אבו עראר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפנינו תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה וקצבת זקנה.

2.הנתבע דחה את שתי התביעות מאחר ולטענתו התובעת מוכרת כידועה בציבור של מר פכרי אבו עראר מאז 1987.

3.התובעת טענה בתצהירה, כי הינה בת 67, גרושה מתגוררת ביישוב ערערה בנגב. התובעת טוענת, כי התגרשה מבעלה לפני כ-25 שנה והיא מתגוררת בבית מס' 80א' בשכונה 2 ביישוב ערערה. עוד טענה התובעת, כי אינה חיה או מנהלת משק בית משותף עם מר אבו עראר. הוא אינו תומך בה ואין ביניהם כל דבר משותף מלבד ילדיהם. הוא נשוי מזה תקופה והוא מנהל משק בית משותף עם אישה אחרת שממנה נולדו לו גם ילדים.

4.הנתבע טען, כי התביעה נדחתה מאחר ובגרסת התובעת לגבי מועד הפירוד שלה מבעלה קיימות סתירות. על פי תדפיס רישום יציאות של התובעת לחו"ל (נ/6) עולה כי התובעת יצאה ארבע פעמים לחו"ל עם מר אבו עראר במהלך 12 השנים האחרונות שקדמו ל-30.4.09. התובעת מתגוררת במגרש סמוך למגרש של בעלה ונשותיו, כלומר, מדובר במגורים במקבץ אחד. התובעת לא הוכיחה שינוי באורח חייה וזאת מאז שנבדקה בעבר. קיים פסק דין של בית הדין הארצי משנת 2000 שבו נדחה הערעור של התובעת להכיר בה כ"נפרדת". אין בראיות שהתובעת הביאה כדי להוכיח כי היא חיה בנפרד ממר אבו עראר.

5.יובהר, כבר עתה, כי ב"כ התובעת הודיע כי הוא מצמצם את התביעה רק לעניין הדחייה של קצבת הזקנה. על כן, הדיון בו נתמקד מתייחס למכתב הדחייה של הנתבע מיום 25.1.12 ביחס לתביעה לקצבת זקנה אשר התובעת הגישה ביום 24.1.12.

6.סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 קובע כי אישה מבוטחת לא תזדקק לתקופה אכשרה לצורך קצבת זקנה אם היא גרושה, אלמנה או עגונה.

7.דעתנו היא, כי במקרה שלפנינו, התובעת הוכיחה כי היא חיה בנפרד מבעלה והעובדה כי היא גרושה לא נסתרה. כאמור, התובעת טענה בתצהירה, כי היא אינה מתגוררת עם מר אבו עראר, היא אינה מנהלת משק בית משותף איתו והוא אינו תומך בה כלכלית. במהלך הדיון, הגיש הנתבע דו"ח סיכום חקירה בעניין תביעתה של ניעמה אבו עראר לקצבת זקנה (גרושתו האחרת של מר אבו עראר) בו מר אבו עראר נחקר ביום 28.1.13. בחקירתו, סיפר אבו עראר כי הוא מתגורר במגרש מס' 78 עם אישה אחת. התובעת מתגוררת במס' 82 ואישה נוספת במגרש מס' 79. "חשמל, מים היא לוקחת מהילדים שלי שגרים לידה ... אני לא משלם לה כלום ולא עוזר לה בכלום".

8.מהודעתו של מר אבו עראר, עולה כי קיימת תמיכה לגרסת התובעת ועל כן אין כל סיבה מדוע לא לראות בתובעת כמי שהיא גרושתו של מר אבו עראר, חיה בנפרד ממנו ללא שהוא תומך בה ומבלי שהם מקיימים משק בית משותף.

9.עיינו בפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 9.1.00 (עב"ל 40035/98) ואכן הוזכרו בו שתי תביעות של התובעת אשר נדחו בעבר בשל כך כי נקבע שהתובעת ממשיכה לנהל משק בית משותף עם גרושה – אבי ילדיה. בפסק הדין צוין, כי למערערת נולד בן, השניים עשר במספר לאחר גירושיה מבעלה ובנוסף נמצא כי היא מקבלת אספקת חשמל באמצעות כבל הנמשך מבית בעלה לשעבר. פסק דין זה, משקף את מצבה של התובעת כפי שהיה נכון לפני כשלוש עשרה שנים. התובעת טענה, כאמור לעיל, כי גרושה אינו תומך בה בצורה ישירה או עקיפה ובכך יש כדי להראות על שינוי נסיבות.

10.הנתבע בחר שלא לבדוק זאת בשטח באמצעות שליחת חוקר ועל כן יש לקבל את גרסתה של התובעת כמהימנה. אין בידינו לקבל גם את המסמך המתעד את יציאותיה של התובעת לחו"ל עם מר אבו עראר וזאת שגם אם הרשום בו משקף יציאות משותפות, הרי שהוא נכון ליום 30.4.09 שאז יצאו יחדיו את הארץ. נתונים אלה, אינם משקפים את המצב אשר אמור לשקף את המועד בו הוגשה התביעה.

אשר לטענה כי התובעת גרה במקבץ מגורים אחד, כלומר, במגרשים סמוכים אחד לשני אין בה כדי להראות שהתובעת נחשבת עדיין ידועה בציבור של מר אבו עראר. התנאי הנדרש להכיר בתובעת כידועה בציבור כולל מגורים משותפים וקיום משק בית משותף. גם אם היינו רואים במגורים בתוך כביכול מתחם אחד, כמגורים משותפים עדיין לא התקיים התנאי של ניהול משק בית משותף כעולה מעדותו של מר אבו עראר לפיה הוא אינו תומך בתובעת.

11.מכל המקובץ עולה, כי התובעת השכילה להוכיח כי היא גרושתו של מר אבו עראר ועל כן היא זכאית לקצבת זקנה.

12.התביעה מתקבלת.

13.הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ג, (20 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציגת ציבור (עובדים)

מר רות סנקר

אילן סופר, שופט

נציג ציבור (מעבידים)