אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אביטן נ' גרינברג

אביטן נ' גרינברג

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום באר שבע
18680-02-13
07/07/2013
בפני השופט:
משה הולצמן

- נגד -
התובע:
רומן גרינברג
הנתבע:
שלמה אביטן

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להגן מפני תביעה שטרית בסדר דין מקוצר, שהוגשה במקור כבקשה לביצוע שטר (4 שיקים על סך של 1,000 ₪, כל אחד), בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע.

המבקש טען, בתמצית, כי שכר את שירותיו של המשיב (הנפרע בשיקים), שהינו עורך דין, כדי לטפל בהשבת הכספים ששולמו על ידו לצד שלישי לצורך רכישת נכס מסוים (מסעדה), וכי במהלך המגעים ביניהם ביקש המשיב שכר טרחה בסך של 80,000 ₪, אלא שהמבקש השיב שאין באפשרותו לשלם את הסכום הזה, ואז הציע המבקש ששכר הטרחה יעמוד על סכום של 20,000 ₪ שישולם במזומן, וסכום נוסף של 20,000 ₪ שישולם באמצעות 20 שיקים של 1,000 ₪ כל אחד, והמבקש הודיע לו כי יש באפשרותו לשלם את הסכום הראשון בגין החזרי מע"מ שקיבל, אך אין באפשרותו לשלם את הסכום הנוסף בתשלומים, אלא שהמשיב טען כי הנכס יימכר בתוך זמן קצר וכך יוכל המבקש לשלם את יתרת שכר הטרחה.

כן נטען כי תחת לגרום לגביית הכספים ששילם המבקש לרכישת הנכס, המשיב עשה הסכם פשרה, בלי ידיעתו של המבקש, לצורך הוצאת הנכס למכירה, הסכם הפשרה הוצג בדיעבד למבקש, תוך שהמשיב הסביר לו שההסכם הינו בבחינת המיטב שניתן לקבל בנסיבות העניין, וכי הנכס יוצא למכירה, ולכן המבקש חתם על ההסכם, אלא שהמבקש לא פעל להוציא את הנכס למכירה, ולאחר שנפרעו חמישה שיקים, והמבקש הזכיר למשיב שיש להוציא את הנכס למכירה, המשיב הודיע למבקש על הפסקת הקשר עימו.

כן נטען כי המבקש הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין הנמצאת בבירור, וכי התנהלותו של המשיב גרמו לחיובו של המבקש כלפי שלטונות מס ערך מוסף.

הטענות שהעלה המבקש לגבי תיק הוצאה לפועל אחר אינן רלבנטיות לעניין הנדון בפני, ולפיכך לא מצאתי לנכון להתייחס אליהן.

חרף האמור בבקשה למתן רשות להגן, לא ראיתי כי צורפו אליה מסמכים כגון- הסכם הפשרה או התלונה שלפי הטענה הוגשה ללשכת עורכי הדין.

דיון בבקשה למתן רשות להגן נערך בפני ביום 4.6.2013, ובמהלך חקירתו אישר המבקש את הסכם שכר הטרחה שנחתם על ידו, וזה הוגש לתיק בית המשפט (מש/1).

מושכלות יסוד הן כי בשלב זה של בירור ההתנגדות ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, ואפילו אם הגנתו דחוקה היא, יש מקום ליתן לו רשות להגן, אין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו, או האם יש אמת בטענותיו, ואין להידרש לשאלת מהימנותו של הנתבע. בשלב זה יכול הנתבע להסתמך על עדות שמיעה, ולהעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לעומת זאת אם מתברר עוד בשלב ההתנגדות כי הגנתו של הנתבע הינה בגדר "הגנת בדים" ואין אמת בטענות ההגנה שהעלה הנתבע הרי שבקשתו למתן רשות להגן תידחה.

כל שבית המשפט צריך לשאול את עצמו בשלב זה של ההליך המשפטי הוא האם בפי הנתבע טענה שאם תתברר לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי יש בה כדי להעמיד לנתבע הגנה ראויה מפני התביעה.

(ראו- ע"א 544/81, מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פסקה 7; ע"א 3374/05, אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 6; ע"א 9654/02, חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 6; ע"א (מחוזי חיפה) 3272/06, ששוני משה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (דעת הרוב); פורסמו במאגרים משפטיים).

יחד עם זאת, הנתבע אינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות הגנה הנטענות באופן סתמי או בכלליות, ועליו להיכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענות ההגנה מטעמו. "... גם כשמשתית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת פירוטן של הטענות בתצהירו של מבקש. לפיכך, לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"" (ע"א 594/85, איתן זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, פסקה 2; פורסם במאגרים משפטיים).

הטענות שהעלה המבקש, כשלעצמן, וככל שיוכחו, יכול ויעמידו למבקש הגנה בפני התביעה השטרית, מכיוון שעסקינן בצדדים קרובים לשיקים שנמסרו לתשלום שכר הטרחה. כך למשל, יש מקום לברר בהליך ראיות מסודר, האם אכן נעשה מצג כלפי המבקש, והאם אכן הוסכם בין הצדדים, כי הנכס יימכר באמצעות המשיב, באופן מהיר וללא עיכובים, כטענתו, ובאופן שיאפשר לו את תשלום יתרת שכר הטרחה הנדונה, מתמורות המכירה שיתקבלו, וכן יש לברר מה עלה בגורל היחסים החוזיים בין הצדדים, ומהי ההשלכה של עניין זה על החיוב הנטען לגבי יתרת שכר הטרחה.

עם זאת, יש לציין כי במהלך הדיון התברר כי המבקש לא פרס את מלוא היריעה העובדתית הרלבנטית הנוגעת ליחסי הצדדים, בכלל זה לא התייחס להסכם שכר הטרחה, הגם שזה נחתם על ידו, והעתק ממנו נמסר לו, ולא מצא לנכון לצרפו, וכן לא התייחס לכך שבהסכם שכר הטרחה צוינו מספר עניינים שלצורך הטיפול בהם נשכרו שירותי המשיב- "תביעה לביטול הסכם הלוואה, סילוק יד ממסעדה, וכן לנסות לסיע (כך במקור- מ.ה.) במכירת המסעדה לכל המרבה במחיר".

זאת ועוד. במהלך חקירתו של המבקש התברר כי לפחות שניים משלושת העניינים שצוינו בהסכם, ביטול הסכם ההלוואה שנטען כנגד המבקש על ידי צד שלישי, וסילוק יד מהמסעדה, טופלו על ידי המשיב, וכן טופל עניין נוסף מול חברת "מלגם", והמבקש היה מודע לטיפולו של המשיב בעניינים אלה, וחתם על מסמכים הנוגעים לכך.

לגבי מכירת הנכס יש לציין כי לא נרשם בהסכם כי המשיב ימכור בדחיפות את הנכס, אלא שיסייע במכירתו.

המבקש טען כי מחמת מצב בריאותו הלקוי הוא מתקשה לראות היטב, ולפיכך לא עיין כיאות בהסכם שכר הטרחה, והמשיב רשם עליו את אשר רשם לפי שיקול דעתו. מעבר לכך שעל פי ההלכה הפסוקה מי שחתם על מסמך משפטי מוחזק כמי שקרא, הבין והסכים לתוכנו (ראו- ע"א 1548/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, עמ' 570-573; ע"א 6799/02, יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, בעמוד 149; פורסמו במאגרים משפטיים), הרי שלא ניתן הסבר מדוע המבקש לא טרח לעיין בהסכם לאחר שזה נמסר לו, וככל שהקריאה קשה עליו, מדוע לא הסתייע בעזרת הזולת לצורך עניין זה.

יש לציין כי ההתחייבות על פני הסכם שכר הטרחה ניתנה ונחתמה, כך לפי הרשום עליו, על ידי המבקש, רומן גרינברג, ועל ידי פלונית, גלינה גרינברג, כאשר על ההסכם מופיעות, בנוסף לחתימת המשיב, שתי חתימות נוספות, ויש להניח כי הן של המבקש והגב' גלינה. המבקש לא התייחס לעניין החתימה הנוספת בתצהירו, ולא נשאל על כך בחקירתו, אך לא ברור, על פני הדברים, מדוע לא יכול היה להיעזר בגב' גלינה לצורך הכרת נוסחו המדויק של ההסכם, ככל שהתקשה לעיין בו.

מהמקובץ לעיל עולה כי גרסתו של המבקש בתצהירו אינה מתיישבת עם כלל העניינים שצוינו בהסכם שכר הטרחה, ובכלל זה עם האמור בו לגבי מכירת הנכס, לא ניתן לומר כי המבקש התמודד כיאות על האמור בהסכם שכר הטרחה, ולפיכך לא עמד בחובת הפירוט המרבית המוטלת עליו במעמדו כמבקש רשות להגן.

בשלב זה של ההליך המשפטי המבקש יכול להישמע בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, וכן אין בודקים את מהימנות טענותיו, או את דרכי הוכחתן, אלא שאי צירוף הסכם שכר הטרחה, ואי העלאת טענות לגבי כלל העניינים שצוינו בו, יש בהם כדי להחליש את גרסת ההגנה שהעלה המבקש בתצהירו, ולפיכך הנני סבור כי יש מקום להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת ערובה כספית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ