פסק דין
תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, איש צבא קבע, יליד 3.3.84, ביום 17.7.08, עת הלך על כביש בכפר ירכא המצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת 1. התביעה כנגד הנתבעת 2 נמחקה ביום 7.4.11 על ידי חברי, כב' השופט ערן נווה.
הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים בעל-פה, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק, כולל אפשרות של דחיית התביעה. בהעדר חוות דעת מומחה רפואי מטעם התובע, קבעתי בהחלטתי מיום 30.8.11 כי התיק יתנהל על בסיס העדר נכות.
לפי הנטען בתביעה, נתקל התובע, תוך כדי הליכתו בכביש, בהצפה של ביוב שיצאה משוחה בכיוון הירידה והחליק. התובע הציג בישיבה לעיל תמונה של מקום האירוע, ת/1, שצולמה על ידו ביום 25.7.08 בה סימן את מקום פגיעתו. בישיבת הסיכומים בעל-פה שהתקיימה ביום 28.3.12, הגיש התובע תמונה נוספת, ת/2, לפיה במקום האירוע נוצרה שכבה ירוקה ומחליקה של אזוב כתוצאה מהצפת מי הביוב. לעניין הנזק, טען התובע כי כתוצאה מהאירוע, החליק ונפגע בכתף שמאל.
לאחר התאונה פנה התובע למיון בביה"ח לגליל המערבי, נהריה. בבדיקה של כתף שמאל, נמצאה רגישות ניכרת במישוש והגבלה בתנועה עקב כאבים. בדיקת ההדמיה העלתה כי מדובר בשבר ללא תזוזה באמצע הקלויקולה. התובע שוחרר לביתו עם מתלה כפול והמלצה למשכך כאבים, 10 ימי מחלה וביקורת ביום 27.7.08.
ביום 27.7.08 שב התובע למרפאה האורטופדית בבי"ח נהריה והופנה לבדיקת מומחה לכירורגיה אורטופדית. המומחה כתב בטופס "תשובת הייעוץ" כי התובע "נפל בביתו נחבל בכתף", ובבדיקתו נמצאה רגישות במישוש בכתף, הגבלה חלקית בתנועות, ללא חסר נוירולוגי. הומלץ לתובע על מתלה יד, ביקורת ביום 10.8.08, וכן 18 ימי מחלה ("גימלים").
ביום 3.8.08 שב התובע למרפאה האורטופדית בביה"ח נהריה, והופנה לבדיקת מומחה לכירורגיה אורטופדית שהמליץ על הפעלת של כתף שמאל במסגרת פיזיותרפיה, שבעה "גימלים", 21 "ב", פטור ממאמצים ליד שמאל ומעקב רופא יחידתי.
ביום 4.8.08 פנה התובע לרופאה עקב כאבים ביד שמאל (איזור עצם הבריח) עם תנועות מוגבלות ביד בארבעה ימים אחרונים. בבדיקה נמצא התובע במצב כללי טוב, והופנה למיון לייעוץ רופא אורטופד במיון בי"ח.
באותו היום פנה התובע לחדר המיון בביה"ח נהריה שם נבדק ונמצאה רגישות בכתף שמאל, נפיחות קטנה בעצם הבריח והגבלה בתנועות של הכתף עקב כאבים. בדיקה נוירוסקולרית נמצאה תקינה. התובע שוחרר עם המלצה להמשך טיפול אצל אורטופד והופנה לבי"ח 10.
למחרת, ביום 5.8.08, ביקר התובע במרפאה אורטופדית ביחידתו. ב- "תדפיס מפגש רופא מומחה" נרשמה אבחנה של "שבר בקלויקולה שמאל בעת נפילה בדרך הביתה. נבדק במיון נהריה ועל פי גליון המיון סובל משבר ללא תזוזה – לא ראיתי הצילומים." בבדיקה נמצאו דפורמציה של עצם הבריח ורגישות מקומית ניכרת. הומלץ לתובע טיפול משכך כאב ואופטלגין ומנוחה בבית לשבועיים שבתומם ישוב לביקורת וצילום. עוד צוין כי התובע איננו כשיר לכל פעילות ולנהיגה.
ביום 21.8.08 פנה התובע לרופאה פנימית כשהוא מתלונן על כאבים בכתף שמאל במשך חודש ימים. בבדיקה נמצאו הגבלות בשינוי תנוחה. התובע הופנה לבי"ח 10 לייעוץ אורטופד.
באותו היום נבדק התובע גם על ידי רופא ביחידתו שהפנה את התובע לביצוע צילום רנטגן כתף שמאל במרפאה הצבאית. בצילום אובחן איחוי שבר במרכז הקלויקולה ועמדה אנטומית עם "תמונה המתאימה ל- NOF בגודל 1 ס"מ באזור מעבר מטאפיזה, דיאפיזה של הומרוס פרוקסימיל". כמן כן, נמצאו רגישות מקומית על עצם הבריח השמאלי בעיקר בחלקה האמצעי, תנועות כתף מוגבלות, ללא דלדול של שרירי הזרוע. בצילומי כתף נמצא שבר של שליש אמצעי של עצם הבריח. לאחר שהתובע נבדק ונמצא בלתי כשיר לכל תפקיד, הומלץ לו על מנוחה במשך 10 ימים, התחלת הפעלת כתף במכון פיזיותרפיה, ביקורת בעוד 10 ימים.
התובע התקבל באותו היום לשיקום בבי"ח 10. בקבלתו הייתה מוגבלות מועטה בטווח תנועה של כתף שמאל, דלדול קל שרירי חגורת כתף שמאל ויד שמאל, בעיקר זרוע, ללא חסר נוירווואסקולרי, כח גס תקין וטווח תנועה של כתף אקטיבי מוגבל. במהלך שיקומו חל שיפור הדרגתי במצבו.
ביום 18.09.08 נבדק התובע בדיקה תקופתית בה לא נמצאו סימני דלדול שרירי חגורת כתף ויד שמאל, ללא חסר נוירו וסקולרי, כח גס תקין בגפיים עליונות, טווח תנועה של כתף מלא, מלווה ברגישות בסוף הטווח בעת בדיקתו. התובע נמצא עצמאי בתפקוד ללא אביזרי עזר, והשתחרר ליחידה במצב כללי משביע רצון עם המלצות להמשך מעקב רופא יחידה, מעקב רנטגני פעם בשישה חודשים בגין ממצא NOF OF HUMERUS שמאלית, המשך טיפול פיזיוטרפיה דרך היחידה פעמיים בשבוע לשיפור סיבולת תפקודית של יד שמאל, ונדרש להימנע במשך 4 שבועות מעומס על כתף שמאל, ובעיקר מהרמת משקל מעל 5 ק"ג. כן הומלץ על נטילת משככי כאב.
לפי "תדפיס מפגש רופא מומחה" מיום 18.9.08, התובע פנה לפיזיותרפיסטית. בוצעו תרגילים להגדלת טווחי תנועה אקטיביים ופסיביים ותרגילים לחיזוק שרירי הכתף, שכמה וחזה. נמצאו טווחי תנועה אקטיביים לא מלאים, קושי בסופי טווח, טווחי תנועה פסיביים מלאים, מבחני יציבות נמצאו תקינים וכח שרירים תקין. הומלץ לתובע על המשך טיפול אמבולטורי ביחידה, והתובע חזר לשירות.
ב"כ התובע טען בסיכומיו כי התובע לא צירף לתיק חוות דעת מומחה רפואי בשל תפקידו כאיש קבע מחודש אוגוסט 2007 בבית הספר לשריון בשיזפון ולאור טיב פעילותו. לטענתו, לאור קיומה של הגבלה בהפעלת הכתף, יש לפצות את התובע בסך של 60,000 ₪ כולל אגרה ושכר טרחת עו"ד.
ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי יש לדחות התביעה בשל העדר אחריות. לטענת ב"כ הנתבעת, ההצפה לא היוותה מפגע נסתר, והתובע היה צריך להיזהר כאשר נתקל בה. ב"כ הנתבעת הציג תמונה שהתובע צילם, נ/1, בה רואים את הכביש בירידה, ולפיה התובע היה יכול לבחור במסלול הליכה אחר באותו כביש; כך שגם אם תוטל אחריות על הנתבעת, הרי שיש להטיל אשם תורם משמעותי מאוד על התובע, לאור רשלנותו והסתכנותו מרצון, ובשים לב לכך שכבישים של מועצה מקומית אינם שטח סטרילי. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען לענין עצם הארוע כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין, והתמונות לא צולמו בזמן אמת.
לעניין הנזק, לא חלק ב"כ הנתבעת על כך שלתובע נגרם שבר, אך טען כי לפי המסמכים הרפואיים שצורפו לתיק, השבר התאחה ולא הותיר כל נכות. כן נטען כי לא הוכח שנגרמה הגבלה כלשהי לתובע מבחינת תפקוד, שכן הוא עדיין משרת באותו בסיס, ולא נטענו ו/או הוכחו הפסדי שכר. ב"כ הנתבעת טען כי מדובר בתיק של כאב וסבל בלבד, והעריך את הנזק ללא שקלול האחריות בסך של 20,000 ₪ לכל היותר, מבלי ליטול בחשבון את בעיית האחריות ו/או הרשלנות התורמת בתיק זה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, עיינתי בתמונות שצורפו במהלך הדיונים, ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, ובהתאם לסמכות שניתנה לי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 21,000 ₪. לסכום זה תתווסף אגרה משוערכת וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,654 ₪.
התשלומים נשוא פסק הדין ישולמו תוך 60 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.