אבו תיה עאמר-קבלן לעבודות מתכת נ' מוסך אמין דיזל בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה ותביעה שכנגד, אשר במסגרתן עותרים הצדדים לחיוב הדדי בתשלום כספים, אשר לטענת כל אחד מן הצדדים נותר הצד שכנגד חב לו, בגין עבודות שביצע התובע כלפי הנתבעים, נשוא התביעה המקורית.

על פי הנטען בכתב התביעה המקורי, התובע היה בכל העת הרלוונטית לכתב התביעה קבלן לעבודות מתכת. עוד נטען, כי הנתבעת 1 הינה תאגיד ו/או חברה המנהלת מוסך. כך נטען, כי הנתבע 2 היה בכל העת הרלוונטית לתובענה זו בעל המניות ו/או המנהל ו/או מי אשר פעל מטעם הנתבעת 1 ואשר ניהל את המו"מ והתקשר עם התובע או מי מטעמו בהכנת ו/או בביצוע העבודות, אשר בוצעו אצל הנתבעת 1, הנמצאת בשליטת הנתבעים 2 ו-3. עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבעת 3 הייתה בכל העת הרלוונטית לתובענה דנן בעלת מניות ו/או חלק מהן ו/או פעלה מטעם הנתבעת 1.

לטענת התובע, בסוף חודש מרץ 2000, פנו אליו הנתבעים וביקשו ממנו, כי יבנה בעבורם מוסך חדש וגדול "מוסך אמין דיזל בע"מ" - הנתבעת 1. בין הצדדים הוסכם, כך לטענת התובע, כי התובע יעבוד ללא שהצדדים יחתמו על חוזה או הסכם בכתב, למרות שהסכם כזה הוכן ע"י התובע, מן הטעם שהנתבע 2 הוא דודו של התובע ולפיכך, הצדדים הסתפקו בהסכמות שבעל פה. מוסיף וטוען התובע, כי בהתאם למוסכם, הוא החל לעבוד בהתאם לתכנית שנמסרה לו ע"י הנתבע 2 ובהתאם למחירים שסוכמו ביניהם, כמפורט בכתב התביעה.

סך הכל, לטענת התובע, עלות החומרים שסופקו ועבודות שבוצעו ע"י התובע ו/או באמצעותו ו/או באמצעות מי מטעמו, הינה בסך 1,667,589 ₪ + מע"מ.

לטענת התובע, הוסכם בינו לבין הנתבע 2 ו/או הנתבעים, כי אלה ישלמו לתובע כספים בתשלומים בגין ביצוע שלב מסוים מהעבודה ו/או בעת סיום שלב מסוים ו/או בעת דרישתו הראשונה של התובע לתשלום. עוד הוסיף וטען התובע, כי הוא לא הפעיל לחצים על הנתבע 2 ו/או מי מטעמו בעניין התשלומים, לאור העובדה, כי הנתבעים 2 ו-3 הינם קרובי משפחתו וכי התובע סמך על האמון השורר בין הצדדים, במיוחד מקום בו הנתבעים היו מרוצים מעבודת התובע. זאת ועוד, לטענת התובע, משך כל תקופת העבודה הנתבעים הביעו את שביעות רצונם מעבודת התובע, שעה שזה ביצע את עבודתו בזריזות, על פי מבוקשם של הנתבעים ובאיכות גבוהה, תקינה וברמה אף מעבר לזאת שציפו לה הנתבעים. כך טוען התובע, כי הנתבעים שילמו במשך כל הזמן הרלוונטי לביצוע העבודות ובכל שלבי העבודה מקדמות, בעת בקשתו הראשונה של התובע לתשלום.

עוד מוסיף וטוען התובע, כי המחירים שפורטו בכתב התביעה הינם המחירים שחושבו על פי המחירון המקצועי, אשר לפיו עובדים הקבלנים בענף מסוג העבודה שבוצעה ע"י התובע ובמסגרת ניהול המו"מ בין הצדדים, התובע אף הפחית מהמחירים כהנחה, על מנת שהנתבעים ישלמו את יתרת חובם על דרך הפשרה, אולם, התובע אינו מוכן עוד לעשות כן והוא עותר לחיוב הנתבעים על פי המחירון וללא כל הנחה.

מוסיף וטוען התובע, כי על פי המוסכם בינו לבין הנתבע 2 ו/או מי מטעמו, הרי שלכל תשלום שיועבר על ידי הנתבעים לתובע יוסף מע"מ כחוק ולפיכך, כל המחירים שפורטו בכתב התביעה אינם כוללים מע"מ, שעה שהמע"מ מתווסף עליהם רק בעת תשלום כל סכום. כך גם החלו לשלם הנתבעים, עד אשר הפסיקו לעשות כן והחלו להתחמק מתשלום יתרת חובם לתובע. מוסיף וטוען התובע, כי במועדים שונים החלו הנתבעים לשלם לתובע מקדמות בגין החומרים שנרכשו ע"י התובע, בהסכמת הנתבעים ובגין העבודות שבוצעו, כפי המפורט בנספח א' לכתב תביעתו.

עוד טוען התובע, כי הנתבעים שילמו לו על חשבון הסכום המגיע לו בגין העבודה, סך של 1,060,000 ₪ ולפיכך, נותרו הנתבעים חייבים לתובע סך 607,589 ₪. עוד מוסיף וטוען התובע, כי בהתאם למוסכם בינו לבין הנתבע 2, היה על הנתבעים לשלם לתובע את יתרת החוב בגין העבודות מיד לאחר סיום ביצוע העבודות ו/או תוך 7 ימים מהמועד בו הסתיימה העבודה. עוד הוסכם בין הצדדים, כך לטענת התובע, כי המחירים שפורטו בכתב התביעה מהווים הוכחה מכרעת לגבי סכום החוב של התובע לנתבעים וכי לא תהא כל טענה באשר לסכום החוב ו/או שיעורו ו/או היקפו ו/או דרך חישובו, במיוחד לאור העובדה שעד מועד 1.7.01, כך בכתב התביעה, שילמו הנתבעים לתובע על פי החישובים והסכומים שפורטו בכתב תביעתו.

כך טוען עוד התובע, כי הוא ביצע בעבור הנתבעים עבודות המגיעות לסך 1,667,589 ₪ + מע"מ, נכון לחודש יולי 2011, כאשר על חשבון החוב שולם סך של 1,060,000 ₪ + מע"מ.

לטענת התובע, למרות פניותיו החוזרות ונשנות לנתבע 2 וליתר הנתבעים, כדי שאלה יעשו על מנת לשלם לו את יתרת חובו, הוא לא נענה בחיוב ולמרות העובדה שהתערבו אנשים מכובדים ואף בורר חיצוני בניסיון להביא את הנתבעים לשלם לתובע את יתרת החוב על דרך הפשרה, ניסיונות אלו לא צלחו והנתבעים מסרבים לשלם לתובע את המגיע לו בהתאם למוסכם ביניהם. עוד מוסיף וטוען התובע, כי אי תשלום יתרת החוב על ידי הנתבעים, מהווה הפרה יסודית של המוסכם ביניהם ומזכה את התובע בסעדים הקבועים בחוק, לרבות תשלום בגין הנזקים שנגרמו לו, בעקבות סירוב הנתבעים לשלם את יתרת החוב וכן זכאי הוא בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הפיגור בתשלום ועד התשלום המלא בפועל.

לטענת התובע, הוא ביצע עבור הנתבעים את העבודה ברמה גבוהה ובנסיבות אלו, הרי הם מתעשרים שלא כדין על חשבונו וכי בשל התנהגותם נגרמו לתובע נזקים כבדים, כמפורט בסעיף 19 לכתב תביעתו. כך טוען התובע, כי יש לחייב את הנתבעים בתשלום סך 607,589 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, יתרת החוב אשר לא שולמה לתובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הפיגור ועד התשלום המלא בפועל. עוד עותר התובע לחיוב הנתבעים בשל הפסד ימי עבודה, הוצאות ושאר נזקים שנגרמו לו בשל עיכוב בתשלום, שעה שהתובע נאלץ ללוות מאנשים אחרים ומהבנק כספים, על מנת לעמוד בהתחייבויותיו, נקלע לקשיים כלכליים ונתקל בבעיות משמעותיות מול גופים שונים וכן נגרמה לו עוגמת נפש. בשל אלה, עותר התובע לחיוב הנתבעים לפצותו בסכום של 200,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום סך 916,955 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הפיגור בתשלום, היינו מיום 15.7.01 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.

בכתב הגנתם המתוקן (נושא תאריך 11.9.03), טוענים הנתבעים 2 ו-3, כי יש למחוק ו/או לדחות על הסף את כתב התביעה כנגדם, מחמת העילות ולפיהן, אין לתובע כל עילת תביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3, אין בין הנתבעים 2 ו-3 לבין התובע כל יריבות, כתב התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 הינו קנטרני ו/או טורדני וכי מי שהתקשר עם התובע היא הנתבעת 1 בלבד. עוד טוענים הנתבעים, כי העובדה ולפיה, הנתבעים 2 ו-3 הינם בעלי מניות אצל הנתבעת 1 והנתבע 2 הוא מנהלה, אין הדבר מקנה לתובע זכות לתבוע בתביעה זו את הנתבעים 2 ו -3.

מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי יש למחוק ו/או לדחות על הסף את כתב התביעה גם כנגד הנתבעת 1 וזאת מן הטעמים הבאים: בין התובע לבין הנתבעת 1 נכרת ביום 6.7.01, הסכם בוררות נשוא נספח א' לכתב ההגנה ולפיו, מינו כבורר את אבו גו'הר עבאס. עוד טוענים הנתבעים, כי התובע הוא אשר הציע את הבורר והנתבעת הסכימה למינויו. זאת ועוד, ביום 8.8.01, נתן הבורר פסק בורר, אשר צורף כנספח ב' לכתב ההגנה. הנתבעת 1 הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לאישור פסק הבורר, נשוא נספח ג' לכתב ההגנה. כך בהקשר זה טוענת הנתבעת, כי משניתן פסק הבורר, הרי שהתובע מנוע ומושתק ואינו יכול לתבוע את הנתבעת ו/או הנתבעים לכל תשלום שהוא. משניתן פסק בורר, כמוהו כמעשה בית דין, על כל המשתמע מכך.

מבלי לפגוע באמור לעיל, מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי כל פעולותיו של הנתבע 2 בקשר להליך דנן, נעשו במסגרת תפקידו כמנהל הנתבעת 1 ובגדרו של תפקיד זה ועל כן אין לתובע כל עילת תביעה ו/או יריבות עם הנתבע 2 ומכוח קל וחומר, כך הם פני הדברים גם באשר לנתבעת 3. בנסיבות הללו, טוענים הנתבעים, כי דין התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 להימחק ו/או להידחות על הסף.

הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם את הנטען בסעיף 4 לכתב התביעה, בכל הקשור לפעילות הנתבעת 3 מטעם הנתבעת 1. עוד טוענים הנתבעים, כי אכן הנתבע 2 הוא דודו של התובע וכי הנתבעת 1 ביצעה מכרז לקבלת הצעות בין מספר קבלנים לעבודות מתכת, הנתבעת 1 אף קיבלה מספר הצעות ואף שהצעת התובע לא הייתה הזולה שביניהן, הרי שלאור הקרבה המשפחתית, נבחר התובע לבצע את העבודות. עוד טוענים הנתבעים, כי הנתבעת 1 והתובע סיכמו ביניהם, כי התובע יקים במוסך הנתבעת 2 סככות שעניינן, סככה מרכזית וסככת שטיפה. בין הנתבעת 1 לבין התובע לא נחתם אומנם הסכם שבכתב, אך סוכם בעל פה, כי עבור בניית הסככה המרכזית תשלם הנתבעת 1 לתובע סך 290,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר סכום זה הינו סופי, אשר לא ישתנה והוא אינו תלוי מדידות או תוספת בסככה זו. עוד מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי בין הנתבעת 1 לבין התובע סוכם, כי בגין בניית סככת השטיפה תשלם הנתבעת 1 לתובע סך 170,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר גם סכום זה הינו סכום סופי והכולל איסכורית מסביב לסככה ובניית משרד ומחסן בתוך הסככה, כאשר סכום זה הינו כולל ולא ישתנה ואינו תלוי מדידות, או תוספת בסככה זו.

מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי בנוסף לבניית הסככות המרכזית והשטיפה, בגינן סיכמו הנתבעת 1 והתובע על מחיר מוסכם לביצוען, הזמינה הנתבעת 1 אצל התובע ביצוע עבודות מתכת נוספות כסורגים לחלונות, מדפים למחסן, גדר מסביב למוסך וכיוצ"ב. בגין תוספות אלו, אכן לא הוסכם בין התובע לבין הנתבעת 1 מחיר ביצוען ועל כן שילמה הנתבעת 1 לתובע עבור התוספות, כפי המפורט בכתב ההגנה. כן מציינים הנתבעים, כי העבודות הנוספות בוצעו על ידי התובע בין ביצוע העבודות לבניית הסככות וכאשר הושלמה בניית הסככה המרכזית ובטרם החל התובע בבניית סככת השטיפה, בוצעו התוספות כמפורט לעיל.

עוד טוענים הנתבעים, כי התובע החל בביצוע העבודות בפועל בחודש יולי 2000, או בסמוך לכך וסיים לבצען בחודש מרץ 2001 או בסמוך לכך, כאשר העבודות בוצעו לסירוגין ושלא ברציפות. עוד מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי עבור בניית מדרגות חירום קיבל התובע מהנתבעת 1, בנפרד, סך של 13,000 במזומן, מבלי שמסר קבלה או חשבונית מס בגין סכום זה. עוד טוענים הנתבעים, כי פירוט העבודות הנוספות שביצע התובע מפורט ברשימה בפסק הבורר וזו רשימת העבודות הנוספות המחייבות את הנתבעת בתשלום ועל פיה, בגין העבודות הנוספות הגיע לתובע מהנתבעת 1 סך כולל של 538,304 ₪ בתוספת מע"מ, כמצוין בפסק הבורר.