אבו עסבה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 22.10.13 (להלן - הוועדה).

2.המערער נפגע ביום 31.7.12 בכף יד ימין, צוואר וגב תחתון והפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה. ביום 14.7.13 קבעה הוועדה הרפואית למערער 12.5% נכות (10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) בשל הפרעה תפקודית קלה לאחר שבר בכף יד ימין ובתוספת הפעלה תקנה 15 ברבע).

על החלטת הוועדה הרפואית הגישו הן המבוטח והן המוסד הודעות ערר. הוועדה נשוא הערעור קיבלה את ערר המוסד, דחתה את ערר המבוטח וקבעה למערער 5% לפי פריט ליקוי 35(1) א-ב בגין מצב לאחר שבר בכף יד ימין. מכאן הערעור שלפני.

3.המערער טוען כי הוועדה התעלמה ממצאי צילום רנטגן מיום 11.7.13 שהעלה כי השבר התאחה בזווית ומכאן שלא התאחה היטב, וכי העובדה שאותו צילום לא הוזכר בישיבתה המסכמת של הוועדה אומר דרשני ומצביע על התעלמות הוועדה מהממצאים האובייקטיבים העולים מאותו צילום.

4.מנגד טוען המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטה וכי אותו צילום רנטגן וממצאיו אוזכרו על ידי הוועדה, שאף הורתה על עריכת צילומים עדכניים.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

6.הוועדה קיימה את ישיבתה הראשונה ביום 10.9.13. מפרוטוקול הוועדה מאותו מועד עולה כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית ועיינה בממצאי צילום מהתאריכים 1.8.12 ו- 11.7.13. באשר לצילום מיום 11.7.13 ציינה הוועדה כי עולה ממנו "שבר מחוב היטב בבסיס עצם המסרק החמישית". באותה ישיבה ערכה הוועדה בדיקה קלינית וציינה בין השאר "מסוגל לישר את אצבעותיו ללא עיוות יישור מלא באופן פסיבי מסוגל לכופף את כל אצבעותיו אך באופן הפגנתי טוען לכאב בעת כיפוף אצבע חמישית...". הוועדה עצרה את הדיון לצורך קבלת צילום של שתי כפות הידיים עם יישור אצבעות.

בישיבתה השניה של הוועדה, מיום 22.10.13, ציינה הוועדה כי עיינה בצילומים מיום 29.9.13 ומצאה "קיצור קל של עצם המסרק ה- V באצבע V יד ימין וארוס קל בבסיס מסרק אצבע V באזור השבר". הוועדה סיכמה כי מדובר באחבנה של "מצב לאחר שבר בבסיס מטקרפוס V כף יד ימין". בסעיף סיכום ומסקנות ציינה הוועדה כי "לדעת הועדה – מצב כף היד טוב, השבר מחובר, תפקוד היד טוב, אין דלדול שרירים ועל כן קובעת הועדה שמצבו תואם 5% נכות לפי סעיף 35(1)(בין א-ב) החל מיום 1.8.13".

7.עינינו הרואות כי הוועדה אכן עיינה והתייחסה לממצאי צילום רנטגן מיום 11.7.13. הוועדה אף הזמינה ועיינה בצילום רנטגן נוס, שהצביע אף הוא על ממצאים הנובעים מהפגיעה שהוכרה. לפיכך – אין לקבל את הטענה כי הוועדה התעלמה ממסמך זה או מהממצא שעליו הוא מצביע.

8.השאלה אם יש בממצא שעלה מצילום הרנטגן מיום 11.7.13 או מכל ממצא הדמייתי אחר כדי להצביע על קיומה של נכות או על שיעור הנכות שיש לקבוע – היא שאלה שברפואה שאין בית הדין נוהג להתערב בה בהליך זה, שעניינו בשאלות משפטיות בלבד. לפיכך, משעולה מהפרוטוקול כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית ועיינה במסמכים רפואיים שנדרשו לה לצורך קבלת החלטתה, העריכה את שיעור הנכות, ואין סתירה בולטת בין הממצאים שמצאה הוועדה לבין המבחנים שיישמה – אין לומר כי בנסיבות מקרה זה יש מקום להתערבות בית הדין.

9.לאור האמור – הערעור נדחה בזאת.

10.אין צו להוצאות.

11.הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"ד, (23 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.