בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
|
1846-02-12
14/02/2012
|
בפני השופט:
עדי במביליה – אינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
עבד אלסלאם אבו ראס
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה, בתאריך 05/02/12 למשך 30 ימים.
על פי כתב האישום בתאריך 04/02/12 בשעה 03:20, נהג המבקש ברכב בהיותו שיכור, כאשר שכרותו נלמדת מסירובו ליתן דגימות של אויר נשוף, בהתאם לדרישת שוטר.
ב"כ המבקש חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי המבקש הסכים לבדיקת הינשוף, אולם הבדיקה נכשלה עקב "נפח נשיפה לא מספיק" ולא ניתן לדעת מה גרם לכך. לדבריו, משמעות הסירוב לא הוסברה למבקש, וכי ישנו פגם בראיות כיוון שעל פי דוחות השוטרים בדיקת המאפיינים החלה בשעה 04:20 והסתיימה בשעה 03:55. על פי פלט הינשוף, בדיקת הינשוף בוצעה בשעה 04:09. לסיום טען כי נהיגת המבקש אינה משקפת מסוכנות ועברו התעבורתי אינו מכביד. המבקש זקוק לרישיון הנהיגה לפרנסתו שכן הוא עובד כקבלן בעבודות עפר.
ב"כ המשיבה הפנתה לחומר החקירה, טענה כי המבקש לא נשף כנדרש והכשיל את הבדיקה וכי כשל בבדיקת המאפיינים, הודה בשתיית בירה ומפיו עלה ריח חזק מאוד של אלכוהול. עוד טענה כי המבקש מסוכן לציבור נוכח חומרת העבירה ונוכח עברו התעבורתי.
לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש בכתב האישום:
מדו"חות השוטרים עולה כי המבקש נעצר בשעה 03:20 לביקורת שגרתית, הנוסע שלידו החזיק בקבוק בירה וכשנעצרו, הנוסע החביא את הבקבוק.
למבקש נערכה בדיקת מאפיינים שבמסגרתה נדף מפיו של המבקש ריח חזק של אלכוהול, המבקש התנדנד בהליכה על הקו, עשה יותר צעדים ממה שהתבקש והתרשמות השוטר היתה כי המבקש נתון תחת השפעת אלכוהול בינונית. עם זאת, המבקש עמד ביציבות ועבר בהצלחה את מבחן הבאת האצבע לאף.
מסעיף 8 ל"דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות" עולה כי הוסברה למבקש משמעות הסירוב באופן מפורט עובר לבדיקת הינשוף הראשונה ואז הסכים לעריכתה.
ממזכר מפורט נוסף שערך רס"מ יוסי נרדי עולה כי בדיקת נשיפה ראשונה שנערכה למבקש, בהסכמתו, הראתה "נפח נשיפה אינו מספיק" ולכן ביקש מן המבקש לבצע בדיקה נוספת. המבקש סרב לבצע בדיקה נוספת וגם לאחר שהוסברה לו (שוב) משמעות הסירוב, התמיד בסירובו לבצע בדיקה נוספת והוסיף: "מצידי אתם יכולים לקחת את הרכב".
לפי "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף" שערך רס"מ יוסי נרדי, בדיקת הינשוף הראשונה, מספר 847, שנערכה למבקש בשעה 04:04, כשלה בשל "נפח נשיפה לא מספיק".
לתיק לא צורף פלט בדבר תוצאות בדיקה זו ועל התביעה להביאו לעיון בית המשפט בתיק העיקרי. לשלב דיוני זה, די בטופס ה"דין וחשבון" הנ"ל ותיעוד התוצאה כמצוין בדו"ח.
מפלט הינשוף עולה כי בדיקת נשיפה שנייה מס' 848 משעה 04:09 נכשלה, בציון "הזמן עבר", משום שהמבקש לא הסכים לבצע בדיקה כפולה זו. המבקש סירב לחתום על הפלט.
ממזכרו המפורט של רס"מ יוסי נרדי עולה עוד כי בהמשך סירב המבקש לחתום על כל המסמכים שנערכו ע"י השוטרים בשטח ואמר: "תחתמו אתם".
עוד צוין במזכר זה כי הנוסעים שהיו ברכבו של המבקש זרקו בקבוקים של בירה סמוך לרכב.
תגובתו של המבקש לדו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" היתה: "אני שתיתי בקבוק בירה אחד".
כך טען גם בשיחה ראשונית, שתועדה ב"דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות".
בהמשך במסגרת דו"ח העיכוב ובתחקור חשוד טען המבקש כי לא שתה כלום.
בחנתי טענת ב"כ המבקש לפיה ישנו פגם בלוח הזמנים בדוחות. לטענת ב"כ המבקש שעת בדיקת המאפיינים היא 04:20 והעיכוב 03:20 והועבר לבדיקת ינשוף בשעה 03:55 כשהבדיקות בוצעו בשעה 04:04 ובשעה 04:09.
בשלב דיוני זה איני מוצאת פגם ראייתי בכך שבדיקת המאפיינים בוצעה לכאורה לאחר בדיקת הינשוף ולכאורה נשמרו 15 דקות ללא הקאה, עישון, שתיה ואכילה בהתאם לסעיף 9 לדו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות לפיו מרגע עצירת הרכב (בשעה 03:20) ועד לשעה 03:55 היה המבקש במשמורתו של רועי אלון מימת"א זבולון.