בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1667-07-13
15/07/2013
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
שחדה אבו קוידר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני שתי בקשות, האחת לביטול פסילה מנהלית ואילו השנייה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב כאשר שתי הבקשות הן תולדה של כתב אישום המייחס למבקש עבירה בניגוד לתקנה 27 (א) בתקנות התעבורה.
ב"כ המבקש (אשר טען גם בשם החברה שהיא הבעלים של הרכב והיא זו שעתרה להשבת הרכב לחזקתה) ביסס את עיקר טיעוניו על ההנחה כי למתנדב אשר ביצע את בדיקת התקינות לרכב לא הייתה הכשרה או סמכות לבצע בדיקה זו.
לו טיעון זה היה נמצא נכון, הרי שכל ההליך המנהלי אמור להיות בטל מעיקרו.
אף שבשלב זה די למדינה בקיומן של ראיות לכאורה, ואף שבזמן הדיון העגלה נשוא הבקשה עדיין לא הופקדה כדין במגרש אחסנה (ובכל אופן לא הוצגה ראייה לכך), החלטתי לאפשר לשני הצדדים לתיק, עם סיום טיעוניהם, להגיש לתיק בית המשפט מסמכים תומכים להפקדת הרכב וכן מסמך המאשר את כשירותו המקצועית לכאורה של המתנדב המשטרתי.
בסמוך לשעה 15:00, הגיש ב"כ המבקש אישור על הפקדת העגלה כנדרש במגרש אחסנה וכן הגיש ב"כ המדינה אישור כתוב לפיו המתנדב גולדשטיין איזידור הינו בוחן רכב מוסמך ועונה על דרישות החוק בתקנה 307 שבתקנות התעבורה.
לאור הצגת מסמכי הצדדים נולדה סמכות למותב זה לתת החלטה ביחס לנגרר וכן הוכיחה המדינה (לפחות לכאורה) כי אין כל בסיס עובדתי לטענה לפיה המדובר בהליך מנהלי שהוא בטל מעיקרו.
מאחר ומי שבחן את הרכב נשוא הבקשה הינו בוחן רכב מוסמך כהגדרתו בתקנה 307, הרי שקביעותיו ביחס למצבו המכאני של הרכב תקפות ויש להן משקל רב בפרשה זו.
מעיון בחומר החקירה שהועבר לעיוני, ובניגוד לטענות ההגנה, עולה כי הליקויים שמצאו בנגרר ,שהוא רכב כבד, אינם מסתכמים בדליפה קלה ממערכת האויר.
המדובר בפריצה חמורה של צינור מערכת בלימת האויר של הרכב, צינור המחבר בין הגורר לנגרר כך שהמדובר בתקלה בטיחותית חמורה.
אם לא די בכך הרי שמנסיבות הדוח עולה כי שלושה צמיגים ברכב נמצאו בלתי תקינים מה שחייב תיקון מידי של הרכב.
הנהג ביקש לתקן את הרכב בעצמו וטען בפני המתנדב כי "זה רק צינור".
הפחתת חשיבות הליקוי בעיני הנהג רק מעצימה את מסוכנותו בעיני, שכן על פניו לא מפנים הנהג ברכב הכבד כי זה עתה נהג הוא ברכב בו מערכת בלימת האויר פרוצה לחלוטין ובנוסף שלושה צמיגים בלתי תקינים.
הליקויים שנמצאו ברכב בהחלט מצדיקים ייחוס של תקנה 27(א) למבקש.
מאחר והחברה המבקשת נושאת בעיני באחריות מלאה למצב הרכב בו נהג המבקש וככזו שותפה היא מלאה לסיכון שנוצר ממצבו, אין כל הצדקה להורות על השבת הרכב לחזקתה.
לא הוכח בכל דרך כי התקיימו ההגנות המצויות בסעיף 57 ב של פקודת התעבורה.
ביחס לרישיון נהיגתו של המבקש, הרי שמעבר לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, המבקש עצמו הינו נהג מסוכן.
לחובתו משנת 1996 39 הרשעות קודמות.
רק ביום 5.4.12 נהג ברכב לא תקין ונרשם לו דוח תנועה ביחס לכך.
ביום 1.1.13 נרשם לו דוח נוסף בגין התנהגות לא זהירה בדרך זאת לאחר שביום 4.7.12 ביצע עבירת מהירות.