אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו קובע ואח' נ' שר הפנים

אבו קובע ואח' נ' שר הפנים

תאריך פרסום : 04/08/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
6146-03-13
30/07/2013
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
1. רזק אבו קובע
2. ג'ולייט אבו קובע
3. מאג'ד אבו קובע
4. ראמי אבו קובע

הנתבע:
שר הפנים
פסק-דין

פסק דין

1.העתירה שבכותרת – עניינה החלטת רשות האוכלוסין וההגירה מיום 6.1.2013. בהחלטה זו, הודע לעותר, מר ראזק אבו קובע, שמעמד תושבות הקבע שניתנה לו, וכנגזרת ממעמדו שלו גם של בני משפחתו – מבוטל.

רקע רלבנטי

2.סוגיית המעמד בישראל של העותר, מר ראזק אבו קובע, ובני משפחתו, מתבררת בערכאות מזה שנים רבות. תחילתה של ההתדיינות היא בעתירה שהגישו העותר ובני משפחתו – יחד עם עותרים אחרים – לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 699/98). בעתירה נטען, שהעותרים ואותם אחרים מתגוררים ב"ביר עונה". בעתירה נטען, שביר עונה הוא אזור הסמוך לירושלים שסופח לישראל "במועד בלתי ידוע לעותרים" בשנת 1967. עד לסיפוח, נחשבה ביר עונה לחלק מבית ג'אלה שבאיזור. עד לאחרונה, כך נטען עוד, לא ידעו העותרים על הסיפוח. תושבי ביר עונה לא התפקדו במפקד האוכלוסין בשנת 1967. רק בשנים האחרונות התגלתה להם עובדת הסיפוח באקראי. בהמשך לכך, ביקשו העותרים ממשרד הפנים לתת להם אפשרות לכניסה ולתנועה בישראל וכן להעניק להם תושבות ישראלית. עוד צוין בעתירה לבג"ץ, ש"חלקם הגדול של העותרים" הם ילידי ביר עונה והתגוררו בה כל חייהם – כולל בשנת 1967 (סעיף 8 לעתירה). ועוד צוין, שחלק אחר מן העותרים עבר להתגורר בביר עונה לאחר שנת 1967. התבקש מהמשיבים באותה עתירה לתת להם זכויות מלאות במקום מגוריהם עקב המצג המטעה בדבר סיפוח ביר עונה – מצג מטעה לו אחראיות הרשויות השונות. באופן ספציפי, לגבי העותר ובני משפחתו, צוין בעתירה לבג"ץ (סעיף 17) שהוא מתגורר עם בני משפחתו בביר עונה "כל הימים בבית זה בו נישא וגידל את ילדיו".

3.אין חולק, שבעקבות העתירה לבג"ץ ערך המשיב שימועים לעותרים. ביום 4.5.2004 נערך סיור בביתם של העותרים. מסקנת הסיור הייתה שהעותרים מתגוררים בתחום שיפוט ירושלים משנת 1967 "ועד היום". הוחלט בהמשך לכך, להעניק לעותרים רשיונות לישיבת קבע והודעה על כך נמסרה לבית המשפט הגבוה לצדק בעתירה (נספח ו' לכתב התשובה בהליך שלפניי). העותרים קיבלו את מעמד תושבי הקבע ביום 8.8.2004.

ביטול הרשיונות לישיבת הקבע

4.אחר הדברים האלה, נישא העותר 3, מר מאג'ד אבו קובע, לתושבת האזור. הוא הגיש בקשה לרישום ילדו במרשם האוכלוסין וזאת ביום 31.10.2006. במסגרת בקשה זו שלח המשיב משרד הפנים שאילתא למל"ל לצורך קבלת מידע אודות העותר 3 או מי מבני משפחתו. סמוך למועד זה התקבלה חקירה של המל"ל מיום 21.4.20016 על אודות העותרים. מחקירה זו עלה, לעמדת המשיב, שעד לחודש ינואר 2006 התגוררו העותרים בנכס של העותר 1 מר ראזק אבו קובע בבית ג'אלה אשר מחוץ לתחום. חקירה זו של המל"ל התבססה בין היתר על תשאול שכנים. עלה ממנה, שמגוריו של העותר 1 בבית ג'אלה היו מתחילת שנות ה-80 ועד לתחילת חודש ינואר 2006. קודם לכן, התגורר העותר 1 אצל אחיו בביר עונה. לאחר שימוע שנערך לעותר 3, הוחלט בוועדה הלשכתית להמליץ על ביטול מעמדם של העותרים בישראל נוכח טענה שלפיה המעמד בישראל הושג במרמה (נספח ט' לכתב התשובה). בהחלטת מטה מיום 25.6.2008 בוטל מעמד הקבע של העותרים.

5.בעקבות החלטה זו הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (עת"מ 8733/08; כב' השופט מ' סובל). בהסכמת הצדדים, הוחזר העניין לבחינה מחודשת של המשיב ולשימוע מחודש. לאחר שהמשיב חזר על עמדתו בדבר ביטול המעמד (ביום 21.4.2009) הוגשה שוב עתירה לבית משפט זה (העתירה השניה– עת"מ 1314/09; כב' השופט י' נועם). גם הדיון בעתירה זו הוביל להסכמה של הצדדים להחזרת העניין לקבלת החלטה חדשה של המשיב ולעריכת שימוע. ההחלטה שהתקבלה בנדון בעקבות זאת – היא ההחלטה מיום 6.1.2013. זו ההחלטה שבה חזר המשיב על עמדתו בדבר ביטול המעמד. בגין החלטה אחרונה זו הוגשה העתירה שבכותרת לפניי.

נימוקי ההחלטה בדבר ביטול הרשיון

6.קודם שנבוא בשערי העתירה נביא בקצרה את נימוקי המשיב בהחלטתו מושא העתירה לביטול המעמד. ההחלטה הנזכרת, מיום 6.1.2013, ציינה שמתן המעמד לעותר ולבני משפחתו בשנת 2004 היה בעקבות המצג שהוצג למשיב וממנו עלה לכאורה שהעותר ובני משפחתו מתגוררים בתחום ירושלים ברצף עובר לשנת 1967 ומאז. אלא שלפי ההחלטה, ההצהרה שניתנה לבית המשפט הגבוה לצדק בבג"ץ 699/98 בעניין זה של מגורים ברצף לא הייתה נכונה. כך הסתבר בעקבות חקירות המל"ל וכן השימועים שנערכו לעותרים 1 ו-3. הממצאים שבידי המשיב, מראים שהעותר 1 התגורר בבית ג'אלה כל השנים ושם הוא התפקד עם משפחתו. לעניין זה, צוין פירוט שמקורו בצילומי תיקי מרשם האוכלוסין של העותרים 1 ו-3; ממצאי חקירת המל"ל וכן ממצאי השימועים שנערכו. צוין עוד בהחלטה ש"ברור כי המעמד שניתן בשנת 2004 בהיות ההליך תלוי ועומד ניתן בהתבסס על פרטים כוזבים" (סעיף 11). ועוד צוין, שלו בזמן אמת ועוד בשנת 2004 היה ידוע שעותר 1 אינו תושב ביר עונה ברצף משנת 1967 ועד למתן המעמד, "לא היה ניתן לו מעמד של קבע וזאת כפי שלחלק מהעותרים אשר עתרו ביחד עם מר אבו קובע לא ניתן מעמד של קבע" (פסקה 12 להחלטה).

העתירה

7.בעתירה שלפניי נטען שהחלטת המשיב בדבר ביטול מעמדם של העותרים היא החלטה שלא כדין שיש עילה להתערבות בה. בעתירה צוין, במישור העובדתי, שהעותרים לא ידעו על סיפוח ביר עונה עוד בשנת 1967. ועוד צוין, שהעותר 1 נולד בשנת 1942 בביר עונה בבית שהיה בבעלות אביו. ביר עונה הייתה ונחשבה חלק בלתי נפרד מבית ג'אלה. כדי להקל על לימודי הילדים בבית ספר בבית ג'אלה הוסיפה המשפחה למגוריה בשנות ה-80 גם מגורים חלקיים בלבד בבית בבית ג'אלה – בית בבעלות המשפחה. היו אלה אפוא "מגורים כפולים" בפרברי העיר ובעיבוריה (סעיף 5 לעתירה). עוד צוין, שהטעות בעניין מעמד השטח התגלתה עוד בשנת 1996. במשך שנתיים התכתבו העותרים עם משרד הפנים והמציאו לו כפי בקשתו טפסים מיוחדים וראיות. גם לאחר הגשת העתירה לבג"ץ, נמשכו בדיקות מעמיקות של משרד הפנים, כולל ביקור במקום. מתן המעמד על ידי משרד הפנים בא אפוא רק לאחר בדיקה מעמיקה ויסודית. ההכרה בעותרים כתושבי קבע היא הכרה משנת 1967 ומדובר בהחלטה רטרואקטיבית. בכל הקשור לראיות שעליהן נסמך המשיב בהחלטתו, נטען שמסמכים מתיקי משרד הפנים מהם עלה לכאורה שהעותר 1 מתגורר בבית ג'אלה (ולא בביר עונה כביכול) היו לפני המשיב עוד טרם קבלת ההחלטה בה הוענקה לעותרים התושבות. לכן אין מקום להתייחס אליהם היום. אשר לחקירות המל"ל משנת 2006, הרי שהן אינן מוכיחות את שטוען לו המשיב. ועוד נטען, שלא ייתכן שהתחקור השטחי שנערך על ידי המל"ל יחליף בדיקות ממושכות שנערכו בשעתו בזמן אמת על ידי המשיב עובר למתן תושבות הקבע לעותרים.

התשובה

8.המשיב, בכתב התשובה מטעמו, טען שדין העתירה להידחות. המשיב הפנה לממצאי חקירת המל"ל, מהם עלה כאמור לשיטתו, שמגורי המשפחה היו בבית ג'אלה וכך היה הדבר מתחילת שנות ה-80 ועד לתחילת חודש ינואר 2006. בשימוע שנערך לעותר 3 ביום 6.6.2007, הוא ציין בעצמו לפי הטענה, שהם התחילו לבנות בית בביר עונה רק בשנת 2005 והבית בבית ג'אלה נבנה בשנות ה-80 כאשר העותרים גרו בו עד לפני שנת 2000.

9.בשימוע שנערך לעותר 1, ביום 23.2.2009, כך נטען, אמר העותר 1 שהוא התפקד בשנת 1967 בבית ג'אלה. ומשעומת עם הגרסה שמסר למל"ל לפיה הוא גר בביר עונה רק מתחילת שנת 2006, תשובתו הייתה: "האנשים המוסלמים משקרים...". ועוד נטען על ידי המשיב, שבביקור שנערך על ידי עובדי המל"ל בביר עונה בשנת 2004, לאחר מתן תעודות הזהות לאותם התושבים, נערך מיפוי של כל משפחה ומשפחה ביחידות הדיור השונות. גם ממסמך זה עלה שהעותרים לא התגוררו בביר עונה בשנת 2004 שכן שמם לא הופיע במסמך האמור (נספח ט"ז לתשובה).

10.המשיב הדגיש בתשובתו ובטיעון לפניי, שבהעדר התפקדות במפקד האוכלוסין שנערך בירושלים בשנת 1967, מתן מעמד של תושבות אפשרי אמנם בנסיבות חריגות של טעות, אולם זאת כאשר מוכח שמבקש המעמד היה בירושלים משנת 1967 ולאחר מכן באופן רצוף. משמעות הדבר היא, שהעותר היה צריך להראות ולהוכיח את רציפות מגוריו בביר עונה. העותר טען כך אמנם בעתירה לבג"ץ; אולם מן הראיות השונות שהובאו ושפורטו לעיל, ברי כי מדובר היה בהצהרה כוזבת. המשמעות היא שהעותר (וממילא בני משפחתו הזכאים מכוחו שלו למעמד) לא עמד בנטל המהותי המוטל עליהם לקבלת מעמד תושבות הקבע. מעבר לכך, המשמעות היא שהם מסרו מידע כוזב לרשות המינהלית. כך או כך, התוצאה הסבירה שאינה מצדיקה התערבותו של בית משפט זה היא ביטול המעמד.

דיון והכרעה

11.לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי בהרחבה את טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי היא שדין העתירה להתקבל. אין להותיר על כנה את החלטת המשיב בדבר ביטול תושבות הקבע של העותרים בישראל ויש להשיב להם את מעמדם (כפוף להיעדר מניעה לכך בדין).

הקושי הראייתי

12.נעמוד תחילה על התשתית העובדתית הרלבנטית להכרעה שלפניי. אין חולק שבמסגרת העתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק והנזכרת לעיל (בג"ץ 699/98) טענו העותרים כאמור – והרלבנטיות העיקרית היא לעותר 1 שמזכותו נגזרת זכותם של שאר בני המשפחה – שהם מתגוררים בביר עונה מזה שנים רבות. בכלל זה בתקופה שמשנת 1967 ועד לאותה העת. כיום, ובמסגרת העתירה שלפניי, ברור שהצהרה זו כלשונה היא לכל הפחות לא מדוייקת. כבר מן העתירה הקודמת שהוגשה לבית משפט זה עלה שלפחות בחלק מן התקופה התגוררו העותרים בבית ג'אלה. בכתב העתירה שלפניי, העניין נטען גם כן, כאמור לעיל, משעה שצוין שהמשפחה הוסיפה בשנות ה-80 למגוריה גם מגורים בבית ג'אלה. בדיון שהתקיים לפניי, התבקשה באת כוח העותרים להבהיר במפורש את טענתם העובדתית בכל הקשור בסוגיית הרצף המגורים בביר עונה ובבית ג'אלה. תשובתה הייתה זו: משנת 1967 עד 1980 "ומשהו" העותרים גרו בביר עונה. ב-1980 "ומשהו" רווח למשפחה והם בנו בית נוסף, קרוב לבית ג'אלה, קרוב לבתי הספר כאשר הם התגוררו קרוב לבית זה. ועוד צוין לפרוטוקול, שכאשר העותרים גילו שהם זכאים להיות תושבי ישראל, הם התחילו לבנות בשנים 1996-1994. הם עדיין התגוררו בשני המקומות – בביר עונה ובבר ג'אלה. כך גם היה הדבר כאשר התקבל המעמד של תושבות הקבע. בית נוסף בביר עונה נבנה בשנת 2004 (עמ' 6 שורות 30-17 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ