ת"ט
בית משפט השלום חדרה
|
18435-06-12
11/04/2013
|
בפני השופט:
שמעון רומי
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד פריד אבו פרך –
|
הנתבע:
מחמוד אבו רומי –
|
|
החלטה
ביום 27/9/2012 ניתנה החלטה בהעדר המבקש הדוחה את התנגדותו.
ממילא, ההחלטה אינה אלא פס"ד באשר בהינתנה תם ההליך שבפני.
ההחלטה הנ"ל ציינה בין היתר, כי עפ"י נתוני תיק זה, הזמנה לדיון נשלחה אל המבקש לאחר שדבר הדואר שנשלח אליו (בדואר רשום ע"י המזכירות) לא נדרש על ידו בשני מועדים שונים, האחרון שבהם 7/8/2012.
ביום 10/12/2012 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול החלטה שניתנה בהעדר התייצבות (ההחלטה דלעיל).
הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש (מחמוד אבו רומי – ת"ז 300551728) המצהיר, כי רק ביום 29/11/2012, נודע לו על ההחלטה נשוא בקשתו לאחר שקיבל אותה "...מאדם העונה על שמי מחמוד מוסטפא קאסם אבו רומי...") כך עפ"י המוצהר נודע למבקש, כי כבר היה דיון בהתנגדות שהגיש בתיק ההוצל"פ שבכותרת.
המבקש מצהיר, כי לא קיבל הזמנה לדיון מרשות הדואר, לא קיבל שום הודעה שיש לו דואר רשום, כי תמיד הוא מקבל דברי דואר, הגם שלפעמים כמו המקרה הנ"ל, הדואר מגיע לאדם אחר ממשפחתו שכן משפחת אבו רומי כוללת כ-3,000 בני אדם ורבים מהם שמם הפרטי מחמוד (בבקשה נקוב שמו של המבקש כמחמוד מוסטפא אבו רומי – ש .ר).
מותר המוצהר אינו אלא, על סמך ייעוץ משפטי, וממילא לא עובדות שבידיעת המבקש.
תשובת המשיב הוגשה ביום 10/01/2013 כשהיא נסמכת בתצהיר המשיב, המייצג את עצמו.
המשיב מצהיר, כי בדק את התיק במשרדו ומצא, כי ביום 18/10/2012 התקשר הנתבע אל משרדו על מנת לברר אודות התיק ונמסר לו ע"י פקידת ההוצל"פ במשרד, כי ההתנגדות נדחתה.
כמו כן, מצהיר המשיב, כי בו ביום התקשר עו"ד מטעם המבקש ששמו אינו זכור לו, על מנת לברר אודות התיק והמשיב אישית, הודיע לו, כי ההתנגודת נדחתה.
בבקשה למתן החלטה שהגיש המשיב ביום 14/2/2013 צוין גם בלוית סימוכין כדין, כי תשובת המשיב נמסרה למבקש ביום 15/1/2013, באמצעות דואר רשום אשר מוען אל בא-כוחו הנקוב בבקשה.
לא הוגשה תשובת המבקש.
לאחר שעיינתי בבקשה ובטיעוני הצדדים, כמו גם בתצהיריהם, אין לי אלא לקבוע, כי לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת הנכונות העולה מאישור המסירה הסרוק בתיק זה אשר דינו כדין תעודת עובד ציבור: אישור המסירה מציין את פרטי הזיהוי הנכונים והמלאים של המבקש, את העובדה, כי תחילה לא נדרש ולאחר מכן נמסר ביום 7/8/2012 לידי המבקש וכן מצויה חתימת המקבל על גבי
אישור המסירה שעובדותיו אומתו ע"י עובד רשות הדואר כנחזה מן האישור.
מכאן, שלא עלה בידי המבקש להרים את הנטל הרובץ לשכמו ולסתור את חזקת הנכונות האמורה.
מבכר אני את אישור רשות הדואר על פני המוצהר ע"י המבקש.
איש לא מנע מן המבקש לנסות ולהפריך את האמור באישור המסירה באמצעות החתום עליו כמבצע המסירה.
בחירה של המבקש להימנע מכך, כמו גם בחירתו להימנע מהגשת מענה לתשובת המשיב מוליכים יחדיו לעבר הקביעה, לפיה, לא הרים את הנטל הנ"ל מעבר לדרוש במשפט אזרחי.
כיון שזו מסקנתי, הרי שאין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק.