אבו ראשד נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

החלטה

בפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 25.7.2013.

נטען בבקשה, כי המבנה נשוא הבקשה הוא בית מגורים שבבעלות המבקש והמשמש למגורי משפחתו.

על פי הנטען, המבנה הוקם על חורבותיו של צריף ישן שהתבלה ונהרס בשל פגעי מזג האוויר.

נטען בבקשה כי" "גם הצריף וגם הבית (נשוא הצו) נבנו כחוק מכוח הסכם בין מנהל מקרקעין ישראל ובין ארבעת בניו של המנוח סאלם אבו ראשד ז"ל, והמבקש ביניהם, ומכח הסכם קודם שקיבל תוקף של פסק דין".

נטען בבקשה, כי ראוי לבחון את סוגיית חוקיות הקמת המבנה במסגרת אחרת, ולא כחלק מדיון בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי.

המשיבה בתגובתה, ציינה כי היא מתנגדת לביטול צו ההריסה המנהלי, עתרה לחיוב המבקש בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד, וטענה כי המדובר במבנה אשר במועד גילויו היה בשלבי בנייה מתקדמים, אולם טרם נסתיימו בו עבודות הבנייה, וטרם אוכלס. המשיבה אף ציינה, כי המבנה כוסה ביריעות בד וצל על מנת להסתירו ולטשטש דבר בנייתו. לטענת המשיבה, לא העלה המבקש כל טענה ועילה לביטול הצו לאור העילות המצומצמות בהן הכיר המחוקק.

המשיבה בתגובתה הדגישה, כי קיימות בידה ראיות, לרבות תצלומי אוויר, לפיהן משנת 2000 ואילך כלל לא עמד במקום כל צריף וכל מבנה, וכי המבנה הינו מבנה חדש.

המשיבה טענה, כי המבנה לא נבנה תחת צריף קיים, והכחישה את הטענה שהצריף הנטען כי תחתיו נבנה המבנה, נבנה ברשות ובהסכמת מנהל מקרקעי ישראל.

דיון

למעשה, שלוש סוגיות שונות עולות במסגרת טענות הצדדים.:

האם מדובר בשיפוץ צריף קיים או מבנה הנחשב כמבנה שנבנה תחתיו.

האם עבודות הבנייה, גם אם יימצא כי המבנה נבנה תחת צריף שהיה קיים, נחשבות כבניית מבנה חדש.

האם מתקיימות העילות הקבועות בחוק לביטול הצו.

סעיף 238 א (ח) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 קובע: "לא יבטל ביהמ"ש צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

סעיף 238 א' (א) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965, קובע:

"הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום בידי מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי -

(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;

(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;

(3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; לצו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי",.