החלטה
המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, בקשר לשיק על סך 4,300 ₪, ליום 25.2.10.
לטענת המבקשת, בינואר 2010 נגנב ממנה פנקס שיקים. בסמוך לכך, הגישה תלונה במשטרה אודות הגניבה, ואישור על כך צורף להתנגדות. המבקשת הודיעה על כך גם בבנק. לטענת המבקשת, החתימה על השיק דנן אינה חתימתה.
המשיב הגיב לבקשה, בהתאם להחלטתי. לטענת המשיב, לא הובא כל טעם להארכת המועד, שעה שהתקנות דורשות "טעם מיוחד" להארכת מועד שנקבע בחיקוק. אזהרת ההוצאה לפועל הומצאה לידי המבקשת עוד בינואר 2012, ומאז ננקטו נגד המבקשת פעולות גבייה רבות, ואילו המבקשת לא נתנה טעם כל שהוא, מדוע הגישה את התנגדותה באיחור.
מעיון בתצהיר ההתנגדות עולה, כי אכן לא פורט בו הטעם לבקשה להארכת המועד. המבקשת אינה מתייחסת לשאלה אם הומצאה לידיה אזהרת ההוצאה לפועל, מתי נודע לה על ההליך, ומדוע לא הוגשה ההתנגדות תוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה.
יחד עם זאת, לעתים ההגנה לגופו של עניין עשויה לשמש אף היא "טעם מיוחד" להארכת המועד. במקרה דנן, המבקשת מנסה להתגונן בטענת גניבה וזיוף. טענות אלו ראוי שתישמענה, אף אם הוגשה ההתנגדות באיחור. יש לציין, כי מלכתחילה היה על המבקשת להגיש את התנגדותה עד ליום 23.2.12, והמבקשת ניסתה לראשונה להגיש התנגדות בחודש ספטמבר 2012. בתצהיר הנוכחי היא מציינת, כי לא ידעה שבקשה הראשונה (שהוגשה ללא בקשה להארכת מועד) נמחקה ולא הועברה לטיפול ביהמ"ש, עד אשר הגיעה לביהמ"ש בעניין תיק אחר שנבע מאותה סידרת שיקים גנובים, וגילתה כי למעשה העניין לא טופל. לפיכך, למרות שחלפה תקופה של שנה ושלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות ועד שזו הוגשה בפועל, הרי שהמשיב מודע לכך שהמבקשת ניסתה להגיש התנגדותה קודם לכן, כשמונה חודשים לאחר המצאת האזהרה.
אין לי אלא להניח, כי המבקשת אכן קיבלה את אזהרת ההוצאה לפועל בינואר 2012, על פי הרשום בתיק ההוצאה לפועל. אמנם, אין לחסום דרכה אל ביהמ"ש בטענת גניבה וזיוף, אך ראוי לפצות את המשיב על האיחור בהגשת ההתנגדות (כאשר בינתיים הוא מסתמך על הימשכות ההליכים בתיק, ומוציא הוצאות לצרכי גבייה).
לאור האמור, אני מאריכה את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל, ומורה על קבלתה. ללא קשר עם המשך ההליך העיקרי, אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב, בסך 800 ₪.
הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.