אביטל נ' גולדברג ואח'

החלטה

בפניי בקשת התובע לגילוי מסמכים בתביעה נגד הנתבעים.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעים במשותף (שתי חברות ובעליהן), ועפ"י כתב התביעה ביה"ד מתבקש לחייב את הנתבעים בסכום התביעה, ביחד ולחוד.

בשולי כתב התביעה, טען התובע כי הנתבעים 3 ו-4 מנהלים את ההתחשבנות ביניהם לשיטתו "תוך העברת חשבונות וזכויות וחובות מחברה לחברה וכן שולחים ידיהם לכיסן של הנתבעות 3 ו-4". באשר לנתבעים 1 ו-2, טען התובע כי יש לחייב אותם אישית, בין היתר בשל העובדה כי ניהלו עמו עפ"י הטענה, מו"מ שלא בתום לב. לחילופין, מתבקש ביה"ד "להרים מסך בין הנתבעים 1 ו-2 לנתבעים 3ו-4".

ביום 9.7.09 הוגשה על ידי התובע בקשה לגילוי מסמכים ובמסגרתה ביקש כי ביה"ד יחייב את הנתבעים לגלות את "מלוא מסמכי הנה"ח של הנתבעים 3 ו-4".

ביום 12.8.09 הגישו הנתבעים תגובה, ביקשו לדחות את בקשת התובע בין היתר מהטעם כי הבקשה כללית, גורפת, מכבידה, בלתי מבוססת, בלתי רלוונטית ויש בה כדי לפגוע בזכויות הנתבעים לקניין, לסודיות ולפרטיות.

התובע הגיש תגובה לתגובת הנתבעים.

בהתאם להחלטת בית הדין מיום 15.10.09, התובע נדרש להגיש בקשה מפורטת, לגילוי מסמכים.

ביום 31.5.10 בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 12.5.10, המציא התובע בקשה חדשה, בעקבות החלטת ביה"ד מיום 15.10.09 ואת תגובת הנתבעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשות התובע, תגובות הנתבעים ותגובת התובע לתגובת הנתבעים, הגעתי לכלל מסקנה שאין להיעתר לבקשת התובע, מן הנימוקים המפורטים להלן.

על אף שבית הדין נתן לתובע הזדמנות נוספת להגיש בקשה מפורטת לגילוי מסמכים מסוימים, וזאת לאחר שכבר הוגשו תצהירי הצדדים והתקיים קדם משפט, התובע חזר והגיש בקשה לאקונית לגילוי מסמכים, בהעדר פירוט והבהרה.

בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ – אשר לוי ואח', ניתן ביום 30.6.2005).

כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05).

אכן, טענת "הכבדה" של צד, לגלות כמות גדולה של מסמכים, תיסוג בד"כ מול אינטרס של צד אחר לקבל לידיו מסמך רלוונטי שעשוי לתמוך בטענותיו, אולם בבואו להפעיל את סמכותו על פי תקנה 46 הנ"ל, ישקול בית הדין גם את השיקול הזה.

בנסיבות שלפנינו, ועל אף שניתנו לתובע הזדמנויות חוזרות, הוא לא פירט את המסמכים שאת גילויים הוא מבקש. משתי הבקשות שהוגשו על ידי התובע נראה כי הוא חפץ בגילוי מלוא מסמכי הנה"ח של הנתבעים 3 ו-4, לתקופת עבודתו הרלוונטית של התובע, ללא הבחנה ביניהם.

בהעדר פירוט המסמכים, בית הדין אינו יכול להעריך את הרלוונטיות שלהם.

בקשה לגילוי גורף של מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעים 3 ו-4, כמפורט בשתי הבקשות שהוגשו מטעם התובע, אינה מסוימת, גורפת ותגרום לנתבעים הכבדה יתרה.

מכאן, שאינני יכול לקבל את הטענה כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים. היענות לבקשת התובע אין בה כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.