אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אביבה פלג נ' קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ואח'

אביבה פלג נ' קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ואח'

תאריך פרסום : 24/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
7129-04
23/05/2010
בפני השופט:
יוסף סוהיל

- נגד -
התובע:
קיבוץ אשדות יעקב מאוחד
הנתבע:
1. אביבה פלג י
2. מנהל מקרקעי ישראל

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים:

1.התובעת הלכה לעולמה בתאריך 12/10/09, לאחר שתמה שמיעת הראיות, וניתנה החלטה להגשת סיכומים בכתב. משכך, הגיש הנתבע מס' 1 (להלן: "הקיבוץ") בקשה לעיכוב ההליכים, עד מינוי בעל דין חליף לתובעת ז"ל.

מדובר בתביעה כספית שהגישה התובעת אביבה פלגי ז"ל כנגד הקיבוץ, בתור יורשתו של אביה המנוח, שהיה בחייו חבר בקיבוץ, ובכלל זה תביעה לתשלום דמי עזיבה, קצבה פנסיונית, ורישום יחידת מגורים בקיבוץ על שמה, או תמורה כספית הולמת לזכות זו.

המינהל הינו למעשה נתבע פורמלי, והוא צורף לצורך רישום הזכויות בדירה, כטענת התובעת ז"ל.

2.לטענת הקיבוץ, על-פי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א"), אין להמשיך בהליכים משפטיים כלשהם במידה ובעל דין נפטר, וזאת עד למינוי בעל דין חדש שיבוא בנעליו של בעל הדין הקודם, שעה שבעל הדין החליף של המנוח יכול להיות או מנהל העיזבון או היורש מטעמו.

עוד לטענת הקיבוץ, במות התובעת, פג תוקפו של יפוי הכוח שנתנה לבא-כוחה, ואין הוא יכול להמשיך ולפעול בשמה, כל עוד לא קיבל יפוי כח חדש מאת מי שבא בנעליה, הכל בהתאם לסעיף 14 לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק השליחות"). אי לכך, ולאחר שהתובעת נפטרה, ובטרם נקבעה זהות הגורם שבא בנעליה, אין מנוס מלעכב את ההליכים המתנהלים בתיק דנן.

3.הקיבוץ הוסיף והבהיר, כי בקשתו זו לא באה בכדי. הבקשה באה, כי בנה היחיד של התובעת ז"ל, וככל הנראה יורשה היחיד, אסף פלגי, חתם ביוזמתו על הודעת ויתור, לפיה הוא מוותר על כל טענות המנוחה כנגד הקיבוץ; ובעקבות ויתור זה בכוונת הקיבוץ להגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף.

לפיכך, טוען הקיבוץ, מאחר וטרם נקבע מיהו יורשה של המנוחה, עובדה הנחוצה לצורך המשך ניהול ההליך המשפטי, יש לעכב את ההליכים. שכן, במידה ויתברר כי בנה של המנוחה אינו היורש מטעמה, אזי יתייתר הצורך בהגשת הבקשה לסילוק על הסף.

4.ב"כ התובעת טען בתגובתו, כי ביום 24.1.10 הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויו כמנהל עיזבון זמני לצורך המשך ניהול התביעה דנן, ולכן מתייתרת בקשתו זו של הקיבוץ לעיכוב נוסף בהגשת סיכומיו ומתן פסק דין.

יתרה מזאת, בהתאם לתקנה 38 לתקסד"א, בית המשפט רשאי, אך לא חייב, להורות על מינוי בעל דין חליף, לבעל הדין שהלך לעולמו, וזאת אך אם יש בכך צורך ליישוב של כל השאלות הכרורות בדבר.

עוד טען ב"כ התובעת, כי הקיבוץ עשה שימוש לא חוקי, לא ראוי, לא מוסרי ולא אנושי, בכך שהתנה את קבורת התובעת בקיבוץ בויתור של בנה על תביעתה כנגד הקיבוץ, וכי לוויתור האמור אין תוקף משפטי.

דיון והכרעה:

5.תקנה 36 לתקסד"א קובעת:

"לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין".

תקנה 38 לתקסד"א קובעת:"מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות – אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו".

6.הנה אם כן, תקנה 38 לתקסד"א קובעת, כי במקרה בו נפטר בעל דין, רשאי בית המשפט להורות כי מנהל העזבון או היורשים יהיו לבעלי הדין. מכאן, המשך הדיון בתובענה, לאחר פטירת בעל דין, כאמור בתקנה 36, מותנה בכך שבית המשפט יורה על צירופו של בעל דיו חדש, שיבוא בנעליו של בעל הדין הקודם. בעל הדין החלופי של המנוח יכול להיות או מנהל העזבון או היורשים.

הרציונל העומד מאחורי כלל זה הוא, כי ניהול הליך בשמו של אדם שנפטר, מבלי שיבואו יורשיו או מנהל עזבונו במקומו, הנה פעולה חסרת תוקף משפטי, שכן במועד הפטירה פג יפויי הכוח שניתן לבא-כוחו של המנוח לייצגו בהליך המשפטי (בש"א 30/89 (ע"א 564/88) אליאן רומני נ' אר – של חברה לבנין בע"מ, דינים עליון, כרך יא, 379; ה"פ 1363/94 בש"א 5254/05 (מחוזי ת"א – יפו) דליה קידר – כיורשת ו/או נמחית של אהרון קידר ז"ל נ' United Circle Inc (פורסם באתר נבו).

כאשר אין מחלוקת כי העילה לא פגה עם מות התובעת, הרי שלא יפוג המשפט. "ואולם המשכת המשפט תלויה בכך, שבית-המשפט יצרף בעל דין חדש, שיבוא במקום בעל הדין הקודם ויעמוד בדין תחתיו" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, סעיף 166).

אדם שרשאי לבוא במקום בעל דין שנפטר, יכול להיות מנהל עזבון, יורש, נאמן בפשיטת רגל, וכיו"ב (ר' זוסמן, שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ