אביטן ואח' נ' התעופה ישראל ואח'

פסק דין

בתאריך 20.1.08 נחת התובע מחופשתו בנמל התעופה בן גוריון. לאחר שנחת, הגיע לחניון לטווח ארוך, שם המתין לו רכבו. בעת מעברו של התובע רגלית, בכביש, תחת מחסום החניון, ירד מחסום החניון על ראשו וכתוצאה מכך נחבל בראשו.

לטענת התובע, עבר פעמיים תחת המחסום כאשר המחסום מורם כלפיי מעלה. בפעם השנייה שחלף על פני המחסום, ירד המחסום על ראשו. כתוצאה מכך נפצע התובע בראשו והוא תובע את הנתבעת לפיצוי בגין פציעתו והנזקים העקיפים הנלווים לה.

לטענת הנתבעים ומקבלי הודעת צד ג', יש לדחות את התביעה שכן התובע אחראי להתרחשות התאונה וכי לא היתה כל התרשלות מטעמם. עם זאת, אם בית המשפט יקבע כי יש לקבל את התביעה, הרי שהנתבעת טוענת לאחריות צדדים ג' לתאונה, ואילו לטענת צד ג' אחראי לתאונה צד ד'. צד ד' הדגיש כי נערכו בדיקות למחסום ולא נמצאה בו כל תקלה, וכי התובע אף לא טען, לא כל שכן הוכיח כי היתה תקלה במחסום.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, במסמכים המצורפים להם ובתמונות אותן צירף התובע, אני מוצאת כי דין התביעה להדחות. לפיכך מתייתר הצורך לדון בטענות הנתבעת וממקבלי צד ג' וד' זה לאחריותו של זה.

מחקירתו הנגדית של התובע על ידי נציג חברת הבטוח כלל, עולה, שהתובע היה מודע למחסום ועם זאת עבר תחתיו פעמיים:

"עברתי בכביש, המחסום היה פתוח, נכנסתי ויצאתי, בפעם השנייה זה נפל עליי על הראש". (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 20-21)."

בנוסף, התובע מודה כי עבר בכביש תחת המחסום, וזאת על אף העובדה שהיה מעבר להולכי הרגל:

"ש. אני אומר לך שיש מדרכה נפרדת להולכי רגל, עם שילוט ותאורה.

ת. אני אאמין לך.

ש. למה אתה הולך איפה שמכוניות עוברות?

ת. כי היה פתוח, לא היו מכוניות.

ש. ממה שאתה אומר בעצם ידעת, אתה אומר שהלכת וחזרת הלכת וחזרת, היית מודע למחסום.

ת. אבל הוא היה למעלה. רואים את המחסום. הייתי מודע למחסום".

(עמ' 2 לפרוטוקול ש' 4 ואילך).

עוד נטען על ידי הנתבעת, טענה אשר התובע לא חלק עליה, כי קיים במתחם החניון שלט אזהרה לפיו הנתיב מיועד לכלי רכב בלבד, להבדיל מהולכי רגל, להם מיועדת המדרכה.

בנסיבות אלה לא מצאתי כי התובע הוכיח כי מי מהנתבעים התרשל וכי בשל הרשלנות נגרם לו הנזק לו הוא טוען, ואף אם היה מקום לקבוע כי הנתבעים כולם או חלקם התרשלו, הרי שהייתי מוצאת כי יש בהתנהגותו של התובע אשם תורם של 100% להתרחשות התאונה.

לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

רשות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.