החלטה
בפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון.
לטענת ב"כ המבקש, הבר"ע הוגש בעקבות החלטת ביהמ"ש קמא המחייבת את המבקש בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪ וזאת לאור מצבו הכלכלי הקשה והקושי בהפקדת סכום זה. לדבריו, התניית בחינת הערעור בהפקדת ערובה יוצרת "מעגל קסמים" דיוני שחוסם את המבקש מלגשת לערכאות. לטענתו, במקרה דנן, יש להתחשב במהות ההליך ובהיקפו, שכן יריעת המחלוקת הנה מצומצמת ביותר וכי יש לתת את הדעת לכך, שמצד אחד נמצא המבקש, בחור צעיר תושב הרשות הפלסטינית בעל נכות רפואית צמיתה, ומצד שני, מדינת ישראל. לדידו, אין בעובדה שהמבקש מיוצג כדי לפגוע בטענותיו, שכן ידוע כי בתיקי נזיקין שכר הטרחה נקבע לפי אחוז מגובה סכום הפיצוי שנפסק בסוף.
לטענת המשיבה, בעצם העובדה שהמבקש לא הגיש בקשה דומה לפטור מאגרה או לפטור מתשלום בגין חוות הדעת הרפואית ביהמ"ש קמא, מטעמים כלכליים, יש כדי ללמד על כך שהוא אינו עומד בתנאים לקבלת פטור מערבון. לדידה, ראוי כי בבואו של המבקש, תושב השטחים, לבקש סעד מריבונות זרה, שהוא יישא בהוצאות הבסיסיות לצורך הבטחת הוצאותיה. לטענתה, המבקש צירף אסמכתאות חלקיות בלבד אשר אין בהן כדי לפרוס תמונה מלאה ומדויקת אודות יכולותיו הכלכליות של המבקש ואשתו, לרבות מסמכים המצביעים על ניסיונותיו של המבקש לגייס את הכסף באמצעות מעגל קרוביו, הבנקים או הרשות הפלסטינית וכן מסמכים המתייחסים למקום מגוריהם ועלותו. המשיבה מוסיפה כי ערעורו של המבקש נטול סיכוי שכן, ממכלול הראיות שנאספו עולה כי קיימות סתירות מהותיות בגרסתו.
ב"כ המבקש טוען בתגובה כי אין להשוות בין תשלום אגרה בגין פתיחת תיק שמסתכמת בכמה מאות שקלים לבין תשלום של אלפי ועשרות אלפי שקלים לטובת ערבון. לדבריו, מימון עלויות חוות הדעת נעשתה באמצעות נטילת הלוואה ממכר. ב"כ המבקש דוחה את טענת המשיבה כי יש בידיה ראיות המצביעות על סתירות בטענות המבקש, שכן היא לא תמכה טענה זו באסמכתא או בבדל ראייה. לטענתו, המבקש פרס תשתית עובדתית רחבה וברורה לגבי מצבו הכלכלי ואף הגיש תצהיר של אשתו בנושא.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.
הפסיקה התייחסה להבדלים בין התכלית העומדת מאחורי תשלום האגרה והערבון, והשיקולים שיש לקחת בחשבון בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07):
" במסגרתם החיצונית, דומים השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה לאלה הנוגעים לפטור מהפקדת ערבון. לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור... לעומת זאת, הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בהליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט.... בגדרם של שיקולים לענין פטור מערבון, עשויים לבוא גם שיקולים נוספים המשתלבים במערכת האיזונים. כך, למשל, יש לייחס משקל ראוי לחשיבותו ומשמעותו של ההליך מבחינת יוזם ההליך, לאמוד את מידת מורכבותו, את שיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל, וכיוצא באלה שיקולים. כן, יש חשיבות לשאלת מיהות הצדדים, שהרי אין דומה שיעורה של פגיעה מכשלון הליך לנתבע בעל עוצמה כלכלית ומעמד ציבורי כשיעורה לבעל דין שיכולתו הכלכלית מוגבלת ויכולתו לממש בהליכי גבייה את הוצאותיו מצומצמת."
מעיון בחומר שהובא בפניי עולה כי המבקש ואשתו לא התייחסו בתצהיריהם לעניין מקום מגוריהם ועלותו, לא פירטו את היקף רכושם ונכסיהם ולא ציינו את הוצאותיהם השונות המעידות על כך שמצבם הכלכלי בכי רע. המבקש צירף תדפיסי בנק חלקיים בלבד ולא הציג אסמכתאות המעידות על הכנסותיו מהרשות הפלסטינית, כפי שציין בתצהירו, וכן לא על חובותיו לנושים, כפי שצוין בתצהיר אשתו. משלא פרס המבקש תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי, די בכך כדי לדחות את הבקשה. יתר על כן, היותו של המבקש תושב השטחים, מעלה חשש שכן המשיבה עשויה להתקשות בגביית הוצאותיה במידה ותידחה הבר"ע של המבקש.
יחד עם זאת, לאחר ששקלתי מהות ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים וסיכויי הערעור, ובשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, נחה דעתי כי יש להפחית את גובה הערבון בהליך זה ולהעמידו על סך של 5500 ₪.
הערבון יופקד, אפוא, בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הבר"ע תימחק, ללא התראה נוספת.
ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.
ראובן שמיע, רשם