אבו עומר נ' שר תעש בע"מ

החלטה

המבקש עותר לפטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה בערעור שהגיש על פסק דין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת עפרה אטיאס) מיום 9.8.10 לפיו חוייב בפיצוי המשיבה בגובה סכום התביעה שהוגשה, בתוספת שכ"ט עו"ד.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש בו נטען לקושי כלכלי.

לדבריו, הוא יליד 1961 נשוי ,אב למשפחה ברוכת ילדים ואישתו עקרת בית. בנסיבות אלה, ממשכורתו אשר הינה בסך כ- 5,000 ₪ נטו מתקשה בקיום משפחתו.

לדבריו, סיכויי הערעור טובים עת בית משפט קמא לא שעה לבקשתו ודחה את מועד שמיעת הראיות לצורך הבאת עדים מטעמו, בצד השגותיו לפיהן בפני בית משפט קמא לא התקבלה התמונה המלאה.

המשיבה הגישה תגובה חלקית בהדגישה כי המסמכים שהגיש המבקש לא הומצאו לידיה.

יחד עם זאת, מצאה לנכון לציין כי במועד ההוכחות נמנע המבקש מלהתייצב כדי שעדי המבקשת לא יזהו אותו, ועל כן, את מחדלו יש לזקוף לפתחו. כמו כן, מציינת המשיבה כי מדובר בחיוב בעקבות מסקנה שנסמכה על קביעת עובדות ומהימנות, לפיהן היה המבקש שותף ל"תרגיל עוקץ" בגינו נגרם נזק למשיבה.

הפן הנורמטיבי:

בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק-על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד - העדר יכולת כלכלית, והשני - כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק-על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק-על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק-על 99(3) 115).

בנוסף, על המבקש פטור מעירבון להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני (טרם פורסם, 23.3.1995, בש"א 220/88 שרייר נ' נקש (לא פורסם, 11.10.1988)).

בענייננו:

המבקש צירף תלושי שכר חלקיים וכן מסמכים בודדים להוכחת חובות הרובצים כנגדו, דא עקא שנמנע מלפרט "ברחל בתך הקטנה" את נכסיו וכן לא צירף דפי חשבון בנק אשר יש בהם כדי ללמד על חוסר יכולתו לעמוד בהפקדת העירבון אשר הוטל עליו, ובכך דומה כי כשל בהוכחת תנאי אחד מבין שני תנאים מצטברים למתן פטור מהפקדת עירבון.

כמו כן אציין, כי המבקש מיוצג על ידי עורך דין ודומה כי בכך מלמד על עצמו כי יש ביכולתו לשלם או להתחייב לשלם תשלומים אשר הוא רואה אותם כחשובים בעיניו, ועל כן, אין להכיר בטענתו לפיה אין ביכולתו להפקיד את סכום העירבון, במיוחד כאשר אין המבקש מפרט את ניסיונותיו בגיוס סכום העירבון מצדדי ג' לרבות קרובי משפחה או מקור בנקאי.

למעלה מן הנדרש, אציין, כי פסק דין של בית משפט קמא מבוסס על קביעות עובדתיות וקביעות מהימנות בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב, וגם לכך נתתי את הדעת, במיוחד בנסיבות בהן אין המבקש מסבר את האוזן מדוע לא התייצב למועד שמיעת הראיות לצורך מתן עדות ולא הביא עדים מטעמו במועד ההוכחות שנקבע.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

המבקש יפקיד את העירבון תוך 30 יום מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן יידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא כל הודעה נוספת.

החלטה זו ניתנת על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.