אבו רומי נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

החלטה

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ בעכו, כב' הרשם אורי אוחיון, בתיק מס'
08-16109-09-2 מיום 18.3.14, ובגדרה נדחתה בקשת המבקש לביטול תשלום סכום של 7,000 ₪ כתנאי להכרזתו כמוגבל באמצעים ונדחתה בקשתו להפחתת צו התשלומים החודשי בתיק האיחוד מסכום של 1,000 ₪, כפי שנקבע מלכתחילה על ידי כב' הרשם, לסכום של 200 ₪.

למען הבהרת התמונה הכוללת אציין, כי ביום 26.1.14 ניתנה החלטה בבקשת המבקש להכריז עליו כמוגבל באמצעים ולפתיחת תיק איחוד, וכב' הרשם דחה את בקשתו בשל אי צירוף מסמכים אלמנטריים.

המבקש פעל לאיסוף מסמכים והגשתם לעיון כב' הרשם אשר החליט ביום 19.2.14 כי על המבקש לשלם תשלום ראשוני בסך של 7,000 ₪ כתנאי להכרזה עליו כמוגבל באמצעים, ועם פתיחת תיק לאיחוד כל תיקי ההוצל"פ התלויים ועומדים נגדו, על המבקש לשלם מדי חודש סכום של 1,000 ₪ לחודש.

זמן קצר לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום הסכום הנ"ל ולהפחית את צו התשלומים שנקבע, ואולם ביום 10.3.14 בקשתו נדחתה.

בעקבות ההחלטה האחרונה המבקש שב והגיש ביום 17.3.14 בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשם, אך הבקשה נדחתה עפ"י החלטה מיום 18.3.14 – היא ההחלטה מושא הערעור.

המבקש טוען במסגרת בקשתו למתן רשות ערעור, כי מצבו הכלכלי הוא קשה מאוד בהיותו המפרנס היחיד של המשפחה וידו אינה משגת לשלם את סכום הביניים בסך של 7,000 ₪. כמו כן, המבקש הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות, כמי שנמצא בטיפולים רפואיים ואב לקטינה אשר סובלת מבעיות רפואיות קשות, ואילו אשתו אינה עובדת בשל הצורך לטפל בקטינה. לדידו של המבקש, מצב זה מנע ממנו גם בעבר לעמוד בצו התשלומים אשר הוטל עליו בתיק איחוד קודם משנת 2008, ובשל כך תיק האיחוד פוזר.

המבקש הוסיף וטען, כי אשתו הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים, והוא זה אשר משלם הלכה למעשה את צו התשלומים אשר הוטל עליה.

החוב הכולל של המבקש בכל תיקי ההוצל"פ עומד על כ-100,000 ₪

לאחר ששקלתי את טענות המבקש, נחה דעתי לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובה מכוח סמכותי לפי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצל"פ, תש"ם – 1979.

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיו של הרשם בעניינים דוגמת זה שעומד בבסיס הבקשה דנא בהיותן מצויות בשיקול דעתו ובתחום מומחיותו, אלא במקרים חריגים בהם מתגלית טעות בולטת בהחלטה או פגם היורד לשורשו של עניין – מה שאין במקרה דנן.

למקרא הבקשה על נספחיה לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם בנוגע לתנאים שנקבעו על ידו. כפי שצוין מקודם, מדובר בבקשה שניה לאיחוד תיקיו של המבקש ולהכריז עליו כמוגבל באמצעים, כאשר תיק האיחוד הקודם פוזר עקב אי עמידה בצו התשלומים. בנסיבות אלה, אין עילה לפתיחת תיק איחוד נוסף מבלי לשלם סכום על חשבון חובותיו.

אשר לגובה הסכומים שנקבעו - לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של כב' הרשם עת קבע שעל המבקש לשלם סכום ראשוני של 7,000 ₪ ולאחר מכן סכום של 1,000 ₪ מדי חודש. סכומים אלה הם מאוזנים אף בהתחשב ביכולתו הכספית של המבקש, ומכל מקום ההחלטה בנדון מנומקת היטב ולוקחת בחשבון את מכלול הנתונים הרלוונטיים בעניינו של המבקש, בין לזכות ובין לחובה.

על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

יחד עם זאת, אני מאריכה את המועד לתשלום הסכום הראשוני בסך של 7,000 ₪ עד ליום 30.6.14, וככל שישולם יחול ההוראות שנקבעו על ידי כב' הרשם בנוגע להכרזתו כמוגבל באמצעים ופתיחת תיק איחוד, והמבקש יבצע את התשלום החודשי לפי צו התשלומים החל מיום 20.7.14.

אין צו בגין הוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ המקש ותפעל לסגירת התיק ברישומיה.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ד, 18 מאי 2014, בהעדר הצדדים.