו. אולם, ממבט בעין בלתי מקצועית בתמונות ניתן לחשוב שלא נגרם כל נזק, אולם מתחת לכיסויים מתברר, כי נגרמו נזקים משמעותיים, בכלל זה נזק לשלדה, כמפורט בחוו"ד.
אציין, כי שוכנעתי שרכב התובע ניזוק בעקבות התאונה גם בחלקו הקדמי.
אינני מקבל את גרסת הנתבעת 1, כי היא הצטרפה לתאונה קיימת. ראשית, טענה זו נטענה לראשונה במועד הדיון, ולא בא זכרה בכתב ההגנה. שנית, מר כהן, העד, העיד במפורש שהרגיש בחבטה אחת. מכאן שגרסת התובע היא הנכונה.
התובע פירט את חישוב ירידת הערך ואף ענה לשאלות נציג הנתבעת 2 בעניין. הסבריו סבירים בעיניי. אציין, כי בכתב ההגנה טענו הנתבעות, כי הן שומרות על זכותן להגיש חוו"ד נגדית מטעמן. חוו"ד שכזו לא הוגשה. בהתחשב בנזקים שנגרמו לרכב התובע, ירידת הערך בסך של 1,300 ₪, שנקבעה על ידי השמאי, נראית בעיניי סבירה. יש ממש בטענה, כי התובע לא הציג חשבונית. עם זאת, ביהמ"ש יכול לפסוק פיצוי על סמך חוו"ד בלבד. אם סברו הנתבעות, כי התובע שילם סכום קטן יותר מהנטען – יכולות היו לבקש להזמין את בעל המוסך, אולם הן לא עשו כן. התובע הסביר, כי תיקן את הרכב באופן חלקי וכי ימשיך לתקן אותו בשלב מאוחר יותר, ואף ישלם לבעל המוסך את המגיע לו. הסבר זה נראה סביר בעיניי.
סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את סכום נזקיו ככתוב בחוו"ד השמאי, בסך של 11,676 ₪. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. הסכום כולל בתוכו את שכ"ט השמאי בניכוי המע"מ. התובע לא הוכיח, כי נשא בהפסד ימי עבודה. בנוסף, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות משפט בסך של 1,100 ₪. סכום זה כולל בתוכו את שכ"ט העדים מטעם התובע. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.