אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אביטן נ' בנק ירושלים בע"מ

אביטן נ' בנק ירושלים בע"מ

תאריך פרסום : 17/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
9028-07
16/01/2011
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
שלמה אביטן
הנתבע:
בנק ירושלים בע"מ על ידי ב"כ עו"ד ג' מויאל-מאור
פסק-דין

פסק דין

התביעה ויריעת המחלוקת

1. התובע הוא עורך דין במקצועו, והתובעת היא חברת עו"ד שבשליטתו המלאה (להלן: התובע). משרדו של התובע בבאר שבע. בנק ירושלים בע"מ (להלן: הנתבע או הבנק) הוא תאגיד בנקאי, אשר אצלו ניהל התובע את חשבון הבנק נשוא התביעה, בסניף באר שבע (להלן: החשבון), שנפתח על שם "אביטן - מלכיאלי, משרד עורכי דין" (החברה הנ"ל). מורשה החתימה היחיד בחשבון היה התובע, בצירוף חותמת החברה הנ"ל. החשבון נפתח ב- 23.2.01. לצד חשבון זה התנהלו על שם התובע בסניף הבנק הנתבע עוד שני חשבונות נוספים: חשבון עורך דין אשר דרכו נוהלו עסקי משרדו, וחשבון שבאמצעותו נלקחה על ידו הלוואה מובטחת במשכנתא.

על פי הנטען בכתב התביעה, בזמן הרלבנטי, היינו במהלך שנת 2001, ובמשך למעלה משנה, העניק התובע שירותים משפטיים לחברה בשם י.ר.א. (להלן: י.ר.א). חברה זו נקלעה לקשיים, וביקשה להגיע להסדר נושים. התובע פעל בעניין זה, והצליח לגבש הסדר, ולפיו כספים שי.ר.א. זכאית לקבל מעירית באר שבע, יומחו לידיו כנאמן, והוא יחלק את התקבולים על פי אחוזי נשיית הנושים, במסגרת ההסדר שהושג עימם. על פי אותו הסדר, הועברו מניות השליטה בי.ר.א. מן הבעלים, יצחק אבינועם (להלן: אבינועם), לידיו הנאמנות של התובע. במשך 14 חודשים פעל התובע בענייניה של י.ר.א, והיקף הכנסותיה בתקופה זו הגיע לכ- 18 מליון ₪. עסקיה של חברת י.ר.א. התנהלו בעיקרם דרך החשבון נשוא התביעה, שזו הייתה תכלית פתיחתו.

התובע, כך טוען הוא, לא עסק בפועל בניהול ענייניה של י.ר.א, אלא אותו אבינועם, שהתובע נתן בו אמון מלא. על פי הטענה, אבינועם היה מציג בפניו מצגי שווא ביחס לתקבולים וביחס לתשלומים. אבינועם נהג לבקש כי תשלומים רבים ימסרו בשיקים דחויים לספקים ולקבלנים, תוך שהוא טוען כי תמורתם תפרע כנגד תקבולים עתידיים. בפועל, כך עולה מן התביעה, השתמש אבינועם בשיקים לצרכיו שלו.

לטענת התובע, כיבד הבנק שיקים מזוייפים, על אף שניתן היה להבחין בנקל בזיוף. לדבריו, קיימים מספר סוגים של פגמים שנפלו בשיקים נשוא התביעה. בחלק מן השיקים זוייפה חתימתו כחתימת המושך; בחלקם אכן חתם כמושך, אולם מקום בו נדרשה חתימה נוספת לצד שינויים שנערכו בשיקים, כגון בשמות המוטבים או לשם מחיקת ההגבלה "למוטב בלבד" (מה שניתן היה להיעשות בתקופה בה מדובר), זוייפה חתימתו בידי אחר; בחלק מן המקרים כיבד הבנק שיקים ששם המסב בהם אינו זהה לשם המוטב, וכיבד שיקים לטובת צד ג' למרות שלא בוטלה בהם הגבלת הסחרות; בחלק מן השיקים מופיע שם מוטב חסר (שם פרטי בלבד) או שם לא הגיוני, או שלא ניתן לזהות את חתימות המסב או המוטב; ובנוסף, הבנק כיבד שיקים לגורמים בשוק האפור, וגם לאחר שהתובע הודיע על ביטול פנקס שיקים שלו.

סך הכל פרע הבנק - לטענת התובע שלא כדין - שיקים בסכום כולל של 8,370,570 ₪ על פי ערכם ביום פרעונם. התובע טוען כי הבנק פעל ברשלנות רבתי בהתנהלותו המתוארת לעיל. מכאן התביעה.

2. הבנק מכחיש מכל וכל את הנטען כלפיו. לטענתו, המדובר בחשבון אשר נוהל על ידי התובע, עורך דין במקצועו, כחשבון נאמנות עבור י.ר.א., וכל הפעילות בחשבון בוצעה על ידו ו/או ביוזמתו ו/או בהרשאתו. עוד נטען, כי התובע עמד בקשר שוטף ורציף עם הבנק ונקט פעולות שיאפשרו את כיבוד השיקים. מאחר שהחשבון נוהל כחשבון ללא מסגרת אשראי, והפעילות בו התאפיינה במשיכת שיקים בסכומים גבוהים בסוף כל חודש, ובהפקדת סכומי כסף לחשבון, בשיקים שמועד פרעונם אף הוא בסוף החודש, הרי שלעיתים נוצר פער בן מספר ימים בין המועד בו חויב החשבון בפועל לבין המועד בו אושר כיבודם של השיקים שנמשכו ממנו וחיוב החשבון בגינם. לפיכך היה הבנק בקשר שוטף עם התובע בכל הנוגע לשאלת כיבוד השיקים שנמשכו מהחשבון ודרש ממנו להבטיח קיומן של יתרות שיאפשרו את כיבודם של השיקים האמורים. התובע, מצידו, דרש מן הבנק לכבד את השיקים והבטיח כי החשבון יזוכה.

בנוסף ולחילופין טוען הבנק כי התובע מנוע מלהעלות טענה כלשהי כנגד חיוב החשבון, משום שהמדובר בשיקים שהוא אישר את פרעונם קודם לחיוב החשבון בגינם, ו/או אישרר אותם לאחר פרעונם. ועוד לחילופין טוען הבנק, כי התובע הכיר בחתימות שעל השיקים כחתימותיו או יצר מצג כלפי הבנק, בין במפורש ובין במשתמע, כי החתימות הן חתימותיו או שנחתמו בהרשאתו.

ולבסוף נטען, כטענה חילופית, כי התרשלותו של התובע בדרך ניהול החשבון, בניגוד להתחייבותו כלפי הבנק ובניגוד לדרך התנהלות סבירה, היא כה חמורה, עד כי מלוא האחריות רובצת לפתחו.

3. השאלה העובדתית העיקרית הטעונה הכרעה היא, האם פרעון השיקים מן החשבון נשוא התביעה נעשה על דעתו של התובע, בידיעתו ובמעורבותו הפעילה, או שמא היה זה אבינועם, אשר עשה בשיקים כבתוך שלו, בעוד הבנק - שהיה צריך להיות ער לכך שהחתימות פגומות - כיבד את השיקים מבלי שיידע את התובע על הפגמים ועל החשדות שניתן היה להבחין בהם בקלות, וחטא בכך כלפי התובע תוך שהוא גורם לו חסרון כיס של מיליוני שקלים.

אקדים ואומר, כי המסקנה אליה הגעתי היא שתביעתו של התובע משוללת יסוד.

עדויות עובדי הבנק

4. בכל הנוגע למעורבותו של התובע בנעשה בחשבון העידו, בראש ובראשונה, עובדי הבנק. מצאתי את עדותם מהימנה לחלוטין, וכפי שעוד נראה, עדותם מתיישבת עם ההיגיון ועם העובדות האוביקטיביות הרלבנטיות. עובדי הבנק שהעידו הם מי שכיהן כמשנה למנכ"ל הבנק, מר יעקב סיסו (ולהלן: סיסו); גב' אורית שמואל-בוצר (להלן: אורית), ששימשה כמנהלת סניף הבנק בבאר שבע מיוני 2002 ועד ספטמבר 2007; מר איתי רובינשטיין (להלן: איתי), ששימש סגן מנהל הסניף החל מאוגוסט 2002 ועד לפרישתו בשנת 2007, וגב' עדנה כהן (להלן: עדנה), הפקידה שעסקה באופן שוטף בחשבון הנדון. מלבד עדנה, כל האחרים פרשו מעבודתם בבנק זה מכבר.

מתחייבת הערה כללית נוספת ביחס לעדויותיהם של פקידי הבנק, ועניינה כל אותם מקרים בהם התקשו להשיב על שאלות מחמת שפרט זה או אחר לא היה זכור להם, או עניינים שונים בהם אין התאמה מלאה בין גרסתו של האחד לבין גרסתו של האחר. התרשמותי מעדים אלה הייתה כי אכן המדובר בחוסר זכרון, ולא בניסיון להימנע מליתן תשובה עניינית לשאלה, וכי אי התאמות מסוימות בין גרסאותיהם נובעות מחלוף הזמן, ואינן נוגעות ללב הסוגיות שבמחלוקת. יש לזכור, כי האירועים נשוא התביעה התרחשו בעיקרם במהלך שנת 2001, ומחצית שנת 2002. התובע ראה להגיש את תביעתו רק בראשית שנת 2007, ניתן היה להתחיל בבירורה רק לקראת סוף שנת 2008, לאחר שהוסדר עניין תשלום האגרה, ובמהלך 2009 שב התובע וביקש דחיות שונות לשם השלמת ההליכים המקדמיים, עד שלבסוף הוגשו תצהירי העדות הראשית וניתן היה לפתוח בשמיעת ההוכחות. התובע גרם, אפוא, בהתנהלותו, להתמשכות ההליכים, הן בעצם הגשת התביעה כחמש שנים לאחר מעשה, והן בהתנהלותו עד שניתן היה להתחיל בבירור התביעה לגופה.

5. ועתה לעולה מן העדויות הללו:

עדנה העידה בתצהיר עדות ראשית, כי התובע היה מעורב באופן פעיל בניהול החשבון, היה בקיא בפרטי ההפקדות והמשיכות, וידע היטב מה מצב היתרות בחשבון במהלך כל תקופת פעילותו. על פי עדותה (סעיף 11 לתצהיר), כל אימת שיתרת החשבון לא הספיקה לשם כיסוי ההמחאות שנמשכו (וכזכור, המדובר בחשבון שנוהל ללא מסגרת אשראי), הייתה מתקשרת לתובע, ומתריעה בפניו על כך. בכל השיחות הללו נשמע התובע לחוץ מאוד, עמד בתוקף על כיבוד ההמחאות, ודאג להפקיד כספים הן באמצעות העברות בנקאיות והן באמצעות הפקדות ישירות לחשבון. וכדבריה בבית המשפט: "כשהלקוח מגיע לסניף ומעורב ומתקשר אלי ברמה כמעט יומיומית לסניף, ואני עוברת איתו שיק על שיק לפקודת מי ולמי ולמתי ואת הערכים ואת התאריכים, והוא דואג לכיסוי ודואג שלא נחזיר את השיקים, אין לי שום סיבה לחשוד שמשהו לא בסדר בשיקים" (עמ' 804). עוד העידה, כי אבינועם היה מגיע לסניף כשהוא מצויד במידע על גודל יתרת החובה בחשבון מפיו של התובע, והיה מפקיד שיקים בחשבון כשליחו של התובע. התובע, לדבריה, תמיד כיסה את יתרת החוב, "על קוצו של יוד" (עמ' 826), ואם היו מגיעים שיקים עם בעיות טכניות (כגון של העדר חותמת), הוא היה מגיע לסניף וחותם על אותם שיקים, על מנת למנוע את החזרתם.

גם איתי העיד בתצהירו, כי שוחח טלפונית עם התובע והלה אישר לו כי כל החתימות נעשו על ידו, וכי בכל השיחות שניהל עימו, לא העלה התובע כל טענה מן הטענות הנטענות בכתב התביעה. עוד העיד, כי בכל השיחות עימו עמד התובע בתוקף על פרעון כל ההמחאות ודאג להעביר כספים לחשבון, היה מעורב אישית בניהולו והקפיד על כיסוי יתרות החובה. לעיתים דרש התובע שהמחאה זו או אחרת לא תכובד, אולם לאחר מכן חזר בו ודרש לכבדה. בבית המשפט העיד איתי, כי התובע היה מגיע בסוף חודש כדי לוודא שמעבירים כסף לחשבון על מנת שהשיקים יכובדו (עמ' 843, ישיבה מיום 1.9.10). כך גם העיד, כי משהגיעו השיקים לפרעון ביום 30.8.2002, התקשר לתובע ואמר לו שהגיעה כמות "אדירה" של שיקים עם סכום "אדיר" שיש לכסות, והוסיף ואמר לו כי הוא רואה שוני בחתימות. התובע הגיב בדרישה שהשיקים יפרעו כולם, עמד על כך שכל השיקים שלו והוסיף ואמר ש"אוי ואבוי" אם הם לא יכובדו (עמ' 862). איתי העיד עוד, כי כששוחח עם התובע על החתימות, השיב לו הלה כי כך הוא חותם כשהוא בלחץ (עמ' 877). התובע הבטיח לדאוג לכיסוי, ואכן במהלך היום התחיל להיכנס כסף (שם).

כך גם העידה אורית, כי כשיש עורך דין מכובד ומוכר אין זה ראוי כי השיקים יוחזרו על יסוד התרשמות סובייקטיבית של הפקיד שיש שוני מסוים בחתימות. חובתה, כך אמרה, הייתה לידע אותו על כך. מכל מקום, לא התעורר בעיניהם כל חשד של זיוף, ודאי לא בהתחשב בהתנהלותו השוטפת ובעובדה שהתובע טען כל הזמן שהשיקים שלו. ואכן, הבנק פנה לתובע והסב את תשומת ליבו לכך שיש חתימות הנראות שונות. התובע רשאי היה לדרוש לראות את השיקים בהם מדובר בטרם נתן אישור לכיבודם, אולם הוא לא חייב, שהרי הוא יודע מה יש לו בפנקס (עמ' 591-594).

מר סיסו העיד על התנהלותו החריגה של החשבון, אשר גרמה לכך שבסוף כל חודש היה התובע חרד לכך שהשיקים שנמשכו ממנו לא יכובדו, והיה מפציר בפקידי הבנק לכבד אותם. משהפקידים סרבו, היה התובע פונה לגב' לנגרמן, וכשאף היא סרבה, היה התובע מגיע עד אליו. באחת הפעמים התקשר התובע לביתו, ביום שישי, על מנת שיאשר את פרעון השיקים. לדבריו, הגיע עם התובע לסיכום שהלה יסגור את החשבון בסוף אוקטובר 2002, ואולם התובע ביקש דחייה לסוף אותה שנה. הבנק אמנם לא הסכים לכך, אולם בפועל לא נקט פעולות חד צדדיות לסגירת החשבון, על מנת שלא לגרום לתובע נזק. מר סיסו מפנה בתצהירו לנספח א'2, שהוא מכתב שכתב התובע לבנק ביום 9.9.2002, במענה לדרישתו של הבנק (נספח א'1) כי החשבון יסגר בחודש אוקטובר 2002. במכתבו כותב התובע כי "לאחר בדיקה שעשיתי החשבון יסגר בסוף השנה הנוכחית, וזאת מאחר ומסרתי שיקים מעותדים בחשבון הנ"ל עד לסוף דצמבר". ועוד כותב הוא, כי "בחשבון הנ"ל התבצעה פעילות במשך שנה של למעלה מ- 30 מיליון ₪, מעולם ומעולם לא חולל אף לא שיק אחד".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ