ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
921-06
29/07/2010
|
בפני השופט:
ברכה בר-זיו
|
- נגד - |
התובע:
1. אבו שקרה פהד 2. עז' המנוח סוב ח חמוד ז"ל 3. חסן סובח 4. מוחסן סובח 5. סלימאן סובח
|
הנתבע:
1. רשות הפיתוח 2. עז' המנוח מחמוד עפיפי ז"ל 3. עפיפי דואימה לוטפיה 4. לואבנה פאטמה 5. עפיפי איח'לאס מאיר מרואת
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים להירשם כבעלים של נכס מקרקעין, הידוע כחלקה 7 בגוש 18443 (להלן "הנכס").
2.הנתבעת מס' 1, רשות הפיתוח , הינה הבעלים הרשום של הנכס.
3.בתאריך 28.8.70 רכש מחמוד עפיפי ז"ל (להלן "המנוח"), שעזבונו הינו הנתבע מס' 2 ויורשיו – הנתבעים מס' 3 עד 5, את הנכס מאת רשות הפיתוח. הנכס לא נרשם על שם המנוח בלשכת רישום המקרקעין.
4.המנוח נפטר ביום 1.7.76.
5.בתביעתם טוענים התובעים כי בתאריך 28.8.70 רכשו התובע מס' 1 וסובח חמוד ז"ל (להלן "סובח"), שעזבונו הינו התובע מס' 2 והתובעים מס' 3 עד 5 הינם יורשיו, את הנכס מאת המנוח, בחלקים שווים, כאשר במעמד הרכישה חתם המנוח על יפוי כוח בלתי חוזר לזכותם ומסר להם את החזקה בנכס. בנסיבות אלה הם טוענים כי הם זכאים לרישום הנכס על שמם.
6.הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות (באשר התביעה הוגשה למעלה מ- 36 שנים לאחר מועד העיסקה) וגם כי לגופו של ענין המנוח לא קיבל כל תמורה בגין העיסקה והתובעים הינם בגדר פולשים ומשיגי גבול בנכס ואין להם כל זכויות בו.
הטענה נדחתה בהחלטה מיום 3.7.07 .
7.רשות הפתוח הודיעה כי היא מסכימה לרשום את הנכס על שם המנוח, ולא לקחה חלק בדיון.
8.המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה בשאלת תקפותו של ייפוי הכוח , כאשר הנתבעים טוענים כי הוא מזוייף.
9.ייפוי הכוח נערך, על פי האמור בו , ביום 28/8/70 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, ובו מצהיר המנוח כדלקמן:
הוא קיבל את הנכס על פי הסכם מיום 28.8.70 מאת רשות הפיתוח , כפיצויים תמורת זכויותיו בחלקות אחרות שהועברו לרשות הפיתוח.
הוא הגיע להסכם עם פהד מחמוד אבו שקרה וחמוד סלמאן צובח לפי הוא מכר להם את הנכס, בחלקים שווים.
הוא קיבל מאת הקונים את התמורה המלאה עבור הנכס במזומן.
הוא מייפה את כוחם של מינהל מקרקעי ישראל ו/או ר. עבדי ו/או ר. בן נחום ו/או עו"ד נ. חלד לפעול להבערת החלקה על שם הקונים.
10.מטעם התובעים הוגשה חוות דעתה של הגב' דניאלה גבעון ולפיה :
"בשל הדמיון הרב הקיים בין המאפיינים הגרפיים של החתימה במחלוקת לבין המרכיבים הגראפיים שבחתימות האחרות שנבדקו, ובעיקר בשל הדמיון בתנועה ובאופן חלוקת הלחץ (שהינם מאפיינים גראפיים הקשורים לפוטנציאל אנרגטי ואינם ניתנים לזיוף), ניתן לקבוע שקיימת סבירות גבוהה שהחתימה שבמחלוקת הינה חתימת ידו של מחמוד מוסא עפיפי".
המומחית מטעם התובעים ערכה את ההשוואה משני מסמכי "תנאי הנשואים" משנת 1950 ותעודת בית ספר משנת 1968.
11.מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתה של הגב' שרון טסלר ולפיה :
"קיימת אפשרות סבירה בהחלט שחתימה 3 – החתימה שבמחלוקת – לא נחתמה על ידי אותו חותם שחתם בחתימה 2, 1 "