אביחי ואנונו נ' AIG חב' לביטוח בע"מ

החלטה

התובע הגיש תביעה בגין נזקי גוף שאירעו לו לכאורה ביום 16.5.05 בטיול במסגרת בית הספר, עת נפל ושבר את רגל ימין. התובע טען, כי אושפז שבוע במחלקה אורטופדית לאחר שרגלו גובסה.

עוד עתר התובע לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לכאורה ביום 1.12.04. התובע תיאר כי בשעה ששהה בחצר בית הספר, הושלך לעברו חרוב שפגע בעינו, התובע פונה לבית החולים ונגרמה לו שחיקה בקרנית. התובע סמך תביעתו בהתאם לתנאי הפוליסה וביקש למנות מומחה במימון הנתבעות, שכן לטענתו בעקבות האירועים המתוארים נותרה לו 10% נכות צמיתה.

הנתבעת טענה מנגד לשיהוי ניכר, מכיון שהתביעה הוגשה 6 שנים לאחר התאונה השנייה ו-7 שנים לאחר התאונה הראשונה. הנתבעת טענה לאי צירוף מסמך מהותי, שכן לא צורפה הפוליסה. יתר על כן, הכחישה הנתבעת את קרות התאונות כמתואר בכתב התביעה וטענה כי התיעוד הרפואי העדכני מצביע כי לא נותרה נכות.

התובע הודיע שלא יגיש חוות דעת רפואית מטעמו בשל קושי כלכלי ואילו הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה משום שלא הוגשה חוות דעת ולא הוכיח את התביעה.

בהיות זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, רווחת הדעה בפסיקה כי היעתרות לבקשות לסילוק על הסף תיעשה במשורה:

"המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב בדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות הנטענות העולות מתביעתו (ע"א 109/49). דחיהת תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו – להידחות..." (ע"א 335/78, יוסף שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2) 151).

הכלל הוא שבית המשפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. בשלב מקדמי זה, בו טרם החל דיון מהותי בתובענה, בוחן בית המשפט את שאלת קיומה של עילת התביעה ובהתקיים עילה, ולו הקלושה ביותר, לא ייעתר בית המשפט לבקשת הסילוק על הסף.

מקבלת אני את טענת הנתבעת שהתובע לא צירף לכתבי הטענות את הפוליסה ובחינתה מכרעת לשם בירור התובענה. מדובר במסמך מהותי, שכן כאמור התובע סמך תביעתו לפיצוי בגין נזקי גוף על פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמיד בבית הספר. ככל ששיפוי על הפוליסה מותנה בנכות צמיתה, אזי סיכויי התובענה נמוכים בהיעדר חוות דעת רפואית מטעמו.

אשר לטענה בדבר אי צירוף חוות דעת רפואית, התובע לא תמך בקשתו לפטור מהגשת חוות דעת בתצהיר או באסמכתאות הנוגעות למצבו הכלכלי, לא זו אף זו, הבקשה לפטור הוגשה ביום10.5.2012 בעוד כתב התביעה הוגש ביום 24.1.2011 ומשכך אין לקבלה.

אני מתירה לתובע לתקן תביעתו, בדרך של צירוף הפוליסה וחוות דעת רפואית ככל שנדרש, אם יעשה כן עד ליום 1.10.12.

הצדדים יוכלו לטעון להוצאות בגין בקשה זו בתום ההליך.

בהתאם מבוטלת ישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 4.9.12.

לעיון ביום 15.10.12.

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ב, 18 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: