רע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
29600-06-11
11/08/2011
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
- נגד - |
התובע:
יוחנן אביטן
|
הנתבע:
יחזקאל עזרא
|
|
החלטה
1.המבקש תבע את המשיב ביום 23.5.11 בבימ"ש השלום בבאר שבע למתן צו עשה שיחייב אותו למכור לו את נכס הבית נשוא התובענה "בהתאם למחיר שהוסכם בין הצדדים".
בד בבד הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב לבצע דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בתביעה.
הבקשה נדחתה על הסף על ידי בית משפט השלום (כב' השופטת מ. וולפסון) מאחר והיא לא נתמכה בתצהיר ולא צורף לה כתב ההתחייבות כנדרש בתקנה 365 (ב) לתסד"א.
עוד הוסיף ביהמ"ש קמא כי על פני הדברים "הבקשה הוגשה בשיהוי שכן ההזדמנות הראשונה לפניה לביהמ"ש הייתה בינואר 2011".
עוד קבע ביהמ"ש קמא באותה החלטה כי "מדובר בנזק שניתן לפצות עליו".
יומיים לאחר אותה ההחלטה ביום 25.5.11, פנה המבקש לביהמ"ש קמא ב"בקשה דחופה לעיון מחדש בבקשה למתן צו מניעה זמני".
בבקשה זו ציינה ב"כ המבקש כי התצהיר וכתב ההתחייבות לא צורפו לבקשה המקורית "עקב שגיאה משרדית".
המבקש הוסיף ופירט באריכות בבקשת העיון הנוסף (לאורך סעיפים 6-15) כי אין לזקוף לחובתו, מנימוקים שונים, את השיהוי בהגשת הבקשה.
עוד הוסיף המבקש ב"בקשת העיון הנוסף" כי אי אכיפת המכר המבוקש לא ניתנת לפיצוי כספי וזאת מהטעמים שפירט בסעיפים 16-21 לבקשתו זו.
גם בקשתו זו נדחתה על הסף ביום הגשתה (25.5.11).
ביהמ"ש קבע כי אין מקום להיזקק ל"בקשה לעיון מחדש" בהחלטה הקודמת (מיום 23.5.11). עוד קבע ביהמ"ש כי גם לאחר עיון בנימוקי בקשת העיון מחדש "לא נמצא מענה לסוגיית השיהוי".
כנגד שתי החלטות אלה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהן לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
המבקש אינו חולק כי בקשתו הוגשה מלכתחילה ללא תצהיר וללא כתב ההתחייבות הנדרשים בתקנות.
על כן – בדין נדחתה בקשתו מלכתחילה על הסף.
דא עקא, הפרוצדורה שהגה המבקש בדמות "בקשה לעיון מחדש" אליה צירף תצהיר והתחייבות ועל אלה הוסיף הנמקות ארוכות ונוספות במין מענה או תגובה לנימוקי ההחלטה הראשונה לעניין השיהוי והאפשרות לסעד של פיצוי כספי – איננה ממין העניין וממין תקנות סדר הדין.
הדרך להשיג על ההחלטה הראשונה הייתה בפניה לערכאת הערעור בבקשת רשות לערער ויתכן אף בדרך של הגשת בקשה חדשה ומעיקרא להתרת צירוף התצהיר ולהוספת נימוקים לבקשה המקורית.
צדק לטעמי ביהמ"ש קמא בקובעו כי הדרך היצירתית בה בחר המבקש הייתה מוטעית וכי די היה בכך לדחות את אותה הבקשה ל"עיון מחדש".
3.אולם דין הבקשה שבפני להידחות גם לגופם של נימוקי הבקשה המקורית כפי ש"עובתה" על ידי המבקש ב"בקשה לעיון הנוסף".