החלטה
עניינה של התובענה בטענה כי יחסי התובעים עם הנתבע הינם יחסי עובד ומעביד, וזאת בניגוד למעמדם הפורמלי של התובעים כמקבלי מלגות מחקר ("מלגאים"). חלק מהמלגאים בטכניון מועסקים בנוסף במשרה חלקית כסגל הוראה זוטר.
בפני בקשת התובעים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.
הרקע הנדרש לדיון בבקשה:
1.ביום 21.3.10 הוגשה התובענה כהמרצת פתיחה בה המבקשים היו: ארגון הסטודנטים לתארים גבוהים בטכניון ("אסת"ג") ושני מלגאים. בהמשך ביקש אסת"ג למחוק תובענתו ונותרו המלגאים בלבד, כאשר מסגרת התובענה הומרה בהסכמה לכתב תביעה. במשך הזמן נוספו עוד 3 מלגאים כתובעים.
2.ביום 23.10.12 הוגשה בקשת התובעים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (בקשה מס' 33, להלן – הבקשה המקורית). בבקשה עתרו התובעים לגילוי מכתבים, נהלים, פרוטוקולים, פרסומים וכד' משנת 1984 ואילך, אשר עוסקים בנושאי המלגות על היבטיהן השונים, בנושאי מלגאים ויחסיהם עם הטכניון או המוסד למו"פ, בנושאי אסת"ג השונים; תכתובות בין הטכניון או מי מטעמו לרשויות המדינה בקשר עם מעמדה של המלגה לצורכי מס; תכתובות הנוגעות לעניינם של התובעים; מסמכים המלמדים על היקף תשלום המלגות בשנים תשס"ה ואילך וכן מסמכים שונים הנוגעים ישירות לכל אחד מהתובעים: מקור המימון של המלגה ו/או השכר שקיבלו, מסמכי הבקשה שהוגשו לצורך מימון המלגה, בקשות לאשיורי העסקה, כתבי מינוי, תיאורי תפקיד, מסמכים ביחס לפטנטים שהיו מעורבים בהם וכן עותקים מתלושי המלגה שקיבלו. האמור עד כה מהווה רק חלק מאשר נתבקש בבקשה.
3.ביום 26.11.12 הוגשה התגובה לבקשה, במסגרת טען הטכניון כי מדובר בבקשה כללית, שחלקה הארי אינו עוסק כלל בתובעים או בתביעה; כי מדובר בבקשה למסמכים בהיקף נרחב ביותר ולא למסמכים ספציפיים; כי אין כל תימוכין לרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לתובענה דנן וכי אין מדובר אלא ב"מסע דיג", שיכביד על הטכניון באופן בלתי סביר וללא צורך. הטכניון לא התנגד לגילוי תיקיהם האישיים של התובעים וכן תלושי המלגה שלהם, כמו גם כל מסמך "רלוונטי, קיים וזמין..." הנוגע לתביעה.
4.ביום 16.12.12 הגישו התובעים תשובתם לתגובה, בה טענו, בין היתר, כי מדובר במסמכים המתוייקים בטכניון לפי נושאים, או שניתן להוציאם מן המחשב ב"לחיצת כפתור" ומכל מקום הקושי של הטכניון באיסופם אינו מצדיק דחיית הבקשה. עוד טענו כי המסמכים המבוקשים יסייעו בהבנת מערכת המלגות ואופן הקמתה, באופן שיעיד על כך שהכוונה היתה ליצירת יחסי עובד ומעביד. בתגובתם נדרשו התובעים לראשונה להבהרת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נתבקש. בין שאר הנימוקים מצאנו את הבאים: "ביסוס התוקף והרלוונטיות של המסמכים בהם התביעה משתמשת והטכניון כופר"; "אופי המימון, נסיבותיו מטרותיו ותנאיו, מלמדים על כוונותיו, צרכיו ומטרותיו של הטכניון, ביחס עם ...המלגאים"; "חלק מהתכתובות (בין האוניברסיטאות)...עשוי לסייע בהוכחת טענות התובעים..."; לגבי מסמכים אחרים נטען כי "אין ספק" שמדובר במסמכים שיש בהם כדי לבסס קיומם של יחסי עובד ומעביד. אלו רק חלק מטענות התובעים, ושאר הטענות דומות בכלליותן.
5.ביום 18.12.12 התקיים דיון מוקדם בתיק ובו הבהירו ב"כ התובעים (שמאז ולבקשתם שוחררו מייצוגם) כי מדובר במסמכים המעידים על כך שבעבר עבודת המלגאי נעשתה כנגד שכר עבודה ולא כנגד מלגות ועוד הוסיף כי אינו יכול להפנות למסמך מסויים. ב"כ הנתבע חזרו על התנגדותם לגילוי שהינו למעשה כללי ביותר וחסר רלוונטיות וחזרו על הסכמתם לגילוי חלק מהמסמכים. עוד הסכימו ב"כ הנתבע, שמקום בו יסתמך הנתבע על מסמך מסויים שהוא חלק מתכתובת, תגולה התכתובת במלואה. בסופו של הדיון, הסכימו התובעים להודיע בנפרד על צמצום הבקשה ומיקודה.
6.ביום 19.2.13, הודיעו התובעים על צמצום בקשתם לגילוי מסמכים (להלן – הבקשה המצומצמת). הנתבע הגיב להודעה ובעיקרם של דברים חזר על תגובתו הקודמת.
דיון והכרעה
7.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות סדר הדין), קובעת כי בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים, "אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
8.בבסיס הליכי הגילוי והעיון במסמכים עומדים שני אינטרסים – אינטרס היעילות, שמשמעו היכולת של כל צד להכין כראוי את התשתית הראייתית לטיעוניו בהליך, בלא שיופתע על ידי יריבו ואינטרס גילוי האמת העובדתית, באמצעות חשיפת המסמכים הרלוונטיים (יצחק עמית, קבילות, סודיות חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי, נבו הוצאה לאור בע"מ, (תשס"ח, 2007) 247, 248)
9.הסמכות להורות על גילוי מסמכים מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית היכן שיש בגילוי כזה כדי לאפשר דיון יעיל או חסכון בהוצאות. המבחן העיקרי שעל בסיסו תיבחן בקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן הרלוונטיות. על המבקש להצביע על קיומה של זיקה ברורה בין המסמכים שגילויים מתבקש לבין טענותיו בהליך העיקרי. זוהי הרלוונטיות במובנה הצר. בהיעדרה, אין להיעתר לבקשת הגילוי. מאידך, לא די בהתקיימות רלוונטיות במובנה הצר, שכן על המבקש להוסיף ולהצביע על אינטרס בר הגנה המצדיק את גילוי המסמכים המבוקש על ידו. בהתקיימם של אלה יש להמשיך ולבדוק האם בקשת הגילוי מוצדקת בשים לב לאיזון בין האינטרסים של מבקש הגילוי, מחד, ושל הצד השני, מאידך, על רקע נסיבותיו של המקרה (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'ק, מיום 28.3.07; ולאחרונה ברע 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank (Suisse) SA ואח', מיום 7.3.11).
10.במקרה הנדון, דינו של עיקר הבקשה להידחות כבר בשלב הסף, של מבחן הרלוונטיות והזיקה בין המסמכים המבוקשים לתביעה דנן, כמפורט להלן.
העדר רלוונטיות
11.עסקינן בתביעה להצהרה על יחסי עובד ומעביד ולחיוב בתשלום כספי הנובע מאותה הצהרה. מעמד של אדם כעובד, אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים אלא נקבע מבחינה משפטית על סמך נסיבות המקרה כהווייתן. המבחן הרווח בפסיקה לצורך בחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הוא המבחן המעורב, אשר בבסיסו עומד מבחן ההשתלבות. לפי מבחן ההשתלבות עובד הוא אדם המשולב במפעל ואינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני (דב"ע לא/3-27 עיריית נתניה – בירגר, פד"ע ג' 177). לצדו של מבחן זה קיימים מבחני עזר נוספים וביניהם מבחן הקשר האישי, מבחן הכפיפות, מבחן הפיקוח על ביצוע העבודה, מבחן אופן התשלום וכיו"ב.
12.עיקר הבקשה שבפני, עוסק במקור תשלום המלגה, מהבחינה המהותית ומהבחינה התקציבית. אינני סבורה כי סוגיה זו הינה רלוונטית כלל לצורך הכרעה בתביעה דנן. כאמור לעיל, על התובעים לבסס תביעתם במבחנים עובדתיים שעניינם היחסים בין הצדדים, כאשר לתיאור שניתן לאותם יחסים על ידי מי מהם, או למקור התשלום, ניתנת חשיבות פחותה, אם בכלל.
13.ממילא שהתובעים לא פירטו כנדרש מהי הרלוונטיות של המסמכים הרבים שביקשו לגלותם. בבקשותיהם אמנם האריכו בתלונות על התנהלות הנתבע, אך לא ביססו הבקשה בנימוקים הראויים לה, שעניינם רלוונטיות המסמכים המבוקשים, למעט הנזכר בסע' 4 לעיל.
14.עיון בבקשה המצומצמת לגילוי מסמכים, מוביל לתוצאה דומה. כך, מתבקש בה גילוי "לוח דרגות ומעמדות לשכירים בטכניון", מעבר לכך שלא ברור האם אין מדובר בחלק מהסכם קיבוצי המצוי בידי התובעים, ודאי שלא ברור מה הרלוונטיות שלו להליך. כך בדומה גם ביחס ל"תקציבים שנתיים ודו"חות כספיים שנתיים כלליים של הטכניון...", או תיעוד העברות מ"עתודות המחקר" במוסד למו"פ לצורך העסקת משתלמים", או תקציביים שנתיים...של המוסד למו"פ...", או "החלטות ופרוטוקולי דיונים של ור"ה בנושא מלגות המחקר, בשנים 1984-1986". סעיף 2.3 לבקשה המקורית, שנותר בנוסחו גם לאחר הבקשה המצומצמת, אינו מפרט כלל מסמכים מבוקשים, אלא רשימת נושאים ואילו בסע' 2.4 לבקשה המקורית, אף הוא נותר בנוסחו, מבקשים התובעים את כל "תיקי הנושא" משנת 1984 ואילך, בנושאים רבים ומגוונים מבלי להבהיר ולו כזית במה הם רלוונטיים לתביעתם. הוא הדין ביחס לסע' 2.6 ו-2.9 לבקשה המקורית, שלא צומצמו והרלוונטיות של המבוקש בהם לתביעה דנן לא פורטה.