אביטן נ' ריטס בעמ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי התובע בגין תיקון רכב שרכש מהנתבעת מסוג פולקסווגן פאסט.

התובע טוען בכתב התביעה כי רכש מהנתבעת רכב חדש אשר כלל אחריות מלאה עד ליום 28.10.09.

בתאריך 1.8.2007 פנה התובע לנתבעת בטענה לבעיות בגיר ההילוכים של רכבו וזאת תוך תקופת האחריות.

נאמר לתובע כי יבוצע עדכון תוכנה של מוח תיבת ההילוכים והבעיה תיפטר. כעבור כחודש ימים הבעיה לא נפתרה והתובע פנה לנתבעת פעם נוספת. נאמר לו כי יבוצע עדכון תוכנה למוח תיבת ההילוכים והבעיה תיפתר. למרות זאת שוב לא נפתרה הבעיה והוא פנה לנתבעת שלושה ימים לפני תום תקופת האחריות ונאמר לו שוב כי יבוצע תיקון תוכנה למוח תיבת ההילוכים. מנהל המוסך התחייב כי אם הבעיה לא תיפתר יוחלף מוח ההילוכים למוח חדש. למרות זאת חזרה התקלה פעם נוספת .כשפנה שוב לנתבעת נאמר לו כי תמה תקופת האחריות ועליו לשלם עבור התקנת מוח תיבת הילוכים חדש סכום של 10.179 ₪. התובע פנה למנהל החברה וביקש כי התיקון יכלל במסגרת האחריות בשל האירועים שפירט קודם וזה סירב. גם פנייה באמצעות עו"ד לא נענתה. התובע צירף לכתב התביעה מספר מסמכים שבמידת הצורך אתייחס אליהם בהמשך.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי אין יריבות בינה לבין התובע. אחריות כלי רכב חדשים מסוג הרכב שרכש התובע, היא של היבואן חברת "צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ" והנתבעת איננה צד להתחייבות כלשהי של היבואן. הנתבעת משמשת כמוסך פרטי מורשה של היבואן והיא כפופה להוראותיו בדבר תיקונים באחריות מורחבת ואינה יכולה לפעול על דעת עצמה. התובע קיבל אחריות מורחבת מיום 28.10.2007, עד ליום 28.10.2009 וכל תיקון שבוצע בתקופה זו, בוצע לאחר קבלת אישור מחטיבת השירות של היבואן. לחילופין ולגופו של ענין, טוענת הנתבעת בכתב ההגנה כי התובע רכש את הרכב באוגוסט 2005 ואחריותו הסתיימה לאחר שנתיים באוגוסט 2007. היבואן הוא שהאריך את האחריות במכתב שצורף לכתב ההגנה נספח 1. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא פנה למוסך הנתבעת בתאריך 1.8.2007 או בסמוך לכך, אלא בתאריך 24.9.2007 לשם ביצוע טיפול והחלפת רפידות בלם קידמיות. בכל הנוגע לפנייה מיום 25.10.2009, פנה התובע אליה בתלונות כי: "מנורת ניהול מנוע דולקת" "העברת הילוכים לא חלקה", רכב לא סוחב" וכן כי "בלחיצה על הבלם הבלימה לא חלקה". רכבו של התובע נבדק ונמצא כי סלילי הצתה 2 ו- 4 אינם תקינים ויש להחליפם וכך נעשה. בתקלה מסוג זה, נכנסות מערכות המחשב ברכב למצב חירום ומכאן באו התקלות עליהן התלונן התובע. בסיום תיקון הרכב בוצעה סריקת תקלות ונסיעת מבחן על ידי בוחן רכב ונמצא כי הרכב תקין לחלוטין. הרכב נמסר לתובע כשהוא תקין ולשביעות רצונו המלאה. באותו מועד גמע רכבו של התובע 60,125 ק"מ. רק לאחר כחצי שנה ביום 13.4.2010, לאחר שרכבו גמע כ- 7,000 ק"מ נוספים בא התובע למוסך הנתבעת בתלונות על נקישות בגיר, עליה לא התלונן בעבר. בוצעה סריקת תקלות ועדכון תוכנה ובמועד זה נאמר לבנו של התובע כי אם תחזור התקלה יש להחליף יחידת שסתומים בגיר. במועד זה כבר פגה תקופת האחריות המורחבת שניתנה לתובע על ידי יבואן הרכב. בשל רצונה לעזור לתובע, פנתה הנתבעת ליבואן בבקשה כי החלפת יחידת השסתומים תבוצע ללא חיוב או חיוב מינימלי והיבואן סירב. מתוך רצון טוב היבואן הסכים לתת לתובע הוזלה של כ- 30% ממחיר היחידה.

בתחילה הדיון היה קבוע הדיון בפני כב' השופט רוזין, ומפרוטוקול הדיון עולה כי התובע ביקש שם להוסיף כנתבע את היבואן וכב' השופט רוזין הורה כך, אולם התובע פנה בבקשה לאחר הדיון לתקן את הפרוטוקול מאחר ולדבריו לא ביקש לצרף את היבואן. כב' השופט רוזין סירב לבקשה ולאחר שהתובע ביקש למחוק את היבואן מכתב התביעה, כך נעשה.

לגופו של ענין, כפי שהדבר עולה מהסיכומים, התובע טוען לרשלנות הנתבעת, שלא ביצעה כראוי את התיקונים לרכבו ולדעתו הדבר גרם לכך שהתיקון בוצע רק לאחר תום תקופת האחריות.

לכאורה, המדובר בהרחבת חזית מאחר וכתב התביעה לא ציין זאת במפורש. על אף זאת ובשל העובדה שהמדובר בדיון בבית משפט לתביעות קטנות, ועל אף שהתובע הוא עו"ד, אדון בטענה זו לגופה.

הטענה לא הוכחה ולו בראשית ראייה. אני מקבלת את האמור בסיכומי הנתבעת כי היה מקום להגיש חוות דעת מומחה, שיאשר כי אכן בוצעו תיקונים על ידי הנתבעת ברשלנות, שגרמו לכך כי התיקון שבוצע ביום 13.4.2010, לאחר תום תקופת האחריות, היה נחסך אם היתה הנתבעת מטפלת כראוי בפניותיו הקודמות.

לא רק שלא הוגשה חוות דעת מומחה כאמור, עדותו של התובע לקתה באי דיוקים. המדובר בעובדות מהותיות חשובות לענייננו.

התובע נחקר בחקירה נגדית ביום 13.9.2011 ובין היתר, התבקש להצביע על מסמכים המאמתים את טענתו כי פנה לנתבעת בתלונה על בעיות בגיר ב- 1.8.07 והוא הפנה לת/1 שאין בו אלא כדי להאריך את תקופת האחריות לה מחויב היבואן.

נוסף על כך, בכל הנוגע לפנייתו לנתבעת ביום 25.10.09, נרשמו תלונותיו, ונרשמו התיקונים שנעשו. אין בתלונה דבר וחצי דבר עם התלונה מיום 13.4.2010, שבגינה בוצע התיקון נשוא תביעה זו.

נוכח טענתו החדשה של התובע שלא הועלתה בכתב התביעה בדבר רשלנות הנתבעת, אכן לא היה צורך בצירוף היבואן כנתבע נוסף, אולם כאמור טענתו מן הפאן העובדתי לא הוכחה. אין גם במסמך ת/3 אליו הפנה התובע בחקירתו הנגדית כדי להוכיח כי בוצע עדכון תוכנה של מוח תיבת ההילוכים, או כי נאמר לתובע אי פעם לפני 13.4.2010, כי יש צורך בתיקון כזה. יש להבהיר כי מאז הפנייה ביום 25.10.2009, על סף תום תקופת האחריות המורחבת חלפה כחצי שנה עד לפנייה שבגינה נדרש התיקון נשוא התביעה. חלוף הזמן כשלעצמו מקטין את הסבירות כי יש קשר בין הליקוי בגינו נדרש התיקון נשוא התביעה לבין תלונותיו הקודמות ותיקונים קודמים.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

גובה ההוצאות נגזר ממספר הדיונים שנדרשו והיקף העבודה שהושקעה בתיק על ידי הנתבעת.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.