אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו תנהא(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

אבו תנהא(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 07/12/2010 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
29165-11-10
07/12/2010
בפני השופט:
יונתן אברהם

- נגד -
התובע:
עלי אבו תנהא (אסיר)
הנתבע:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מ שטר ת ישראל

החלטה

העותר מרצה עונש מאסר בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות בנשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ.

ביום 15.11.10 הגיש העותר עתירה לעניין מניעת חופשותיו. יחד עימה הגיש בקשה דחופה להתיר לו לצאת למסיבת אירוסין של שני בניו בכפר עילוט, שמתוכננת היתה ליום 27.11.10.

ביום 24.11.10 נדונה העתירה הדחופה הנ"ל ונדחתה בנימוק כי העותר לא מיצה את ההליך המינהלי טרם פנה לבית המשפט.

בעקבות דחיית עתירתו הדחופה, שינתה משפחת העותר את מועד האירוסין ליום 10.12.10, והעותר פנה שוב ביום 24.11.10 לשלטונות שב"ס בבקשה לאפשר לו יציאה לטקס האירוסין שנדחה.

משבוששה תשובת שב"ס להגיע, הגיש ביום 1.12.10 את בקשתו הנוכחית כבקשה דחופה לפיה מתבקש בית המשפט להורות לשב"ס לאפשר יציאתו של העותר לטקס האירוסין הנ"ל.

במהלך הדיון היום הוצג בפני מכתב אשר הודפס עליו תאריך 5.12.10 (התאריך שונה בעט ובכתב יד למועד 1.12.10), המהווה למעשה את תשובת שב"ס לבקשת העותר לאפשר לו את היציאה לחופשה החריגה הנ"ל, ונאמר בה:- "אין באפשרותנו להמליץ על חופשה חריגה למסיבת אירוסין בשל העובדה שהעילה אינה מופיעה בפקנ"צ ולאור העובדה שמדובר באירוע הניתן לדחייה ולא באירוע פתאומי שהמציאות מחיבת עריכתו במועד שצוין".

המכתב נכתב על ידי הגב' יעל זכריה, קצינת האסירים בבית סוהר "שיטה".

בפתיחת הדיון היום הודיעה ב"כ שב"ס כי מי שאמור לטפל בעתירה זו הינה פרקליטות המחוז, כמו כן טענה כי מדובר באסיר המבקש לצאת לחופשה מחוץ לכתלי בית הכלא וטרם סיים לרצות רבע ממאסרו ועל כן חייב שב"ס בקבלת תגובת משטרת ישראל.

בהמשך טענותיה הבהירה כי לא הצליחה לקבל את עמדת משטרת ישראל.

ב"כ העותר חזר על טענותיו והפנה לנימוק היחיד שנמסר במכתב הנ"ל. בתגובה טען כי פקודת הנציבות 04.40.00 הדנה בפרק ח' בחופשות מטעמים מיוחדים מאפשרת לפי סעיף (1)(ג)(13) למפקד המחוז או סגנו, על פי המלצת מפקד בית סוהר, לאפשר חופשה מטעמים מיוחדים גם בשל נסיבות מיוחדות אשר אינן מפורטות באופן פרטני בתת הסעיפים הקודמים לסעיף 13. הוא טען כי אירוסין של שניים מבניו של העותר מהוות נסיבות שכאלה.

עוד טען בפני כי כשם שנדחתה עתירתו הראשונה בשל כך שהוא לא מיצה את ההליכים, כך גם על בית המשפט לנקוט דין דומה כלפי המשיבים אשר לא עמדו בלוח הזמנים הקבוע בדין ולא נתנו תגובתם לבקשתו לחופשה מיוחדת, עד להגשת העתירה. הוא הבהיר כי אין לו התנגדות כי היציאה תעשה בליווי של גורמי שב"ס וכי הוא אף התחייב בשם העותר שמספר המשתתפים באירוע, לא יעלה על 30 איש, וכי האירוע יתקיים בביתם הפרטי של העותרים ולא באולם שמחות.

כמו כן הזכירה את האירועים האחרונים הקשורים לשריפה בכרמל ואת הפגיעה הקשה בשירות בתי הסוהר עקב האוטובוס בו נספו כ-40 סוהרים. היא טענה כי בימים אלו עסוק שב"ס בלוויות ובניחום אבלים ובשיקום הריסות מאותו אסון.

שקלתי את טענות הצדדים בכובד ראש. סבורני כי הפעם יש להיעתר לבקשה.

העותר הגיש בקשה דחופה, זאת לאחר שבקשה קודמת שהגיש נדחתה בשל אי מיצוי הליכים מוקדמים , טענה שהועלתה על ידי המשיבים, ונתקבלה. כבר באותו מועד ידעו המשיבים כי בכוונת העותר לבקש לצאת ולהשתתף בטקס אירוסין של שני בניו ואכן למרות שנדחתה בקשתו הדחופה הנ"ל, הוא הגיש כבר באותו יום בקשה מחודשת לאחר שמועד טקס האירוסין נדחה.

בקשה זו לא זכתה למענה מצד המשיבים. שב"ס טוען כי הפנה את הבקשה למשטרת ישראל לקבלת תגובתה וזו טרם השיבה (מוכרח אני לציין כי בטענה זו נתקל אני לא אחת בדוני בעתירות אסירים ולא רק בעתירות דחופות), ועל כן לא יכול היה לתת תגובתו לבקשת העותר.

דא עקא, בתשובה הרשמית שהוצגה בפניי ואשר נשלחה ביום 1.12.10 (או ביום 5.12.10) לב"כ העותר, לא בא זכרה של טענה זו. הטענה היחידה שנטענה שם הייתה כי אין אפשרות להמליץ על חופשה חריגה לאירוע של אירוסין בפקודת הנציבות.

אף טענה זו המפורטת בסעיף 3 לאותו מכתב, אין בידי לקבל. תת סעיף 13 שהוזכר לעיל מאפשר למפקד מחוז או סגנו לאשר חופשה מטעמים מיוחדים עקב נסיבות מיוחדות.

סבורני כי סמכות שיקול הדעת אם לאשר חופשה אם לאו מצויה בידי שב"ס בנסיבות דנן בהם שניים מבניו של העותר עומדים להתארס.

ממכתב קצינת האסירים הנ"ל כלל לא ברור אם תשובתה ניתנת בשמה או היא ניתנת מפי הגורם המוסמך שהינו מפקד מחוז או סגנו כמפורט בסעיף 1 ג' לפרק ח' הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ