אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו עסא(עציר) נ' מדינת ישראל

אבו עסא(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
30989-02-13
21/02/2013
בפני השופט:
יוסף אלון

- נגד -
התובע:
אייתם אבו עסא (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

העורר, יליד 1982, עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע.

בכתב האישום שהוגש נגדו נטן כי ביום 31.12.12 הוא עוכב על ידי שוטרים והובא לתחנת המשטרה בתל שבע.

אחד השוטרים פנה אליו בבקשה להתיישב על כיסא ובתגובה הכה העורר באגרופו בפניו של השוטר.

משהודיעו לו השוטרים כי הוא עצור וניסו לאזוק אותו, הוא התנגד וניסה למנוע ביצוע האיזוק. בשל מעשים אלה מיוחסים לו עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

במקביל לכתב האישום ביקשה המדינה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

במהלך הדיון באותה בקשה הוגשו שני תסקירי מעצר של שירות המבחן, שניהם ללא המלצה לשחרור לחלופה.

בהחלטה מיום 7.2.13 הורה בית משפט השלום (כב' השופט ד. בן טולילה) כי העורר ייעצר עד לתום ההליכים.

כנגד החלטה זו, הוגש ערר זה שבפני.

באי-כוחו של העורר לא חלקו ואינם חולקים על קיום ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר.

עיינתי גם אני בתיק החקירה ומצאתי כי אכן המדובר בראיות לכאורה ברמה משמעותית ביותר.

אין גם חולק כי לעורר הרשעות קודמות ובהן הרשעות קודמות בעבירות של תקיפת שוטרים והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם, כי העורר ריצה כבר בעבר שלוש תקופות מאסר וכי הפר בעבר מספר פעמים תנאי שחרור בערובה שנקבעו לו.

עיון בתסקירי המעצר מעלה כי קצינת המבחן מצאה בעורר מסוכנות להישנות התנהגות פורצת גבולות ובשני התסקירים שהוגשו נשללה היתכנות חלופת מעצר באזור מגוריו בתל שבע.

על אף כל אלה טוענים סנגוריו המלומדים של העורר, כי החלופה האחרונה שמוצעת על ידם הינה בעלת איכות מיוחדת בהינתן שני הערבים המוצעים.

אכן, אין לי ספק כי שני הערבים האמורים הינם דמויות חיוביות ביותר ונורמטיביות לעילא.

אולם, לא בזו השאלה.

בית המשפט קמא עמד על המסוכנות הרבה הגלומה במעשים המיוחסים עתה לעורר והמוכחים לכאורה.

מעשים אלו, מהווים חזרה על דפוסי התנהגות קודמים של אלימות פורצת גבולות.

בנוסף לכך, בהרשעותיו הקודמות, גם בעבירות של הפרה הוראה חוקית, הוכיח העורר את עצמו כמי שאינו ראוי לאמון בית המשפט.

השאלה היא כאמור לא בדבר טיבם של הערבים המוצעים אלא השאלה המקדמית האם העורר נמנה על אלה שניתן ליתן בהם אמון מלכתחילה שיקפידו על תנאי שחרור בערובה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ