אבידור נ' חב' טינקו בע"מ ע"י מנהלה אשר נאור

פסק דין

עבודת התקנת שטיחים שביצע התובע מנשה אבידור במלון העונות בנתניה, אשר מפעילתו הינו הנתבעת, חב' טינקו בע"מ. העבודה בוצעה ב- 42 חדרים מתוך 104 חדרי המלון במהלך חודשים ינואר פברואר 2006. עלות כל העבודה נקבעה בגובה של 134,947 ₪. מתוך סך זה שילמה הנתבעת סך של 111,470 ₪. החשבונית האחרונה שהוגשה על ידי התובע על סך 47,477 ₪ לא שולמה על ידי הנתבעת.

כמפורט בכתב התביעה במהלך חודש מאי התגלו מספר התנפחויות בשטיחים אשר התובע תיקנם במהלך חודש מאי ולאחר תקופת הקיץ. התיקונים הסתיימו בחודש דצמבר 2006, משכך הוגשה תביעה זו בסך 47,477 ₪ . תשלום המגיע לטענתו בגין העבודה שבוצעה.

הנתבעת בכתב הגנתה הודתה שלא שילמה החשבונית האחרונה לאור העובדה שהתגלו פגמים בעבודת התובע שחייבו התקנת השטיחים מחדש בחדרי המלון. משכך הוסכם בין הצדדים שסכום זה יוותר לצורך קיזוז נזקי הנתבעת בגין עבודתו הלקויה של התובע. בדיעבד הוברר שסכום הנזקים עולה על הסכום שיש לשלמו שכן נזקי הנתבעת כוללים בין היתר:

א.סך של 95,990 ₪ בגין אי השכרת חדרים בחודשים אפריל יוני 2006 בשל מצב השטיחים.

ב. סך של 72,105 ₪ בגין הנחות שניתנו ללקוחות אשר שכרו חדרים בחודשים יולי ספטמבר 2006 אשר התלוננו על מצב החדרים.

ג. סך של 50,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין של המלון שכן יש חדרים שהושכרו עם הליקויים.

דיון משפטי:

אין כל מחלוקת שעבודת התובע בוצעה ברשלנות מאחר והשתמש בחומרים שאינם מתאימים לשיטת ההתקנה בה נקט וכי היה צורך להתקין השטיחים מחדש שכן נוצרו בהם התנפחויות. כך עלה מתצהיר מר נאור חן מנכ"ל הנתבעת שחזר והעיד בענין זה כאשר עדותו לא נסתרה. אף ב"כ התובע בסיכומיו לא טען כנגד עובדה זו. משכך השאלה העומדת לדיון הינה מהם נזקי הנתבעת שנגרמו כתוצאה מעבודתו הרשלנית של התובע.

מעדויות הצדדים עלה שהיה צורך לבצע העבודה בחדרים שאינם מאויישים, שכן יש להוציא מהחדר את כל הריהוט במהלך ביצוע העבודה. אין מחלוקת בין הצדדים שהעבודה בוצעה בחודשם אפריל מאי, ולבקשת הנתבעת הופסקה בחודשי הקיץ בהם רוב החדרים בתפוסה כאשר נמשכה לאחר מכן עד סוף חודש דצמבר, כאשר מנהל האחזקה בנתבעת מר חיים היה מזמין את התובע לבצע העבודה בחדרים פנויים.

טוען ב"כ התובע שהעובדה שהעבודה בוצעה בחדרים שהיו פנויים ממילא מלמדת שלא נגרם כל נזק לנתבעת. איני יכולה לקבל טענה זו שכן לאור האמור לעיל ולאור העובדה שהיו חדרים בהם לא בוצע התיקון במהלך חודשי הקיץ, כאשר חדרים אלה הושכרו לאורחי המלון, נגרם נזק לנתבעת בהשכרת חדרים בהם השטיח אינו תקין לאורחי המלון.

מר חן העיד בענין זה שהנתבעת נאלצה ליתן הנחות לאורחי המלון שהתארחו בחדרים אלה. לטענתו ההנחה מגיעה לסך של 10,873 ₪ בהתאם לדו"ח הנחות שהציג. מדו"ח זה לא ניתן ללמוד שאכן כל ההנחות ניתנו בגין העובדה שהאורחים השתכנו בחדרים בהם עדיין לא הוחלפו השטיחים, אולם מסקנתי היא שמגיע פיצוי לנתבעת בגין העובדה שנאלצה להשכיר חדרים לאורחים שאינם עומדים בסטנדרטים מקובלים, שכן קיימות בהן בעיות בשטיחים המותקנים.

לענין טענת הנתבעת על ירידה בתפוסה מאחר והנתבעת לטענתה לא יכולה היתה להשכיר חדרים שהיו במצב לא תקין, אז בשלב הסיכומים לא נטענה הטענה, כן מעדות מר נאור חן שנשאל על נזקי הנתבעת לא העיד כלל לענין זה, ומשכך לא הוכחה הטענה.

בכל הנוגע לפגיעה במוניטין, לא הובאו כל ראיות בענין זה ואף בסיכומי הנתבעת לא נטענה טענה זו.

לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה שמן הראוי לנכות מהסך המגיע לתובע 15% בגין נזקי הנתבעת כמפורט לעיל. משכך על הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 40,356 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.06 ועד התשלום בפועל. כן תשלם הנתבעת אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובע ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ וכן מע"מ כחוק.

ניתן היום, ד' בטבת תש"ע, 21 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.