אבו שנדי ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 8.3.10 של כב' רשם ההוצל"פ לפיה אישר מכירתו של הנכס למר יצחק אוליבר, (להלן:"הרוכש") וזאת לאחר שבקשתו של המבקש לפדות את המשכנתא נדחתה בהחלטה מיום 3.3.10, לגביה לא הוגש ערעור.

כונס הנכסים הגיש תגובה בכתב ומבקש לדחות את הבקשה תוך ציון ההזדמנויות הרבות שניתנו למבקש לפרוע את החוב בהסדר, ואף לפדות את המשכנתא והמבקש לא עמד בהסדרים ובהתחייבויות שנתן.

כדי ליתן למבקש הזדמנות להראות את רצינות כוונותיו קבעתי דיון ליום 15.4.09, ודיון נוסף ליום 3.5.10, ובסיום הדיון שוכנעתי סופית שדינה של הבקשה להדחות ואין לאפשר למבקש להמשיך ולהתל במערכת ובכונס הנכסים.

2.חובו של המבקש למשיב הינו כ- 150,000 ₪ ובנוסף קיימים חובות בתיקי הוצל"פ שונים בסכום כולל של 150,000 ₪ נוספים.

בשלב זה של התנהלות תיק הכינוס מייצג הכונס גם את האינטרסים של הנושים הרגילים וככל הסדר יש לוודא כי האינטרסים שלהם לא ייפגעו.

הצהרתו של המבקש לפיה עומד לרשותו שיק בנקאי על סך 130,000 ₪, כדי להעביר למשיב, גם אם נכונה ואמיתית, אין בה כדי לפתור את יתרת החוב למשיב ובמיוחד את החוב לנושים הרגילים.

בדיון מיום 15.4.10 הוריתי למבקש להזמין לדיון הנדחה את הזוכים בתיקי ההוצל"פ השונים או להמציא אישור על סגירת התיקים, או חלקם לאחר שהצהיר כי הגיע להסדר עם חלקם.

3.מסתבר כי הזמנת הזוכים נעשתה בפקס רק ביום 29.4.10, והזוכים שהגיעו לדיון התנגדו לוותר על חלק מהחוב ודרשו לקבל את מלוא החוב.

ממכתבה של עו"ד בר זהר המייצגת את אחד הזוכים עולה כי המבקש לא גילה על הליך מימוש הדירה, למרות שהוטל עיקול על הדירה במסגרת תיק האחוד.

יצוין כי המבקש פונה מהדירה עוד בחודש דצמבר 2009, ומאז לא עשה צעדים של ממש כדי לפדות את הדירה, אם אכן כוונתו רצינית.

יצוין כי גרושתו, החייבת הנוספת בתיק הביעה עמדתה בפני הרשם בתצהיר כי היא מעוניינת במכירת הדירה במסגרת ההוצל"פ, וקבלת חלקה מהתמורה שתישאר לאחר פרעון החובות ואף טרחה לציין כי בקשתו של המבקש הינה בקשת סרק.

באופן תמוה שינתה החייבת את עמדתה בדיון בפני ותמכה בבקשתו של המבקש לפדות את המשכנתא ואף צרפה תצהיר על כך.

לא אכנס לבחינת הנימוקים המפורטים בתצהיר החדש, שכן לעמדתה בשלב זה אין משקל של ממש.

4.מכר הדירה לרוכש אושר בהחלטתו של הרשם מיום 8.3.10 והרוכש אף הפקיד מקדמה ע"ח הרכישה.

לדיון מיום 3.5.10 הוצג מכתב מטעמו של הרוכש ולפיו היה מוכן לוותר על הרכישה בשל הסחבת, אכן הרוכש לא צריך לסבול מסחבת הנובעת ממחדליו של המבקש.

מעיון בהחלטות שצורפו עולה כי נתנו למבקש מספר הזדמנויות לפדות את הנכס ראה למשל החלטה מיום 16.11.09, החלטתי מיום 26.11.09, והחלטה מיום 3.3.10.

מאז פינוי הנכס מזה כחצי שנה לא פעל המבקש להסדר החובות כדי לאפשר פדיון עצמי של הדירה ובינתיים נמכר הנכס ע"י הכונס והמכירה אושרה ע"י הרשם ויש לאפשר השלמת המכירה.

המבקש לא מצביע על פגם כלשהו בהליך המכר וזכותו למגורים נתנה לו חזור ונתון, והמבקש הוא שהחמיץ כל הזדמנות ואין לו אלא להלין על עצמו.

5.אשר על כן נדחית הבקשה למתן רשות ערעור וכל החלטה שניתנה על עיכוב הליכים מבוטלת בזאת.