אביטן נ' חברת ביטוח שומרה ואח'

פסק דין

כללי

1.זוהי תביעה קטנה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובע.

2.הנתבעת 1 הינה חברת ביטוח המבטחת את רכב הנתבע 2 שפגע ברכב התובע.

התביעה

3.התובע טען בתביעתו והעיד במהלך הדיון כי חנה את רכבו, דומם את המנוע ויצא מהרכב. בעודו עומד מחוץ לרכב, כאשר דלת רכבו פתוחה ומפתחות הרכב בכיסו, נפגע רכבו על ידי רכב הנתבע 2, אשר נסע אותה שעה לאחור על מנת לחנות.

התובע טען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבו נזקים, וסכום תביעתו הסתכם בסכום של 6,941 ₪, הכולל את הנזקים הנטענים לרכב, שכר טרחת שמאי והוצאות משפט.

ההגנה

4.בכתב ההגנה הנתבעת 1 הכחישה באופן כללי את טענות התובע ואת נזקיו.

נציג הנתבעת 1 טען בדיון כי בהתאם לתקנה 80 לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") האחריות לפגיעה הינה של התובע, מאחר שהיה עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים טרם פתיחת דלת רכבו, ולכל הפחות, היה לו אשם תורם.

5.הנתבע 2 טען בכתב ההגנה והעיד במהלך הדיון כי בעת שנסע עם רכבו לאחור במהירות נמוכה על מנת להיכנס לחניה, נפתחה לפתע הדלת הקדמית שמאלית ברכב התובע ופגעה ברכבו, ואז הוא בלם את רכבו באופן מיידי.

דיון והכרעה

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ושקלתי את העדויות של התובע והנתבע 2, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. עדות התובע היתה ברורה, לא נסתרה בחקירתו, השתלבה עם עדות הנתבע 2, ונתמכה במסמכים, ועל כן, אני קובעת כי יש ליתן לה את מלוא המשקל.

7.אני מקבלת את גרסת התובע לפיה רכבו נפגע על ידי רכב הנתבע 2, שעה שעמד מחוץ לרכבו, כאשר המנוע היה דומם ודלת רכבו היתה פתוחה.

הנתבע 2 אישר בעדותו כי אכן נסע עם רכבו לאחור על מנת לחנות, אך טען שדלת רכב התובע נפתחה באופן פתאומי, וכתוצאה מכך אירעה התאונה. הנתבע 2 לא הסביר מדוע לא עצר את הרכב כאשר ראה את פתיחת הדלת.

האמנתי לעדות התובע כי הוא עמד מחוץ לרכבו בעת התאונה. תמיכה לכך מצאתי בעדות התובע שטען כי נתן חבטה על גבי תא המטען של רכב הנתבע 2, כדי שיעצור את נסיעתו לאחור, גרסה שאומתה על ידי נתבע 2.

8. הנתבע 2 נסע לאחור, משכך, על הנתבע 2 חלה חובת הזהירות, וזאת בהתאם לתקנה 45 לתקנות התעבורה, הקובעת כדלקמן:

"45. נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע -

(1) סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה".