אבו סעדה נאדר נ' איוב ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין נזקי התובע שנגרמו עקב שתי תאונות דרכים, כהגדרתן עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975. בכתב תביעתו טען התובע, יליד שנת 1983, כי היה מעורב בשתי תאונות, הראשונה אירעה ביום 11.5.04 שעה 22:45, כאשר נסע ברכב מ.ר 22-051-17 נהוג בידי הנתבע מס' 1 בקטע הכביש "בין צומת זיוון עד חרמון" (להלן : "התאונה הראשונה"); התאונה השנייה אירעה ביום 6.2.05 שעה 22:45 במג'דל שמס, כאשר נסע ברכב מ.ר 22-050-16 נהוג בידי הנתבע מס' 3 (להלן : "התאונה השנייה"). הנתבעת מס' 2 נתבעה כמבטחת השימוש ברכב בו נסע התובע בעת התאונה הראשונה, ואילו הנתבעת מס' 4 נתבעה כמבטחת השימוש ברכב שבו נסע התובע בעת התאונה השנייה.

2.עפ"י החומר הרפואי שהגישו הצדדים, לאחר התאונה הראשונה הובהל התובע לבית החולים הממשלתי "זיו" צפת. הוא התקבל לחדר המיון והופנה למחלקה הכירורגית, שם נבדק ואושפז עד ליום 13.5.04. עפ"י תעודת השחרור מהמחלקה (נספח א' לתצהיר התובע) נחבל התובע בראשו ובפניו, מבלי שאיבד הכרתו, כאשר הוא זוכר פרטי התאונה. לאחר קבלתו בחדר המיון אובחנו אצל התובע פצעים באף, בלחי ימין ובעפעף תחתון מימין. כמו-כן, אובחנה אצל התובע נפיחות בלחי ימין ובאזור זיגומה ימנית. עפ"י בדיקה נוירולוגית, התובע היה בהכרה מלאה. לאחר שבוצע לתובע סי.טי ונבדק ע"י רופא אורטופד, נרשם כי אין כל עדות לשבר. כמו- כן צויין בתעודת השחרור, כי רופא א.א.ג מצא, כי קיים שבר פתוח באף, ולפיכך, הומלץ על מעקב במרפאת א.א.ג.. התובע שוחרר עם מספר המלצות, לרבות "חופשת מחלה- שבוע ימים" ומעקב רופא מטפל.

3.ביום 19.5.04 הוסרו התפרים מאפו של התובע בהרדמה כללית. בהמשך, בחודשים 5/04 ו- 6/04 הגיע התובע למספר ביקורים במרפאות קופ"ח, כאשר הוא מתלונן על כאבים, בין השאר, כאבים באפו ובגב התחתון (ראו תיעוד רפואי המצורף לכתב התביעה). לאור כאביו, ביום 2.7.04 הופנה התובע לקבלת טיפולי פיזיותרפיה.

4.להשלמת התמונה יצויין, כי ביום 23.5.05 אושפז התובע בבית החולים "זיו" בצפת, ושם עבר ניתוח בהרדמה מלאה ליישור מחיצת האף וכריתת קונכות עקב קשיי נשימה, והוא שוחרר ביום 26.5.05. בתצהיר עדות ראשית מטעמו, טען התובע, כי יש לייחס מצבו זה, לרבות הצורך בביצוע הניתוח, לתאונה הראשונה, בה נפגע התובע באפו. כמו-כן טוען התובע, כי ביום 25.9.06 הובהל הוא לחדר מיון עקב נימול בפנים וסחרחורות וביום 27.11.06 פנה התובע לבית החולים עקב הפרעות ראיה, "הרגשת רדמות" בקצה הלשון, שפתיים ויד שמאל, ושם אובחנה אצלו היפואסטזיה במצח ימין ויד שמאל והוא אושפז למשך שלושה ימים (ראו האמור בסעיף 15 לתצהיר התובע); מצבו זה, כך לטענת התובע, קשור באופן ישיר לתאונה הראשונה. התובע הוסיף וטען, כי בגין נזקיו הנ"ל הוא נאלץ לבקר מספר פעמים במוסדות רפואיים ולעבור מספר בדיקות (ראו טענות התובע המפנות למסמכים- נספחים ו' – ט"ז לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע)

5.ביני לביני, ביום 6.2.05 ארעה התאונה השנייה. לגבי תאונה זו, טוען התובע כי הוא פנה לקופ"ח וקיבל טיפול ראשוני, ושם אובחן כי הוא נחבל בצוואר ובגב תחתון.

מינוי המומחים מטעם בית המשפט וחוות הדעת שניתנו:

6.ביום 21.11.05 מינה בית המשפט (כבוד השופט סברי מוחסן) מומחה בתחום האורטופדי לצורך בדיקת נכותו של התובע שנותרה לו, ככל שנותרה לו, כתוצאה מן התאונה הראשונה, וביום 6.3.07 ניתנה החלטת בית המשפט (כבוד השופטת פוקס) בבקשת התובע למנות מומחים בתחום הנוירולוגי ובתחום אף אוזן גרון, לפיה נעתר בית המשפט למנות שני מומחים בתחומים הנ"ל, כאשר שכרם הוטל על הנתבעים 1 ו- 2 .

7.ביום 14.4.06 ניתנה חוות דעתו של פרופ' נמרוד רוזן המומחה בתחום האורטופדי, בגדרה קבע ד"ר רוזן, כי לא נותרה לתובע נכות בתחום האורטופדי כתוצאה מן התאונה הראשונה. בחוות דעתו ציין ד"ר רוזן, כי לא אובחנו אצל התובע שברים כלשהם בגפיים, וכי אובחן שבר פתוח באף שטופל. על בסיס הממצאים הנ"ל ובהעדר הגבלה כלשהיא, לא מצא המומחה מקום לקבוע לתובע נכות כלשהיא.

8.בחוות דעתו של פרופ' דנינו יהושע, מומחה בתחום א.א.ג מיום 12.7.07 מציין הוא, כי מבדיקת התובע עולה, כי קיימת סטיה קלה לשמאל באפו של התובע, וכי קיימות שתי צלקות באף. המומחה מציין, כי הוא מסיק מן החומר שבפניו, כי היתה קיימת הפרעה בנשימה לפני התאונה, וכי "האדנואיד המוגדל" שנמצא בבדיקת הסיבים האופטיים, ואשר הוסר בניתוח שעבר התובע בבית החולים "זיו" בצפת אינו בעקבות התאונה אלא תופעה שליוותה התובע עוד לפני התאונה. עוד הוסיף המומחה בפרק "הדיון", כי אין כל עדות לטענתו של התובע, כי צורת אפו השתנתה משמעותית לאחר התאונה, וכי השינוי בצורה החיצונית של האף לא עבר את דרגת החומרה הקלה. דרגה זו, כך לפי המומחה, אינה מזכה את התובע בנכות. כמו-כן קבע המומחה, כי אין כל עדות לקשר בין התאונה לבין איבוד חוש הריח אצל התובע, כאשר כך או כך, הגבלה זו אינה מקנה לתובע דרגת נכות. באשר לצלקות, קבע המומחה, כי עניין זה נתון לקביעת מומחה בכירורגיה פלסטית.

9.בחוות דעתו של פרופ' דוד ירניצקי, מומחה לנוירולוגיה, מיום 7.9.07, לא נקבעה לתובע דרגת נכות כלשהיא. המומחה קבע, כי לאחר התאונה, לא התגלה כל ממצא פתלוגי מוחי כתוצאה מן התאונה. המומחה התייחס בחוות דעתו לאירועים להם טען התובע לרבות הנימולים בחלקים שונים בגוף, כאבי ראש, סחרחורות, ואירוע משנת 2006 שנראה, כך לפי קביעת המומחה מטעם בית המשפט, כהתקף מגרנה עם אאורה. המומחה קבע, שאין לקשור את תלונותיו של התובע והאירועים להם טען התובע לאחר התאונה הראשונה לאותה תאונה.

10.העולה מן האמור הוא, שהתובע נבדק ע"י שלושה מומחים אשר קבעו, כי לא נותרה לו נכות רפואית. יצויין עוד, כי התובע לא עמד על חקירת המומחים הנ"ל בחקירה שכנגד .

11.להשלמת התמונה יצויין, כי התובע עתר למינוי מומחה בתחום הפלסטי, לאור קביעת ד"ר דנינו בחוות דעתו. בהחלטתי מיום 22.12.09 נעתרתי לבקשת התובע ומיניתי מומחה בתחום הנ"ל לאור הצלקות המופיעות בפניו וחרף הגשת הבקשה באיחור ניכר. באותה החלטה הוריתי, כי התובע יפקיד שכרו של המומחה בקופת בית המשפט תוך 30 ימים. משלא הפקיד התובע את שכרו של המומחה, בוטל מינויו של המומחה בהחלטתי מיום 25.2.2010.

הראיות:

12.מטעם התובע הוגשו שני תצהירי עדות ראשית, הראשון מטעם התובע עצמו, והאחר מטעם אחיו, מר אבו סעדה מעדאד. מטעם התובע הוגשו תמונות אשר מתעדות את הצלקת בפניו (ת/1). המצהירים הנ"ל נחקרו על תצהיריהם.

13.מטעם הנתבעת מס' 2 הוגשו מוצגים המוכיחים את הסכומים ששולמו ע"י הנתבעת מס' 2 לידי המומחים פרופ' ירניצקי וד"ר דנינו בגין עריכת שתי חוות הדעת (נ/2 ו- נ/3). מסמכים אלה הוגשו כחלק מטענת הנתבעת מס' 2 לקזז מכל סכום שיפסק לתובע את הסכומים ששולמו למומחים.

התאונה הראשונה:

14.אדון להלן בנזקי התובע הנטענים בגין התאונה הראשונה בהתאם לטענות הצדדים, כפי שנסקרו לעיל, ולאור האמור בחוות הדעת שהגישו המומחים לתיק בית המשפט.

15.יצויין, כי הנתבעים 1 ו-2 אינם חולקים בסיכומיהם על עצם קרות התאונה ועל חובתם לפצות את התובע בגין נזקיו, ואולם ממקדים את טענותיהם בניסיון לשכנע, כי לא נגרם כל נזק לתובע כתוצאה מן התאונה.

כאב וסבל: