ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
2947-10
05/02/2014
|
בפני השופט:
עבאס עאסי
|
- נגד - |
התובע:
אסעד אבו פארה
|
הנתבע:
אלכסנדר שלפצ'נקו
|
פסק-דין |
פסק דין
תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
רקע כללי וטענות הצדדים
התובע יליד 5/10/1967, מתגורר בכפר צוריף, אזור חברון, ברשות הפלשתינית, נפגע לטענתו בתאונת עבודה מיום 6/11/2006, כאשר במהלך עבודתו כמסגר במסגרייה במושב זנוח, בעת שחתך מוט ברזל באמצעות משחזת, לפתע עף חלק מהדיסק של המשחזת ופגע בעינו הימנית. בעקבות כך נפגע התובע באורח קשה בעינו הימנית ואיבד את הראייה בעין זו.
לטענת התובע, בעת התאונה הנתבע היה מעסיקו הישיר אשר הוציא עבורו היתר כניסה לארץ ודיווח עליו באגף שירות למעסיקים ולעובדים זרים (להלן: "שירות התעסוקה").
לטענת הנתבע, בעת התאונה התובע לא היה עובד שלו, אלא של צד ג'. הנתבע שלח הודעת צד ג' כנגד צד ג', מר מאיר משלי. הנתבע אף שלח הודעת צד ג' נגד המדינה, אשר נדחתה על הסף בהחלטה מיום 4/9/2012.
לטענת צד ג', בעת התאונה הנתבע היה המעסיק היחיד של התובע; הוא כלל לא היה רשום כעוסק מורשה ולא היה יכול להעסיק את התובע אף אם רצה בכך.
הנתבע וצד ג' כופרים באחריות לאירוע התאונה, וחולקים על שיעור הנזק הנתבע על ידי התובע.
סוגיית המעסיק
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולמכלול חומר הראיות בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע וצד ג' העסיקו את התובע במשותף.
אין מחלוקת שהמסגרייה שבה נפגע התובע הינה בבעלותו של צד ג', ואין חולק כי הנתבע הוא שהוציא היתרי כניסה לישראל עבור התובע והוא שדיווח עליו לשירות התעסוקה.
מהתצהירים של הנתבע וצד ג' עולה כי במהלך שנת 2005 נוצרה בין השניים שותפות מסוימת בעבודה, באופן שצד ג' העמיד את המסגרייה לשימושו של הנתבע, והנתבע דיווח תחת שמו על הפועלים שעבדו עבור הנתבע וצד ג'. במסגרת אותה שותפות היו הצדדים מבצעים עבודות במשותף וכל אחד בנפרד, תוך שימוש משותף במסגרייה ובעובדים (ראו: סעיף 4 לתצהירו של צד ג'; סעיף 7 לתצהירו של הנתבע).
ראו גם עדותו של צד ג' בעמ' 55 לפרוטוקול, ש' 3 – 7):
"ש. ממכלול הדברים, העדות שלך קודם והתשובות, העדות של הנתבע, פס"ד של בית שמש, שני העדים הקודמים, אני מבין שלמעשה היתה בינך לבין אלכס מעין שותפות. אתה מאשר את זה?
ת. כן, בחלק מהפרויקטים.
ש. הייתם שותפים בצורה כזו או אחרת?
ת. כן."
גם הנתבע העיד כי הוא וצד ג' היו מעבירים לעובדים את שכרם, כאשר ברוב המקרים הוא היה מעביר את הכסף לצד ג', וצד ג' הוא שהיה מוסר את הכסף בפועל לעובדים (ראו: עמ' 30 לפרוטוקול הדיון, ש' 4 – 7 וכן עמ' 42, ש' 26 – 28).
התובע העיד שגם הנתבע וגם צד ג' היו אוספים אותו לעבודה (ראו: עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, ש' 26-30). גם העד מטעם התובע, חמדי חמידאת, מסר בעדותו כי אישורי העבודה היו מונפקים תחת שמו של הנתבע אבל העובדים היו גם של צד ג' (ראו: עמ' 12 לפרוטוקול); חמדי אף העיד כי גם הנתבע וגם צד ג' שילמו לעובדים את שכרם, והעובדים עבדו יחד ובמשותף עם התובע וצד ג' (ראו: עמ' 13 לפרוטוקול).
גם העד אחמד חמידאת מטעם התובע מסר כי, העובדים עבדו יחד עם הנתבע וצד ג', וכי צד ג' היה בד"כ משלם את השכר ולפעמים גם הנתבע, ושני הצדדים – הנתבע וצד ג' – היו נותנים לעובדים הוראות (ראו: עמ' 17-18 לפרוטוקול הדיון).