החלטה
1.ביום 24/07/11, הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, האוסר על המשיב 1 ו/או מי מטעמו, להמשיך בעבודות בניה בהן החל, במקרקעין הידועים כחלקה 24 בגוש 10333 בעיר שפרעם (להלן: "החלקה").
2.הבקשה הובאה בפני השופטת ברכה בר זיו אשר נתנה צו ארעי, עד למתן החלטה אחרת וקבעה את הדיון בבקשה במעמד שני הצדדים ליום 1.8.11.
3.בישיבה שהתקיימה ביום 1.8.11, הופיעו ב"כ המבקשת,ב"כ המשיב מס' 1 והמשיב 1, אולם לא התייצבה המבקשת בישיבה זו, ולכן ולאור גילה של המבקשת ומצבה הרפואי איפשר השופט טובי למבקשת להמציא תצהיר נוסף שיוגש באמצעות בנה ובדרך זו להתעלם מתצהירה על מנת שלא לחייבה להתייצב בית משפט לשם חקירתה על תצהירה. לאור זאת, דחה בית המשפט את הדיון בבקשה ליום 9.8.11 והשאיר את צו המניעה הארעי על כנו, עד למתן החלטה אחרת, בכפוף להפקדת ערובה כספית במזומן או ערבות בנקאית עלב סך 25,000 ₪ וזאת תוך 3 ימים.
4.בדיון ביום 9.8.11, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה המודד המוסמך, מר נביל אבו קרשין משפרעם, אשר יערוך תכנית חלוקה למגרש הנדון וזאת מבלי שקביעותיו יחייבו את מי מהצדדים. השופטת הורוביץ נתנה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, השאירה את הצו הארעי על כנו וזאת עד למתן החלטה אחרת וקבעה דיון ליום 14.8.11. דיון שנדחה, לבקשת המשיב 1, ליום 21.8.11.
5.העובדות הדרושות להכרעה בבקשה:
א.המבקשת הינה אישה מבוגרת כבת 90, אלמנה, אשתו של המנוח אמין אבו רחמה (להלן: "המנוח"), אשר היה, בין היתר, בעלים של 3/5 חלקים מהחלקה.
ב.המבקשת הצהירה כי המקרקעין הגיעו אליה גם בהתאם לצו קיום צוואה מבעלה המנוח אשר רכש את זכויות הבעלות בחלקה מהמנוחות מרים והילאנה אבו רחמה, בהתאם לייפוי כוח בלתי חוזר מיום 10.4.1957, אשר רכשו את זכויות הבעלות במקרקעין בהתאם להסכם פיצויים עם רשות הפיתוח מיום 6.6.1956.
6.ב"כ המבקשת טען בבקשה, כי קיימת בידי המבקשת זכות לכאורית לקבלת הסעד המבוקש וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. ציין כי הסעד המבוקש במהותו הוא הגנה על זכות קניינית וזכויות הבעלות של המבקשת בחלקה.
ציין כי מגרש24/c היה בשנות החמישים מיועד לכביש. כעבור מספר שנים התכנון שונה והכביש עבר לצד הדרומי של החלקה ולכן מגרש 24/c חזר להיות חלק בלתי נפרד מחלקה 24 ועל כן טוענת המבקשת כי היא הבעלים של 3/5 ממגרש זה.
בטיעוניו בפני טען ב"כ המבקשת כי עפ"י נסח הרישום המבקשת שותפה של המשיב בחלקה וכי אין מחלוקת על כך. אך טען כי המחלוקת הינה לעניין מכירת החלקה ע"י המבקשת.
מנגד, טען המשיב מס' 1, כי המבקשת אינה רשומה כבעלים של חלק כל שהוא בחלקה והיא מחזיקה בייפוי כוח שנערך לפני יותר מ- 54 שנים שהתיישן ואינו בר תוקף יותר. ציין כי המבקשת ידעה על הבניה שביצע המשיב 1 בחלקה מלפני כחודש והשהתה בקשתה עד לשלב שהמשיב 1 הגיע בבניה לשלב של יציקת גג הקומה הראשונה. (המשיב הגיש תמונות המראות השלב בו מצויה הבניה). עוד טען כי הוועדה המקומית מסרה למשיב היתר בניה כדין, זאת לאחר שהודיעה לבעלים הרשומים בטאבו על רצון המשיב להקים מבנה בחלקה והימנעות המבקשת לרשום את החלקה על שמה במשך יותר מ- 54 שנים גרמה לוועדה לשלוח את ההודעה לבעלים הרשומים דבר שמצביע על חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים מצד המבקשת.
7.דיון:
כלל ידוע הוא, שצו מניעה זמני הינו סעד מן היושר שנתון לשיקול דעת בית המשפט. לצורך ההכרעה בבקשה בודק בית המשפט אם התקיימו במקרה שבפניו, כללי היושר הנהוגים, כגון נקיון כפיים וכדומה.
בפסיקה ישנה של בית המשפט העליון נקבע, כי על המבקש צו מניעה זמני, להוכיח ראשית כל, כי יש לו זכות לכאורה במקרקעין, כך בע"א 281/61 משה שלוסר נ. יעקוב עץ, פ"ד טז 2329, 2332, קבע כב' השופט אולשן:
"צו מניעה זמני... הינו סעד שביושר והינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, בין אם הוא בא כדי להגן על זכות שבדין ובין אם מטרתו להגן על זכות שביושר. אולם ברור הדבר, שעל צד הבא לבקש סעד זה להצביע על זכות שלמען ההגנה עליה דרוש לו סעד זה. אם אינו יכול להצביע על זכות כזו, יסרב בית המשפט לתת את הסעד המבוקש. אם יוכיח קיום זכות כזאת, רק אז ישקול בית המשפט את כל הנסיבות ויחליט אם הסעד הזה הכרחי הוא אם הצדק דורש הענקתו".
ברע"א 2512/90 סופרגז חב' ישראלית להפצת גז בע"מ נ. תופיני סער, פ"ד מה (4) 405, 415) נקבע, כי על המבקש סעד של צו מניעה זמני, להוכיח שיש לו עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות, אשר לכאורה קנויה לו.
ראו גם רע"א 7139/96 ליאוניד טריגוב ואח' נ. בנק טפחות בע"מ, פ"ד נא 661, 667.
מעבר לכך, כאשר נדרש בית המשפט להחליט אם יש מקום להעניק סעד של צו מניעה זמני, עליו להביא בין שאר שיקוליו ולאזן בין הנזק אשר ייגרם למבקש אם לא יינתן הצו, לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יישאר צו המניעה הזמני על כנו. בנוסף, על בית המשפט לבחון את תום ליבו של המבקש, וכן לבדוק אם מתן הסעד בנסיבות העניין, ראוי וצודק ואין הוא פוגע במשיב במידה העולה על הנדרש.
בענייננו, מאזן האינטרסים מטים את הכף לטובת ביטול צו המניעה הארעי שניתן. עבודות הבניה שביצע משיב 1 התקדמו בשלבים. לאחר שהיסודות נחפרו והמשיב יצק אותם, החלה בניית הקומה הראשונה של המבנה, צו המניעה הארעי נועד בשלב זה לשרת מטרה אחת, מניעת השלמת עבודות הבניה.