אבו עגאג ואח' נ' ניו קופל ואח'

פסק דין

עסקינן בתאונת דרכים מיום 5.10.12 בכביש 6 לכיוון דרום. לפני תביעה ותביעה שכנגד ומחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה ואחריות מי מהצדדים לנזקיו של משנהו.

על פי הנטען בכתב התביעה, נהג מטעמה של הנתבעת נסע על השוליים ופתאום יצא מהשוליים ופגע ברכב התובע בצד שמאל. רכב הנתבעת נפגע מצד ימין.

על פי הנטען בכתב הגנה, נסע נהג הנתבעת בנתיב השמאלי ולפתע ניסה התובע לעקוף את רכב הנתבעת ובכך גרם התובע לתאונה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת שגרסת התובע משוללת כל יסוד באשר אם רכב הנתבעת היה נוסע בשוליים, היה רכב התובע נפגע בצד ימין ולא בצד שמאל.

ביום 17.06.13 התנהל דיון בתיק. הנהג מטעם הנתבעת לא התייצב לדיון. נציג הנתבעת המשיך בדיון.

הנתבעת הינה הבעלים הרשום של הרכב. מר ויליאם נג'ובו, הנהג מטעם הנתבעת, היה בר רשות מטעם הנתבעת לנהוג ברכב בכל הזמנים הרלבנטיים לתאונה. הנתבעת לא ביקשה לצרפו לתיק כנתבע ראוי ולא הגישה כנגדו הודעת צד ג'.

בת"ק (צפת) 22577-08-10 טרבילסי נ' שלמה סיקס חברה להשכרת רכב בע"מ (פורסם בנבו), קבע בימ"ש:

"נתבעת 1 היא בעלת הרכב, והיא אף התירה את השימוש בו בהסכם לשוכרת הרכב. יתרה מזאת, חברת ההשכרה היא שהתקשרה בהסכם מול שוכרת הרכב, והיוותה מבחינתה מעין "מבטחת משנה".

בהתאם להסכם, במקרה של תאונה, על שוכרת הרכב לשלם לחברת ההשכרה את דמי ההשתתפות העצמית, ותו לא. משמע שוכר הרכב אינו עושה ביטוח, כאשר חברת ההשכרה היא למעשה המבטחת שלו, ועל כן הינה בבחינת "מעין" מבטחת.

החוק הטיל ולא בכדי, על חברת ההשכרה לעשות ביטוח צד ג' בגין נזקי רכוש. בעניין זה נציין כי בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה- 1985, נקבע בסעיף 19(7) כי, תנאי לקבלת רישיון לחברת השכרת רכב הינו, קיומו של ביטוח להנחת דעתו של המפקח, לגבי כלי הרכב ותקופת תוקפו של הרישיון.

סעיף 40 (א) לאותו צו קובע כי, לא ישכיר אדם רכב השכרה, אלא אם קיים לגבי הרכב ביטוח כאמור בסעיף 19(7).

בעניין זה יש לציין גם את הוראת המפקח על הביטוח מיום 1.3.89, אשר קבע כי קיימת חובה לכל חברות ההשכרה לעשות ביטוח צד ג' בגין נזקי רכוש ביחס לפגיעות של כלי רכב שכורים.

בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981 (להלן:"חוק חוזה הביטוח") הרי קיימת יריבות ישירה בין צד ג' -בענייננו התובעים שרכבם ניזוק בתאונה- לבין המבטח. הסעיף מקנה לצד שלישי זכות ישירה כנגד מבטח, אף שהוא עצמו אינו צד לחוזה הביטוח.

הצד השלישי אינו המוטב בפוליסה אלא הוא צד "המתעורר" רק עם קרות מקרה ביטוח- בענייננו התאונה. לעניין ההיסטוריה החקיקתית של סעיפים אלו בחוק חוזה הביטוח, ראה: ש.נתניהו: "זכות הישירה של הצד השלישי כנגד מבטח בבטוח אחריות", הפרקליט מד' עמ' 11.ב

בנסיבות העניין אפוא, חברת ההשכרה הינה מעין מבטחת כלפי שוכרת הרכב, ומכאן חבותה לפיצוי צד ג', בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, כאשר אחריות חברת ההשכרה משולבת, הן מכוח היותה הבעלים ומעין מבטחת, והן מכוח היותה מתירת השימוש ברכב."

לפיכך, הנני רואה בנתבעת כאחראית למעשיו/מחדליו של מר נג'ובו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א. התובע נחקר בחקירה נגדית והשיב:

"ש. את מי עקפת?