אבו קוידר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר הוטלה ע"י קצין משטרה בשל חשד לנהיגה במהירות העולה כדי 156 קמ"ש במקום 110 קמ"ש.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את מכלול טיעוני הצדדים, טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים של בית המשפט לבחון בשלב זה הריני קובע כדלקמן:

מעיון בחומר החקירה עולה כי קימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש, השוטר ביצע את בדיקות תקינות מכשיר המדידה לפני ואחרי המשמרת, ציין כי הקפיד על אמינות ההפעלה בהתאם לדרישות המצוינות בדו"ח ומדד המהירות המופרזת שהנה כאמור מעל. אציין כי בדברי הנהג לשוטר מצוין חזרתי מטיול ויש לי עבודה דחופה.

אשר על כן, בשלב זה, הנני קובע ללא היסוס שקימות ראיות לכאורה.

אין צורך להכביר מילים במסוכנות של עבירת הנהיגה במהירות מופרזת ולבטח במהירות של 156 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות של 110 קמ"ש, ואין לי אלא להפנות לעניין זה לפסיקה הענפה.

כמו כן, המדובר במבקש הנוהג משנת 2001, וכבר צבר לחובתו 20 הרשעות קודמות, כולל עבירת מהירות קודמת משנת 2011, שבה הורשע ביום 13.07.11 ובגינה נגזרה עליו בין היתר פסילה על תנאי של 3 חודשים ועוד טרם יבשה הדיו מהרשעה זו והנה, לכאורה, עבר שוב עבירה זהה. לאור זאת, יש ממש בטענה כי בהמשך נהיגתו של המבקש יגרם סיכון למשתמשי הדרך.

לא מצאתי בנסיבותיו האישיות של המבקש העובד כנהג משאית ומפרנס משפחתו, כל נימוק להפחתת הפסילה המנהלית, ביהמ"ש מודע לעובדה כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי עבירות התנועה ותאונות הדרכים, ומיועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה שנקבעה בחוק.

במצב עניינים זה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג, כאשר כל נהג והנסיבות האישיות שלו ואין מקום לשקול סיווג פסילה כבקשת ב"כ שביקש להותיר את רישיון הנהיגה על המשאית במשך הפסילה המנהלית.

בנסיבות אילו, כאשר ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה וכן שהנהג עלול להוות סכנה לציבור, הרי אין מקום להתערב בשיקול דעתו הנכון של קצין המשטרה.

סוף דבר, הריני דוחה הבקשה.

המזכירות תיידע ותשלח החלטתי לצדדים.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"א, 11 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.