אביטל נ' מדינת ישראל

החלטה

זו בקשה של המבקש לביטול צו איסור שימוש שניתן כנגד הרכב שלו.

הצו של הקצין ניתן לאחר שאחיו נתפס נוהג בשיכרות.

על פי בדיקת שיכרות שנערכה באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא ריכוז של 425 מ"ג בליטר אויר נשוף, קרי כמעט פי 2 מהכמות המינימלית הנחשבת כשיכרות לפי החוק .

אין מחלוקת כי רכב המבקש נמצא אצל אחיו ברשות וכי לא נלקח שלא בהסכמת המבקש.

מדברים שנאמרו בפני ביהמ"ש מסתבר כי אחיו עובד בארומה, אחרי עבודתו שתה בפאב סמוך ולאחר שקיבל קריאה מאמו להגיע הביתה באופן דחוף כי אביו חולה, נסע הביתה ונתפס.

לא כל כך משנה אם היה מקבל את הקריאה מאמו או לא, כי סביר להניח שממילא היה נוסע הביתה ואולי אז כמות האלכוהול היה עוד יותר גבוה .

המבקש סבור שיש לחלק בין העבירה המיוחסת לאחיו ובין מתן צו איסור השימוש, תוך שהוא סבור שאין הצדקה להעניש את כל יתר המשפחה.

אלא, לא כך סבור המחוקק עת שקבע את התיקון לחוק כדי לתת סמכות לקצין משטרה לאסור את השימוש ברכב שבאמצעותו בוצעה עבירת תעבורה חמורה.

התיקון לחוק נעשה על מנת לנסות להלחם נגד נגע ביצוע עבירת תעבורה חמורות בין היתר בשיכרות ואם נגרם נזק לבעל הרכב שלא הוא זה שביצע את העבירה, זה חלק מהמחיר שהוא ישלם במלחמה זו.

מכל המובא לעיל, דין בקשה זו להידחות, אלא יחד עם זאת, הגיש המבקש אסופה של מסמכים רפואיים המצביעים על מצב רפואי של אביו. כמו כן, עשה עלי המבקש רושם שהוא עכשיו מבין את האחריות המוטלת עליו בתור הבעלים של הרכב, והוא לא ימסור את הרכב כל כך בקלות לאחיו שממילא עכשיו פסול מלנהוג.

אין אני סבור שיש מקום לביטול צו איסור השימוש באופן מוחלט מאחר וזה נוגד למצוות המחוקק

אבל החלטתי להתחשב במצבו של המבקש באופן שאני מחליט לקצר תקופת איסור השימוש ולהעמידה על 21 יום בלבד.

בתום תקופה זו, תחזיר משטרת ישראל את הרשיונות לבעלים והרכב מס' 4171620 ישוחרר ממגרש האחסון כפוף לתשלום דמי האחסון.

ניתנה והודעה היום י"ח אדר תש"ע, 04/03/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, שופט