אבו רמילה נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ברמלה (כב' השופט חגי טרסי) מיום 15.9.2009, בו הרשיע בית משפט קמא את המערער על פי הודאתו בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף- עבירה על סעיף 10(א) בפקודת התעבורה [נוסח חדש].

הצדדים הגיעו להסדר טיעון חלקי בבית משפט קמא לפיו עתרו להטלת עונש מאסר בפועל במשך 60 יום שירוצה בעבודות שירות ולא הגיעו לכלל הסכמה באשר לשאר רכיבי הענישה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, גזר בית המשפט על המערער את העונשים הבאים:

30 ימי מאסר בפועל.

הופעל עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער במסגרת תיק ת(י-ם) 22721.04.

בהתאם להסדר הטיעון נקבע שעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות בבי"ח "ביקור חולים" בירושלים החל מיום 23.12.09.

פסילת רישיון נהיגה למשך 18 חודשים.

פסילת רישיון הנהיגה ל-6 חודשים על תנאי למשך שנתיים.

קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

דין הערעור להידחות.

המערער הורשע לאחר שנהג ביום 22.3.2007 בכביש 443, למרות שתוקף רישיון הנהיגה שלו פג עוד בחודש נובמבר 2004. יצוין שכנגד המערער היה תלוי ועומד מאסר על תנאי למשך 30 יום בגין עבירה דומה שביצע בעבר, אך עובדה זו לא הרתיעה את המערער אשר חזר ונהג ללא רישיון נהיגה תקף במועד הרלוונטי לכתב האישום.

בגזר דינו אמר בית המשפט קמא את הדברים החריפים הבאים:

"העבר התעבורתי אותו הספיק הנאשם לצבור במהלך 13 השנים האחרונות, עולה בהיקפו על כל מה שבית משפט זה ראה בעבר ובנסיבות אלה ברי כי מתחייבת במקרה זה פסילה משמעותית בפועל, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה.

אציין, כי לחובת הנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות דומות וכן לחובתו הרשעות רבות בתחומים מגוונים שונים של דיני התעבורה... במקרה הנוכחי הכמות כשלעצמה הופכת למדד של איכות, ואיכות הנהיגה היא ללא ספק ירודה ומסכנת את שלום הציבור".

סומכת אני את שתי ידיי על קביעות אלו. זאת ועוד, בעוד שבית משפט קמא התייחס לכך שלחובתו של המערער נרשמו 169 עבירות תעבורה קודמות, הרי שהיום הציגה לפניי ב"כ המשיבה גיליון הרשעות מעודכן יותר, ממנו ניתן ללמוד שלחובתו של המערער כבר רשומות 181 עבירות תעבורה. זאת בנוסף להרשעתו הפלילית בגין הסעת תושב זר השוהה שלא כדין בישראל מיום 2.4.2006. יצוין, כי עברו הפלילי של המערער שהוא נכבד ביותר נצבר ב- 13 שנות נהיגה בלבד ואין בעובדה שהמערער עובד כנהג למחייתו כדי לאיין את החומרה שבמעשיו.

בכך לא סגי. הגם שבית משפט קמא הורה על עיכוב ביצוע עונש הפסילה עד ליום 25.9.2009, המשיך המערער והפר ברגל גסה את החלטת בית המשפט והמשיך לנהוג ברכבו עד עצם היום הזה מבלי שהפקיד את רישיונו.

התמונה העגומה המצטיירת מחייבת את המסקנה שהמערער מסוכן בנהיגתו לציבור ונותר רק לקוות שהעונש שהשית עליו בית משפט קמא ישיבו לדרך הישר והוא ינהג בהתאם לדיני התעבורה.

בוודאי שבנסיבות אלו אין מקום להקל עם המערער והטענה שבעבר הורשע המערער פעמיים בנסיבות דומות ובתי המשפט הקלו עמו והסתפקו בהטלת קנסות אינה ממין הטענה. למותר לציין, כי בגין עבירה דומה הוטל על המערער עונש מאסר על תנאי וגם בו לא היה די כדי להרתיע את המערער. יפים לכאן מילותיו של כב' השופט א' לוי בעניין רע"פ 8414.09 בן ציון פאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 25.10.09):

"בעובדה כי הוא מוסיף לילך בדרכו הקלוקלת, אין אלא להעיד כי יש להעלות את רף הענישה בעניינו"