אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ

החלטה

1.מונחת לפניי בקשה להסתלקות המבקש ובאות כוחו מן הבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישו נגד המשיבה, זוגלובק שיווק בע"מ (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו- "המשיבה", בהתאמה). בקשת ההסתלקות הוגשה בהסכמת הצדדים, כאשר ההסתלקות כפופה לתשלום גמול למבקש בסך 1,000₪ ושכר טרחה לבאות כוחו בסך של 44,000₪ בתוספת מע"מ.

מלכתחילה הוגשה בקשת ההסתלקות מבלי שצורפו לה תצהירים מאת באות כוחו של המבקש כנדרש בסעיף 16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") ובתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. משהוריתי על הגשת תצהירים, ואלה הוגשו, להלן החלטתי בבקשת ההסתלקות.

2.בקשת ההסתלקות היא לכאורה אחת מיני רבות המגיעות לפתחו של בית המשפט בהסכמה ובכפוף לתשלום גמול ושכר טרחה – עוד טרם שנערך דיון בבקשת האישור; ולעיתים אף טרם שהוגשה לה תשובה, כבענייננו. על פניו אין מניעה לאשר את ההסתלקות כמבוקש בבקשות אלה – שכן על פי רוב אכן אין טעם בהמשך ניהול ההליך, ומכל מקום ההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין בבקשת האישור. מאחר שתשלום הגמול ושכר הטרחה נעשה בהסכמה, ואינו גורע לכאורה מטובתה של הקבוצה, הנטייה היא להיעתר גם לעניין זה. ואולם יש ליתן את הדעת לכך שלנוכח ייחודו של המוסד הייצוגי – יש בהיענות לבקשות הסתלקות מעין אלה כדבר שבשיגרה, דווקא משום פגיעה במוסד התובענה הייצוגית.

ובמה דברים אמורים?

במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, פרט לבחינת התקיימותם של התנאים הקבועים בחוק לאישור – שומה על בית משפט לשקול אם מדובר בתובענה הראויה להתברר כייצוגית, אם לאו. נראה כי לא בכדי קבע המחוקק כי גם בהתקיים כל התנאים שבסעיף 8(א) לחוק "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית" – אלא מתוך כוונה להקנות לבית המשפט שיקול דעת בשאלת האישור. המונח "רשאי" הקבוע בחוק (וחוזר במספר סעיפים שונים) משמש אפוא כמושג שסתום, שבאמצעותו בוחן בית המשפט אם התובענה שלפניו ראויה להתברר על דרך של תובענה ייצוגית. דומה כי הדרך לעשות כן היא באמצעות שיקולי מדיניות שמטרתם לקדם שימוש ראוי ויעיל במוסד התובענה הייצוגית; ואפרט.

3.ראשית, סעיף 1 לחוק מונה רשימה (לא סגורה) של מטרות שביסוד התובענה הייצוגית:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

(1)מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2)אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3)מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4)ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

הוראה זאת משמשת את בית המשפט כארגז כלים בבואו להעריך אם התובענה שבפניו ראויה להתברר כייצוגית.

נוסף על כך, בית המשפט בוחן את ההשפעה שתהא להחלטה בבקשת האישור לא רק על חברי הקבוצה והמשיבה – אלא גם על השוק הרלוונטי, ולעיתים אף על הציבור בכללותו. כך, למשל, ישנן תובענות שאישורן כייצוגיות עלול לגרור מדיניות מתגוננת יתר על המידה מצידם של נותני השירותים וספקי המוצרים במשק – עד כי היא תפגע בסופו של יום בציבור הרחב, תחת להיטיב עימו. אם ניקח בהשאלה מתחום הרשלנות הרפואית, למשל – "אכיפת יתר" גורמת לרפואה מתגוננת, הפוגעת בטובתם של ציבור המטופלים. גם אישורן של תובענות ייצוגיות במקרים לא ראויים מבחינת מדיניות רצויה, יכול שיטיל על נותני השירותים והספקים מעמסה כספית כה גדולה – שעלולה לשתק את פעילותם, ולגרום לפגיעה בתחרות בשוק וברווחתם של הצרכנים. תוצאה שלילית אפשרית נוספת היא שהנתבעים "יגלגלו" את הפסדיהם והוצאותיהם על הצרכנים, באמצעות העלאת מחירים למשל. אישור תובענה כייצוגית צריך שייעשה על כן – מעבר לשאלה אם מתקיימים תנאי הסף – בחשיבה מידתית ותוך איזונים ראויים.

מטעמים דומים, גם אין לשעות להסכמת הצדדים בנוגע להסתלקות מבקשת האישור בכפוף לתשלום גמול או שכר טרחה, כאשר עסקינן בתובענה ייצוגית בלתי ראויה. בנסיבות אלה לא רק שבקשת האישור אינה מסבה תועלת כלשהי לקבוצה או לציבור, ועל כן המבקש ובא הכוח המייצג לא הוכיחו זכאותם לתשלום כלשהו; אלא שבקשת האישור אף משמשת כאמצעי פסול להפעלת לחץ על הצד שכנגד – להגיע להסדר כספי עם המבקש ובא הכוח המייצג כדי להסיר את האיום המרחף מעל ראשו. להסדרים כאלה נודעת תוצאה שלילית מבחינה ציבורית, כפי שנודעת לאישור תובענה בלתי ראויה כייצוגית: מדיניות מתגוננת יתר על המידה מצידם של הספקים ונותני השירותים הגדולים במשק, וגילגול ההוצאות על "הצרכן הקטן".

4.וחזרה לענייננו. יסודה של בקשת האישור הוא בטענת המבקש שלפיה המוצר "נקניקיות עוף" המיוצר על ידי המשיבה, משווק על ידה באריזה שאינה כוללת כיתוב כנדרש בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל"ו-1975 (להלן: "צו הפיקוח"). על פי הנטען, שומה היה על המשיבה לציין ליד שם המוצר "בתוספת חלבון מן הצומח" בנוסף לסימון הרכיב ברשימת הרכיבים התזונתיים שבגב האריזה. וכך נאמר בעניין זה בבקשת האישור:

"כפי שיובהר להלן בבקשה זו המשיבה הפרה את הוראות הדין במכוון וביודעין, מתוך מטרה לשלול מהצרכן את היכולת להתחקות אחר מהותו של המוצר אותו הוא צורך לרבות הכללת רכיבים אסורים במוצר וזאת מתוך מניעים כלכליים מובהקים.

מיותר לציין כי מדובר בענין בעל חשיבות עליונה מבחינתו של הצרכן. כאשר רוכש צרכן מוצר המתכנה בשם 'נקניקיות עוף' וכיוצ"ב, אין דבר חשוב יותר מבחינתו של הצרכן מאשר לדעת האם תכונותיו של המוצר תואמות את כינויו. כפי שנראה, לא תמיד זהו המצב.

קיים הבדל מובהק בין מוצר המתכנה 'נקניקיות עוף', לבין מוצר המתכנה בשם 'נקניקיות עוף- בתוספת חלבון מן הצומח'." (ההדגשות שלי- ע.ב.) (בסעיפים 16-14 לבקשת האישור).

טענה נוספת שהועלתה בבקשת האישור הינה שבניגוד להוראה גורפת בצו הפיקוח האוסרת הוספת צבעי מאכל, למוצר הוספו צבעי מאכל מסוג "תמצית פפריקה", "אדום סלק" ו- "קנתקסנטין" (סעיפים 29 ו- 30 לבקשת האישור).