אבחנה בין מזונות קטינה לתביעה לשינוי שעור המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי

ההליך

לפניי תביעה שהוכתרה כתביעה "להגדלת מזונות" קטינה, ק' מ' ת.ל 11.05.1998 ( להלן: " הקטינה") שהוגשה באמצעות אימה כנגד אביה הנתבע. על אף כותרת התביעה טוענת האם, כי מדובר בתביעה עצמאית כאשר מנגד ועל פי האב, המדובר בתביעה להגדלת מזונות.

רקע

אם הקטינה (להלן: " התובעת" ) ואביה (להלן: " הנתבע" ) בני העדה היוונית קתולית נישאו ביום 06.04.1997 . במהלך תקופת הנישואין ילדה האם שני קטינים: ק' בגינה הוגשה התביעה דנן ו-ו' אשר נטען, כי אינו בנו של הנתבע על אף שכך נרשם במרשם האוכלוסין.   

יחסיהם של ההורים לא עלו יפה והם התגרשו ביום 21.11.2003.

קדמה לכך התדיינות בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בגדרי תמ"ש 1990/03 ו-1991/03 (תביעה למזונות קטינים ותביעה למשמורת), שם הגיעו הצדדים להסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.7.03 בגדרו התחייב הנתבע לשלם מזונות בסכום של 1,200 ש"ח עבור שני הקטינים. זאת ועוד, הוסכם כי במידה ותוגש תביעה להגדלת מזונות תעמוד לנתבע האפשרות לחזור על כלל הטענות שהועלו באותה תביעה.

לא חלפו להם ארבעה חודשים והצדדים הגיעו להסכמות שהועלו על הכתב במסגרת שני הסכמים מיום 13.11.03. אלה הובאו לאישורו של ביה"ד הכנסייתי של העדה היוונית קתולית, וביה"ד אישר את ההסכמים, אישר את התרת נישואיהם של בני הזוג ונתן להסכמים תוקף של פסק דין וזאת לאחר שבני הזוג המירו את דתם לעדה היוונית אורתודוקסית.  

בגדרי הסכמים אחרונים אלה שינו ההורים את סכום המזונות והעמידוהו על סכום כולל של 1,000 ש"ח עבור הקטינה ק' בלבד, בתוספת מחצית הוצאות חינוך (מחצית שכר לימוד בבי"ס ק'). כן הצהירה האם כי בנה הקטין אינו בנו של הנתבע וכי נולד מיחסים שהיו לה עם גבר אחר.

ביום25.04.2010   התחתן הנתבע בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים. לגרסתו, האם לא עמדה בהבטחתה לגבי  הסדרת רישומו של הבן ו' במרשם האוכלוסין ומחיקת שמו של הנתבע מתיק המרשם של הקטין, ועל כן הגיש תביעה לשלילת אבהותו בתמ"ש .13127-06-10 התביעה נמחקה בהמלצת ביהמ"ש ומבלי שהדבר יהווה חזרה מטענות התובע.

ביום 13.07.2011 הוגשה התביעה דנן במסגרתה טענה האם לשינוי נסיבות בכל אלה:

א. כי החל מתאריך  02.02.2011שכרה דירת מגורים בעלות גבוהה.

ב. העדר קיום הסדרי ראייה כאשר עול גידול הקטינה והטיפול בה נופל כולו על כתפי האם.

האם אינה עובדת.

עוד טענה כי היא מגדלת שני ילדים, הקטינה ובנה בגינו היא אינה מקבלת דמי מזונות ואף מנועה מלהגיש תביעה למזונותיו נוכח העובדה שהוא רשום במשרד הפנים כבנו של הנתבע.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על יסוד החומר הקיים, ללא קיום חקירות ולאחר שיגישו סיכומים בכתב.

טענה מקדמית - תביעה חדשה או שמא תביעה להגדלת מזונות:

מהותה של תביעת המזונות שהוגשה ע"י התובעים, עומדת במחלוקת.

האם עסקינן בתביעה חדשה ועצמאית של הקטינה, אשר אינה דורשת אלא את הוכחת צרכיה ויכולתם הכלכלית של הצדדים, או שמא עסקינן בתביעה להגדלת מזונות, או אז על הקטינה להוכיח שינוי נסיבות מהותי?

לאחרונה התייחס ביהמ"ש העליון בבג"צ 4407/12 פלוני ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' [פורסם בנבו] (מיום 7/2/2013),לסוגית התביעה העצמאית של קטינים בנוגע למזונותיהם והאבחנה בין תביעה "רגילה" לשינוי מזונות קטין לבין תביעה עצמאית של קטין. שם נדרש ביהמ"ש העליון למבחן, או המבחנים, לשם אבחנה בין שני סוגים אלה של תביעות והסביר מה בין תביעה עצמאית לבין תביעה להגדלת מזונות הדורשת מהתובעת הוכחת שינוי נסיבות.